ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

אחרי 49 שנה: המדינה העניקה מעמד מוניציפלי ליישוב היהודי בחברון

שר הביטחון ושרת המשפטים העניקו לוועד היישוב סמכויות רחבות, ובכללן עריכת מכרזים, רכישת מקרקעין וטיפול בענייני בריאות וחינוך התושבים

מפקד פיקוד המרכז רוני נומה חתם אתמול (ה') על צו המסדיר את מעמדו המוניציפלי של היישוב היהודי בחברון, למעלה מ־49 שנים לאחר שהרב לוינגר ואנשיו נאחזו בעיר. הצו יאפשר לוועד התושבים המקומי לנהל את החיים האזרחיים במקום, כמקובל ברשויות המוניציפליות ברחבי הארץ.
   
מראשית שנות השמונים פעל בחברון ועד מקומי בעל סמכויות ניהול דלילות. עם חתימת הסכם חברון ב־1997 חולקה העיר לשני אזורים - רובה עברה לשליטה ביטחונית ואזרחית מלאה של הרשות הפלסטינית, ומיעוטה, כולל היישוב היהודי על שכונותיו, הועבר לאחריותו הביטחונית של צה"ל. עם זאת, האחריות האזרחית נותרה בידי הרשות הפלסטינית.

ההסכם קבע שעיריית חברון תישא באחריות לניהול השוטף של העיר כולה, למעט אחריות על תושבי היישוב היהודי ורכושם. עיריית חברון מיעטה לפעול בשכונות היהודיות, והן סבלו מהזנחה מתמשכת. בד בבד, מהמועצה המקומית קריית־ארבע נמנעה האפשרות להעניק שירותים ליישוב היהודי בחברון, שאינו נכלל בתחומה. הדבר הותיר את היישוב היהודי בעיר עם אחריות מוניציפלית מצומצמת מאוד.
   
היישוב בעיר נאלץ להתמודד גם עם זהות משפטית מורכבת מצד המדינה. למשל, אי אפשר היה להעניק ליישוב בחברון תקציבים ממשלתיים מסוימים או תוספות תקציב לצרכים ביטחוניים. כמו כן נמנע מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לערוך סקר בקרב היישוב היהודי. סקר הלשכה מאפשר לתושבים לתבוע הטבות מס, ומאפשר לגופים וארגונים כמו 'מפעל הפיס' לתרום לרווחת התושבים. גם תקציב משרד הפנים ליישוב היהודי בחברון הועבר דרך תקנה מיוחדת, וכספים נוספים הגיעו מכוח הסכמים קואליציוניים.

עקב הקושי בהעברת התקציבים, שנמשך שנים, ובייחוד לאחר גל הטרור הנוכחי, החליטו שרת המשפטים איילת שקד ושר הביטחון אביגדור ליברמן לשדרג את מעמדו המשפטי והחוקי של ועד היישוב היהודי בחברון, ולהקנות לו סמכויות רחבות יותר. את המהלך ליוו מבחינה משפטית היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, המשנה ליועמ"ש רז נזרי, היועץ המשפטי למשרד הפנים יהודה זמרת והיועץ המשפטי של אזור יהודה ושומרון אל"מ אייל טולדנו.
   
מנדלבליט כתב ש"הדרג המדיני מבקש להסדיר את מעמדו של גוף שירכז סמכויות מוניציפליות ביחס ליישוב היהודי בחברון, כדי להבטיח את אספקת השירותים המוניציפליים הדרושים לתושבים". אל"מ טולדנו תיאר את מורכבות המציאות שקדמה לחתימת הצו: "התשתית המשפטית שעליה יוסדה הוועדה לוקה בחסר, וסמכויות הוועדה אינן ברורות ואינן מעוגנות באופן מסודר".

בפועל הצו מתיר לתושבי היישוב היהודי בחברון להקים מנהלת שתהיה רשאית לבצע כל פעולה משפטית – לערוך חוזים או מכרזים, לרכוש ולהחזיק מקרקעין או כל זכות בהם, וכן לרכוש מיטלטלין ושירותים ולתבוע ולהיתבע בשמה. המנהלת מוסמכת לקדם את העניינים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים, הבריאותיים והחינוכיים, לפעול  למניעת מפגעים ולשמירת הסדר והניקיון, וכן לקבוע כללים בדבר תשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות.

המנהלת רשאית לטפל גם במפגעים ובליקויי תשתית שמסכנים את שלום המתיישבים או פוגעים בביטחונם, בבריאותם או באפשרותם לקיים חיים תקינים. זאת באישור ראש המנהל האזרחי, ורק לאחר שפנייה לעיריית חברון לא תטופל בתוך זמן סביר.

המנהלת הראשונה תמונה בידי המדינה, ולאחר מכן היא תוכל להיבחר באופן דמוקרטי בידי תושבי היישוב היהודי בחברון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg