ממצא נדיר: מה סודו של כלי החרס הקדום?

במהלך חפירות בתל צף שבעמק הירדן נמצא כלי חרס שראשו אטום, אך הוא בעל פתח קטן בחלקו העליון. עבודה מאומצת של החוקרים העלתה את הסברה: הכלי שייך לפולחן אגירת מזון שהיה נהוג בימי קדם

דליה מזורי | 6/9/2017 13:07
תגיות: ארכיאולוגיה,חפירה ארכיאולוגית
כלי חרס יוצא דופן מלפני כ-7,200 שנים שנמצא בעמק הירדן, מעיד על פולחן חקלאי קדום של אגירת מזון, כך עלה מממצאי החפירה שפורסמו לאחרונה. זוהי העדות הקדומה ביותר במזרח הקדום לפולחן הקשור לאגירת מזון, והיא נמצאה בחפירות של אוניברסיטת חיפה והמכון הארכיאולוגי בברלין בישוב הפרהיסטורי תל צף.

הכלי חושף לראשונה את הצד הטקסי-דתי ואולי אף הפוליטי של אגירת המזון בחברות האנושיות במזרח הקדום. "הממצאים בתל צף מהווים עדות ראשונה לקשר בין אגירת מזון בקנה מידה גדול מאוד ובין קיום של פולחן הקשור בהצלחה של האחסון ושמירה על  התוצרת החקלאית שאוחסנה", אמר פרופ' דני רוזנברג מאוניברסיטת חיפה שעומד בראש פרויקט המחקר בתל צף.
 
צילום: אוניברסיטת חיפה
מעיד על פולחן חקלאי קדום של אגירת מזון. כלי החרס שנמצא בתל צף צילום: אוניברסיטת חיפה
 
אגירת מזון מוכרת לחוקרים כבר מהשלבים הראשונים של ישיבת הקבע והופעת החקלאות באזור, והיא מאפיינת חברות שמסוגלות לתכנן לטווח ארוך - שלא עוסקות רק ב"לשרוד את המחר" - מכיוון שהיא מחייבת מחשבה לעתיד, ארגון חברתי וחלוקת כוח העבודה והשקעה בתשתיות לאגירת המזון.

לפיכך, אגירת המזון בכלל, וכזו הנעשית בקנה מידה ניכר בפרט, היא צעד חשוב במעבר של בני האדם לחברות המתאפיינות בארגון חברתי מורכב, והופעתן של חברות המתאפיינות בקיומה של היררכיה חברתית.

לדבריו של פרופ' רוזנברג, בתל צף נמצאו ממגורות רבות לאגירת חיטה ושעורה, המעידים על תכנון וארגון מחדש של אגירת מזון. מבחינה זו, תל צף יוצאת דופן לתקופתה, מכיוון שעדויות דומות לאגירת מזון מגיעות רק בתקופות מאוחרות הרבה יותר. "המעניין הוא שבתל צף אנחנו מוצאים גם עדויות בוטניות רבות - ובכללן אלפי זרעים ושרידים אורגניים אחרים - ולצדם גם עדויות לסחר בטווחים רחוקים ופריטי יוקרה שונים ובהם פריט המתכת הקדום ביותר שנמצא באזורנו", אמר פרופ' רוזנברג.

לדבריו, בתקופת הברונזה, שהחל באזורנו לפני כ-3,300 שנים לערך, החוקרים כבר מזהים במזרח הקדום חברות ובהן אליטות שלטוניות, אולם קיים מזה שנים רבות דיון בקרב החוקרים לגבי הדרך שבה החלו לצמוח חברות אלה. בחברות המורכבות שבהן כבר קיימות אליטות (למשל, במצרים ובמסופוטמיה) נמצאו עדויות רבות לטקסים פולחנים הקשורים לאגירת המזון, אולם עדויות מסוג זה לא נמצאו בתקופות הקדומות יותר, ולכן אי אפשר היה לקבוע בוודאות מתי ואיך החל להתקיים קשר זה. 

והנה בעונת החפירות בתל צף לפני שנתיים מצאו החוקרים באחד החדרים שהיה מוקף בממגורות ובמתקני צליה חפורים (מעין מנגלים קדומים), שברי חרס רבים שכבר במבט ראשון נראו לחוקרים כשייכים לכלי אחד. לאחר עבודה מאומצת הם הצליחו לחבר את החלקים והופתעו לגלות כלי חרס זעיר וייחודי שגובהו כ-20 ס"מ ולו פתח קטן בדופן – מעין צוהר.

"כלי החרס שאנו מכירים מתקופה זו הם בעלי פתח עליון – כמו מרבית הסירים והכוסות בכל מטבח מודרני - אבל כלי זה סגור בחלקו העליון, בכיפה שגם כוסתה בכדורי טין צבועים באדום שמשמעותם אינה ברורה", אמר פרופ' רוזנברג.
 

צילום: אוניברסיטת חיפה
מנקים את הרצפה בחדר שבו נמצא כלי החרס בתל צף צילום: אוניברסיטת חיפה
 
על פי הסברה של החוקרים, הכלי מהווה למעשה דגם של הממגורות עצמן, "סוג של כלי כזה, שאינו פונקציונאלי, שנמצא על רצפה בסמוך למוקד גדול בחדר שסביבו ממגורות רבות ומתקני צלייה ומזכיר גם ממגורות שאנו מכירים מהרקורד הארכיאולוגי והאתנוגרפי מאזורים שונים בעולם – ניתן לשער שהיה קשור בדרך כלשהי לממגורות ובעיקר לפעולת האחסון.

"אנחנו יודעים מעדויות מאוחרות יותר שבני האדם ייצרו כלים שסימלו מבני אגירה גדולים. למעשה, כלי חרס הדומים לכלי הזה, אך גדולים יותר, מופיעים כמה מאות שנים מאוחר יותר באזורנו ומשמשים לקבורה משנית. גודלו של הכלי ומאפייניו, לצד ההקשר הארכיאולוגי שבו נמצא, מחזקים את הסברה שלנו שהכלי סימל את הממגורות והשימוש בו היה שימוש פולחני, אולי כחלק מטקסים שקדמו להכנסת גרגירי החיטה והשעורה לממגורות או הוצאתם", אמר החוקר.

הקשר בין גידול מזון ואחסונו ובין מחזורי חיים ומוות של אנשים מוכר לחוקרים היטב ממקורות שונים וגם מממצאים מאוחרים יותר במזרח הקדום. "כשמחברים את כלל הממצאים האלה מתל צף אנחנו מקבלים תמונה המעידה על התחזקות הקשר בין פולחן לבין אגירת מזון מוגברת, פולחן שמשלב את הקשר בין מחזורי הגידול החקלאיים ומחזור החיים והמוות. נראה שדגם הממגורה מתל צף הוא אחת הדוגמאות הקדומות לקשר הזה", סיכם פרופ' רוזנברג.

האתר הארכיאולוגי בתל צף נמצא בעמק הירדן בסמוך לגבול הבינלאומי עם השכנה ממזרח. האתר תועד לראשונה כבר בשנות ה-40 וה-50 ונחפר לסירוגין החל משלהי שנות ה-70. החל משנת 2013 מוביל פרופ' רוזנברג את החפירות בשיתוף עם ד"ר פלוריאן קלימשה מהמכון הארכיאולוגי בברלין, במסגרת פרויקט רב-תחומי הכולל צוות בינלאומי של מומחים שונים ושיטות מדעיות מתקדמות. הפרויקט מתמקד בשחזור מדוקדק של כלכלת האתר והסביבה הקדומה שלו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך