ראשי » חדשות » בארץ

בג"ץ למדינה: "האם הממשלה מוכנה לחזור למתווה הכותל?"

בדיון הטעון בבג"ץ אמרה נשיאת בית המשפט העליון: "אנחנו לא יכולים ליצור מתווה חדש, זה מעבר ליכולת השיפוטית שלנו". הדיון הפך למכריע לאחר שהממשלה נסוגה בה ממתווה הפשרה בו סוכם על הקמתה של עזרת ישראל - רחבה שלישית, שוויונית שתוקצה לרפורמים, לקונסרבטיבים ולנשות הכותל

בשעה זו דן בג"ץ במתווה הכותל. הדיון היום (חמישי) בבית המשפט העליון צפוי להיות האחרון ולחתום כמעט שלושה עשורים בהם דן בית המשפט בסוגיית התפילה בכותל המערבי. את העתירה הגישו התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) התנועה ליהדות מתקדמת בישראל (רפורמית) ונשות הכותל והיא נדונה בפני הרכב השופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, והשופטים מלצר ודנציגר.

בתחילת הדיון פרסו השופטים את הגילוי הנאות: השופט מלצר אמר כי ייצגת רפורמים בעברו והרב לאו האב חיתן אותו ואת בנו. השופט דנציגר גילה כי ייעץ בעבר לרב רפורמי והשופטת נאור אמרה כי היא מכירה את הרב לאו.
 
בדיון ציינה השופטת מרים נאור, אולי כרמז לבאות, כי ניהול הכותל לא יעשה בהכרעה שיפוטית. "מה לעשות שהכותל הוא אחד יחיד ומיוחד, וגודלו נתון", אמרה נאור. בהתייחסה לפסק הדין של בג"ץ משנת 2003 לפיו תוקם בכותל רחבה נוספת עבור נשות הכותל והרפורמים, שאלה נאור את נציגי המדינה האם לדעתם המדינה עמדה בהתחייבותה. כאשר תשובת המדינה לא סיפקה אותה, אמרה נאור: "אני מניחה שכולם מבינים שאנחנו לא יכולים ליצור מתווה חדש, זה מעבר ליכולת השיפוטית שלנו. אנחנו צריכים לתת תשובה לטיעונים".

המדינה, כזכור, חזרה בה מהסכמתה למתווה הכותל, במסגרתו תוקם עבור רחבת הכותל רחבה נפרדת. בתגובה לשאלת נאור האם נשות הכותל עדיין עומדות על דרישתן למימוש המתווה, או שלאור חזרת המדינה, גם הן דורשות מתווה חדש, השיבה עו"ד אורלי לחובסקי-ארז, נציגת נשות הכותל, כי מבחינתן מימוש המתווה יספק מענה לצרכיהן. עם זאת, אמרה, שאם המדינה איננה מסוגלת לממש את המתווה, הרי שהן דורשות להתפלל ברחבת הכותל המרכזית.
     
אך עמדה זו לא מקובלת על כלל העותרות. עו"ד סוזן וייס, המייצג ארגון נוסף, "תפלת נשים בכותל", אמרה בדיון כי מתווה הפשרה כלל לא מקובל עליהם, והן דורשות לאפשר להן להתפלל כמנהגן בעזרת הנשים של רחבת הכותל המרכזית, כולל הכנסת ספרי תורה.

גם עו"ד לחובסקי-ארז הבהירה כי קשת רובינסון קטנה מעזרת הנשים, שהיא מראש רק שליש מעזרת הגברים. "אנחנו למעשה דורשים מענה מהמדינה. אם היא לא מסוגלת ליישם את המתווה, שאנחנו בהחלט מחוייבים אליו-  שתיפתח עזרה שלישית ברחבה", אמרה לחובסקי-ארז.

לאחר הפסקת התייעצות שאלה נאור את נציגות המדינה: "האם לא ראוי לשקול לחזור מההקפאה?  האם הממשלה מוכנה לחזור למתווה?". בתגובה ענה נציג המדינה, עו"ד ד"ר יובל רויטמן: "אעביר זאת לגורמים הרלוונטים".
 

הדיון הפך למכריע לאחר שהממשלה נסוגה בה ממתווה הפשרה בו סוכם על הקמתה של עזרת ישראל - רחבה שלישית, שוויונית שתוקצה לרפורמים, לקונסרבטיבים ולנשות הכותל, לפני כחודשיים. העותרים מבקשים מבית המשפט להורות על מימוש מלא של מתווה הפשרה או הקמת רחבת תפילה שלישית באזור המשמש כיום לתפילה באתר הכותל המערבי (בצד רחבת תפילה לגברים ורחבת תפילה לנשים), שתופעל על פי עקרונות אלו. 

הרבנות הראשית ביקשה לתת תשובה נפרדת לעתירה מהמדינה במסמך בן 166 עמודים, בו טענה כי בסוגיות שקשורות לפולחן דתי ולמקומות הקדושים, אין לבית המשפט סמכות לדון, כי אם בידי הרשות המבצעת בלבד. כפי שאינו מתערב במה שנעשה בכנסיות ובמסגדים.

לאולם בית המשפט הגיעו גם מספר לוחמים בדימוס, שהשתתפו בשחרור ירושלים ב-1967, ותמכו בעמדת הרפורמים ונשות הכותל. כך הצנחן מייקל לניר מקיבוץ  כפר רופין, שאמר כי בא לשחרר את הכותל בשנית: "התרשמתי מעמדת הנשיאה נאור בעמידתה על הנקודה החשובה ביותר שעומדת על סדר היום: מדוע מדינת ישראל הקפיאה את מתווה הכותל למרות הסכמה גורפת של כל הגורמים שקשורים לכך, והביאה ביודעין לפילוג ענק בעם היהודי בארץ ובתפוצות".
  

"אנחנו הצנחנים הגענו לתת גיבוי לנשות הכותל במאבקן. איננו אנשים דתיים אבל בסופו של דבר אנחנו אוהבי עם ישראל, מעריכים את המסורת ומבינים מהן ההשלכות של החלטות שקשורות לכותל שאמור להיות בעל המכנה המשותף הרחב ביותר של העם היהודי, שהעיקרית שבהן היא קרע גדול בעם".

עם סיום הדיון בבגצ אמר הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית:" בית המשפט העביר מסר ברור לממשלה שעליה לשקול מחדש את עמדתה בענין הקפאת מתווה הכותל. אנו ממשיכים להיות מחוייבים להסכם הפשרה ומקווים שראש ההמשלה יבין את המסר של שופטי העליון."

מארגון 'בצדק' שעתר נגד חוקיות הכותל הרפורמי נמסר בתגובה: "שניים מתוך שלושת שופטי העליון שדנו בעתירה עבדו בעבר עם התנועה הרפורמית אולם הנשיאה נאור לא חשבה שזו סיבה מספיק טובה להחליפם בשופטים אחרים. אנו מאוד מקווים שעובדות אלו לא ישפיעו על החלטתם בעד הרפורמים ונגד ממשלת ישראל והרבנות הראשית לישראל".

ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל: "התחושה שאנו עושות היסטוריה כשישבנו על המתווה כמה שנים ורקמנו אותו התבררה היום כתחושה נכונה. המתווה הוא המאור הגדול שמאיר את דרכו של בית המשפט לפתרון צודק לסוגיית הכותל, פתרון שהוא לדברי הנשיאה נאור קמקובל, מוסכם, מכובד וראוי'".                       

עו"ד ריקי שפירא רוזנברג, חברת הנהלת נשות הכותל שיצגה את נשות הכותל בעתירה יחד עם עו"ד אורלי ארז לחובסקי: "ביהמ"ש העביר מסר ברור למדינה כי עליה ליישם את המתווה, ואם לא כן עשוי ביהמ"ש להפוך את המתווה לפס"ד מחייב. אין דרך אחרת להבטיח את זכותן החוקתית של נשים להתפלל ברחבת הכותל, אלא בדרך שהופכת את קשת רובינסון לחלק אינטגרלי מרחבת הכותל, כך שכל אשה תוכל להתפלל כמנהגה וכל נערה תוכל לחגוג את בת המצווה שלה".

 

מהרבנות הראשית לישראל נמסר בתגובה: "הכותל המערבי שריד בית מקדשנו הינו המקום הקדוש לעם היהודי ופתוח לכל העם היהודי אין הוא מקום למאבקים פוליטיים לוויכוחים פוליטים מפלגתיים ואין הוא כלי למלחמות דעות ואג'נדות. עריכת טקס דתי בכותל שלא על פי מנהג המקום תפגע ברגשות ציבור המתפללים ותיצור מחלוקת ופילוג בעם. על ממשלת ישראל חלה חובה להיוועץ עם הרבנות הראשית לישראל אשר מחזיקה בסמכות על פי חוק לקביעת כללי ההלכה במקום וכל ניסיון לפגוע בסמכות הרבנות בקביעת כללי ההלכה במקום הוא פגיעה בשלטון החוק ובריבונות מדינת ישראל ותגרום לפילוג בעם".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg