ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

נדחתה העתירה נגד הסכם החטיבה להתיישבות

בניגוד לטענת העותרים כי לממשלה אסור להאציל סמכויות, קבעו השופטים כי החטיבה תוכל לפעול כמחלקה בהסתדרות הציונית. עוד נקבע כי אין תשתית ראייתית להפליית הציבור הערבי מצד החטיבה

בג"ץ דחה היום (ד') את עתירת עמותות השמאל נגד הסכם הממשלה עם החטיבה להתיישבות, לפיו היא תפעל כזרוע ממשלתית אשר תעבוד בתוך ההסתדרות הציונית. העותרים טענו כי לממשלה אסור להאציל סמכויות וכי החטיבה תפעל בעיקר למען יהודים, דבר שמהווה הפליה.

השופטים דחו את הטענות וקבעו כי לממשלה מותר להאציל סמכויות כל עוד מדובר בסמכויות המצויות בליבת השלטון, וכי אין תשתית ראייתית להפליה מצד החטיבה. את המדינה ייצגו עורכי הדין מיכל צוק שפיר ושי כהן, ואת החטיבה להתיישבות ייצגו עורכי הדין יאיר עשהאל ונגה גל ממשרד אפרים אברמזון ושות'.
 
העותרים נגד הסכם הממשלה בהפעלת החטיבה להתיישבות טענו כי "התיקון לחוק – המתיר לממשלה לאצול סמכויותיה 'בתחום ההתיישבות ובתחומים נוספים' – מאפשר אצילת סמכויות המצויות בליבת שיקול הדעת של הרשות המבצעת, אשר על פי חוק היסוד אינן ניתנות לאצילה".

עוד טענו העותרים כי ההסכם "אינו חוקתי, מן הטעם שהוא משנה באמצעות חוק רגיל את חוק יסוד: הממשלה, לפיה הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה. נוכח משמעותו החוקתית של התיקון היה עליו להתקבל בחוק יסוד, וברוב של חברי הכנסת בשלוש הקריאות, ומשלא נעשה כן דינו להיבטל".

בנוסף טענו העותרים כי ההסתדרות הציונית משחר היווסדה נועדה לסייע ליהודים, וכי הפעלת החטיבה להתיישבות כחלק מההסתדרות תביא להפליית תושבים ערבים על ידי המדינה. "התיקון לחוק פוגע באופן בלתי מידתי בזכותה החוקתית לכבוד ולשוויון של האוכלוסייה הערבית בישראל. ההסתדרות הציונית מצהירה בחוקתה על כך שהיא מחויבת לקידום ההתיישבות בקרב הציבור היהודי בלבד, וכי בפועל מספקת החטיבה שירותים לשלושה יישובים ערביים, לעומת 133 יישובים יהודיים".

אולם, כאמור, שופטי בג"ץ דחו את טענות העמותות וקבעו כי אין תשתית ראייתית להפליה וכי לממשלה מותר להאציל סמכויות לגוף שלטוני אחר.
 
"יש להבחין בין אצילתה של הסמכות השלטונית לגורם שאינו שלטוני לבין הסתייעות בגורם שאינו נמנה על המערך השלטוני, לצורך הפעלת הסמכות", כתב השופט הפורש אליקים רובינשטיין. "אין בידי להלום אף את הנחת המוצא של העותרים, לפיה החטיבה להתיישבות היא בבחינת גוף פרטי, ומשכך חל איסור לאצול לה סמכויות שלטוניות.

"ואולם קשה להלום את הטענה, כי סמכויות אלה נמנות עם סמכויות הליבה של הרשות המבצעת, אשר עצם אצילתן לגורמים חוץ-שלטוניים, כמוה כהתפרקות הממשלה מסמכויותיה. זו שאלה של מידתיות.

"דומני, ומבלי לטעת מסמרות, כי בגדר אותן סמכויות ליבה יש לכלול בראש וראשונה את אלה אשר אצילתן תביא לשינוי או לפגיעה במבנה המשטר הדמוקרטי – למשל, סמכויות הנוגעות לשימוש בכוח מאורגן, דוגמת הפעלת הצבא או הפעלת המשטרה. נסיבות המקרה דנא, בכל הכבוד, רחוקות ממקרים קיצוניים אלה", הוסיף רובינשטיין.

בנוגע לפגיעה בזכויות אדם והפליה של ערבים בישראל על ידי החטיבה כתב השופט כי "סמכויות נוספות אשר אצילתן עשויה לעלות כדי נשיאה חלופית בעולה של הרשות המבצעת הן אלה הכרוכות בפגיעה קשה בזכויות אדם. בענייננו, מדובר בסמכויות אשר האופי הדומיננטי של אצילתן, על פני הדברים, אינו כרוך בפגיעה משמעותית בזכויות אדם". 

רובינשטיין כתב כי יש לחשוש להפליה עתידית ולכן יש להימנע ממנה מבעוד מועד. "לא אכחד, החשש המקנן בקרב העותרים מפני פגיעה בזכותה של האוכלוסייה הערבית נוכח הסמכויות המוקנות לחטיבה להתיישבות, שיוכה המוסדי להסתדרות הציונית, וסוג פעולותיה בעבר בעיקרן, אינו משולל יסוד.

"בתוך עמנו אנו יושבים וניסיון החיים בצקלוננו. ואולם, משהסדרי אצילת הסמכויות לחטיבה עוגנו בחוק, ובשים לב להוראות החלות עליה מתחום המשפט המינהלי ולהטלת הפיקוח והבקרה מצד הרשות השלטונית על פעילותה – אשר תהא נתונה לביקורת בית משפט זה – הנה הדעת נותנת, כי גם אם אין בדבר כדי להפיג לגמרי את החשש האמור, יש מקום לצִמצומו ככל האפשר".

השופט אף הוסיף ממחשבותיו בתום פסק הדין באשר למקומה של הציונות ככזאת שאינה פוגעת בזכויות מיעוטים החיים במדינת ישראל. "האינטרס החשוב – הציוני והממלכתי-לאומי – לקידום ההתיישבות היהודית באזורים שונים במדינה אינו אמור לגרוע מדאגה כנה מקבילה לקידום ופיתוח יישובים בקרב מגזרים אחרים בחברה הישראלית.
 

 
"המשימה הלאומית שנטלה על עצמה מדינת ישראל מיום היווסדה, לקבץ לתוכה גלויות וליישב את אדמתה, אינה יכולה לשמש אמתלה להפליה בהקצאת מקרקעין. האתוס הציוני ודאי לא נועד לשלול זכויות מבני אוכלוסיות אחרות. מחויבות ציונית, וציונות אינה מלה גסה במדינה ישראל אלא ערך מרכזי, אינה סותרת כלל את ערך השוויון, המעוגן בהכרזת העצמאות.

"אין מדובר בכלים שלובים ובמשחק סכום-אפס, שככל שירבה פיתוח ושגשוג בקרב ההתיישבות היהודית, כן יקטן בהתאמה קידום ההתיישבות הכפרית והחקלאית בשאר המגזרים. לדידי, הא בהא לא תליא, והכל, בהקשר זה, בהתאם למדיניות הממשלה, ולערכי מדינת ישראל. אדרבה, מיזם כזה אם ינוהל בהגינות וכהלכה, עשוי להוות דוגמה לקיום השגשוג לכל, לרבות למגזרים הלא-יהודיים".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' הגיב לפסק הדין שאישר את חוק החטיבה להתיישבות, ואמר: "קראתי את פסק הדין ברגשות מעורבים. מצד אחד פסק הדין הזה משמח כי בשורה התחתונה נקבע בו שהחוק חוקתי והממשלה מוסמכת לפעול לפיתוח ההתיישבות באמצעות החטיבה להתיישבות.

"בכך אני מקווה שהושם סוף למחול השדים שהובילה דינה זילבר במטרה לסגור את החטיבה להתיישבות, והחטיבה תוכל לשוב לפעילות מלאה ולהמשיך לפתח את ההתיישבות היהודית בכל רחבי ארץ ישראל. אני שמח על הזכות שנפלה בחלקי להוביל את המהלך הציוני החשוב הזה.

"מצד שני פסק הדין הזה כולל אמירות עצובות מאוד שמלמדות על אבדן דרך של בית המשפט העליון. השופט הפורש אליקים רובינשטיין מנהל כבר יומיים קמפיין תקשורתי שתוקף את טענתו של השר יריב לוין לפיה בג"ץ הפך לפוסט ציוני, אבל בפועל הוא לא מסוגל להגן על פיתוח התיישבות יהודית וציונית בארץ ישראל. הוא מגדיר אותה כאפליה ופגיעה בשוויון ומנסה לחייב את החטיבה לפעול גם לפיתוחם של ישובים ערבים. אם זו לא פוסט ציונות אז אני לא יודע פוסט ציונות מה היא".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg