ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

עיצומים או מתקפה: האופציות של טראמפ נגד צ. קוריאה

חלון ההזדמנויות של הנשיא האמריקאי אינו גדול במיוחד, והוא יבדוק את שלל האפשרויות העומדות לרשותו בניסיון לסכל את התוקפנות של פיונגיאנג. פעולה צבאית בוודאי עומדת על הפרק, אך גם ניסיון לרתום את הקהילה הבינלאומית לחזית אחידה נגד הקוריאנים

הניסוי הגרעיני השישי הלילה (יום א') של צפון-קוריאה, הפעם בפצצת מימן, עורר את הקהילה הבינלאומית לבוקר שממנו חששה כבר זמן רב. ישנו סיכוי טוב שכעת יש לעולם הזדמנות אחרונה לעצור את המדינה המבודדת לפני שתוכל להחזיק ברשותה טילים בליסטיים וכן פצצות גרעיניות קטלניות שהיא יכולה להרכיב עליהם.

במצב כזה עיני כל העולם נשואות בעיקר לאיש אחד – נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שכבר הצהיר כמה פעמים בשבועות האחרונים כי "כל האפשרויות נמצאות על השולחן". עם כינוס ראשי המערכת הביטחונית האמריקאית נשאל טראמפ מה יעשה כדי להניא את פיונגיאנג מכוונתה לפתח את השלב האחרון של הפצצה המסוכנת, או כדי לחסל לחלוטין את השאיפות הקטלניות של הקוריאנים. התשובה שלו הותירה הרבה מקום לתהיות, אחרי שענה כך: "נראה".

אז מה אכן יכול האיש החזק בבית הלבן לעשות? הנה מערך האפשרויות שנמצאות כעת בידי הממשל האמריקאי, שיצטרך לשקול אותן בימים הקרובים – ובעיקר לחשוב ולהחליט במהירות.

ההנחה הבסיסית, מכל מקום, היא שבהתחשב בהצהרותיו בימים האחרונים בעניין, טראמפ אינו פתוח למשא ומתן או לסוג של הידברות – בין אם מהסוג שעליו לוחצות מעצמות כגון סין או רוסיה, ובין אם במסגרת אחרת, גדולה או קטנה. הוא אפילו לעג במרומז הערב לאחת מבעלות הברית שלו, דרום-קוריאה, שנשיאה ביקש בחודשים האחרונים לקדם הידברות עם הצפון. הנשיא האמריקאי כמובן גם לא ישב בשקט וישקוד על השמרים בזמן שפיונגיאנג מוסיפה להתחמש בנשק גרעיני, כך שנותר לו רק להחליט כיצד בדיוק תהיה התגובה של ארצו כעת, ועד כמה תהיה חריפה.

האפשרות הברורה ביותר מאליה, אם כן, היא שארה"ב תצא למלחמה נגד הקוריאנים בשלל האמצעים העומדים לרשותה - החל מהפגזות של טילים בליסטיים ושימוש בנושאות המטוסים שלה שמוצבות באזור, וכלה במשלוח של כוחות משמעותיים יותר, כולל חילות רגלים.

בתום הפגישה הערב עם ראשי צמרת הביטחון אמר מזכיר ההגנה ג'יימס מאטיס כי לארה"ב יש אפשרויות צבאיות רבות, והנשיא ביקש לקבל תדרוך על כל אחת מהן. הוא הוסיף שלארצו יש יכולת להגן על עצמה ועל בעלות הברית שלה, ואיים לנקוט ב"אגרוף ברזל". בה בעת, הוא סייג, אין לממשל כוונה "לחסל" את צפון קוריאה - אף שהצהיר שיש ברשותו אפשרויות רבות לעשות כן.

למהלך כזה אולי תצליח ארה"ב לרתום לעזרתה שותפות בינלאומיות אחרות, כולל דרום-קוריאה, אך ספק אם מעצמות אזוריות או עולמיות אחרות כמו רוסיה או סין יסכימו לשתף פעולה עם יוזמה צבאית כזאת. ייתכן שאולי אף ינסו לחבל בה באופן כזה או אחר.

אפשרות ביטחונית אחרת היא מסובכת יותר, אך אין ספק שגם אותה ארה"ב בוחנת בימים אלה: פעילויות חבלה ומודיעין שונות שיעכבו את ההתקדמות הקוריאנית ויחבלו במתקניה. מעשים דומים, ובהם התנקשויות מסתוריות, תולעים ממוחשבות ושאר חוליים פגעו בעבר בראשי תוכנית הגרעין האיראנית ובמערכותיה, אך הקוריאנים, כך נראה, נמצאים בשלב פיתוח אחר לגמרי. ספק אם ניתן כיום רק באמצעים כאלה להסיג את הגלגל לאחור.

אפשרות אחרת שנשקלת במסדרונות מחלקת המדינה והבית הלבן היא פעולה מסוגים שונים דרך הקהילה הבינלאומית, ובמיוחד כזו שתתקבל בהצבעה במועצת הביטחון של האו"ם. הגוף הביטחוני העליון יתכנס מחר אחר הצהריים כדי לדון בהתפתחויות האחרונות, ופעולה דרכו יכולה להניב לארה"ב יתרונות רבים, אף שהיא גם מסובכת במיוחד.

ארה"ב תשאף לקבל החלטה בפורום הזה באמצעות פרק 7 של אמנת האו"ם, המסמיך את הגוף הבינלאומי להחליט על פעולה צבאית כלשהי נגד אחת ממדינות העולם, במקרה של "איום חמור על השלום". אפשרות אחרת תהיה הידוק משטר העיצומים הבינלאומי נגד פיונגיאנג, כדי לחנוק אותה כלכלית עד כניעתה. אלא שהאפשרות של שני התסריטים הללו קטן יחסית, שכן אין זה סביר שהרוסים והסינים – שתיים מהחברות הקבועות במועצת הביטחון, שאף יש להן זכות וטו, יצביעו בעד החלטה כזאת.

יתרה מכך: בייג'ין היא שותפת הסחר המרכזית של צפון-קוריאה, והיא אחראית לרכש של כ-90 אחוזים מסך הייבוא של המדינה המבודדת. טראמפ אמנם מצפה מהסינים להפסיק את הסחר ולהציג אחריות כלפי הקהילה הבינלאומית, אולם לא בטוח שהמפלגה הקומוניסטית השלטת במדינה משדרת על אותו גל כמו הבית הלבן בעניין זה. עד כה התנגדה סין לפעולות חריפות נגד פיונגיאנג, ואף סיכלה את מרבית העיצומים עליה – שיגבו ממנה מחיר כבד.

מנגד, לפעולה בינלאומית כזאת יש יתרונות רבים. באיחוד האירופי, באו"ם ובמרבית מדינות המערב השמיעו מנהיגים היום את חששם וביקורתם על הקוריאנים, ואף הביעו את נכונותם להחריף את משטר העיצומים הבינלאומיים עליהם. אפילו הרוסים והסינים לא נשמעו שמחים במיוחד על הניסוי האחרון. יוצאת דופן בולטת היא גרמניה של אנגלה מרקל, שהצהירה כי יש לשכנע את האמריקאים לבחור בפתרון דיפלומטי למשבר.

לכן לפעולה אחידה שסיכוייה לא קטנים יש בעיקר מראה של לגיטימיות – משהו שחסר לאמריקאים בפלישה לעיראק, למשל. היא גם מציבה חזית עולמית אחידה מול המדינה הסוררת, שלכאורה אינה מעניקה לה תקווה להקלה בעיצומים ללא שיתוף פעולה מצדה.

אך פעולה כזאת יכולה לקחת זמן לא מועט, וחלון ההזדמנויות הנוכחי, כאמור, נראה קטן יחסית. כמו כן, לא ברור לאילו הסכמות יוכלו האמריקאים להגיע עם שותפותיהם הבינלאומיות בכל הקשור להיקף העיצומים שיושטו על קוריאה. הדעה הרווחת היא שאם העיצומים שהוטלו עליה עד כה לא הועילו, הגדלה לא משמעותית שלהם לא תביא להגדשת הסאה.

אלא שעיצומים בינלאומיים הם לא פעולה שניתן להשיג באמצעות מועצת הביטחון בלבד, אלא גם על ידי קואליציה של כמה מדינות מרכזיות שיסכימו לשתף פעולה לשם כך. כמובן, זו לא אפשרות סבירה במיוחד, כך שלא נראה שהאמריקאים יבחרו לנקוט בה ראשונה. עם זאת, בהחלט נראה שארה"ב בוחנת את האפשרות הזאת.

הערב הצהירו הן הנשיא טראמפ והן מזכיר האוצר האמריקאי סטיב מנוצ'ין על תוכניותיהם בהקשר זה: מנוצ'ין התראיין ברשת "פוקס" ואמר כי הוא מגבש חבילות עיצומים ש"יחנקו למוות את הכלכלה הצפון-קוריאנית", וכי יביא אותה לאישורו של הנשיא. טראמפ עצמו בחר באפיק החביב עליו, חשבון הטוויטר שלו, כדי להודיע שהוא שוקל לנתק את קשריה של ארצו עם כל מדינה שתקיים עסקים או קשרים כלכליים עם פיונגיאנג – אפשרות שנשמעת קיצונית במיוחד, ונועדה, כנראה, ללחוץ בעיקר על הסינים.

ארה"ב שומרת על עמימות במכוון. היא לא תחשוף עדיין את כל הקלפים שברשותה, ותבדוק את כל האפשרויות. מנהיגיה ישוחחו עם מקביליהם בעולם, כפי שעשה הערב טראמפ עם ראש ממשלת יפן שינזו אבה – אחד האנשים המודאגים ביותר מההסלמה הביטחונית בסביבתו. הימים הקרובים יהיו כנראה גורליים, ובסופם נדע אם ארה"ב יוצאת למלחמת עולם או מלחמת קוריאה נוספת, או שתנסה למתוח את החבל עוד כדי לנסות ללחוץ על פיונגיאנג לוותר על תוכניותיה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg