בג"ץ קבע: התקציב הדו-שנתי מאושר - אך בפעם האחרונה
הרכב שופטים מורחב קבע שהממשלה עושה "שימוש לרעה" כאשר היא משתמשת שוב ושוב בהוראת שעה לאישור תקציב כל שנתיים. נקבע כי התקציב הנוכחי מאושר, אך להבא יש לשנות את החוק
הרכב מורחב של שבעה שופטי בית הדין הגבוה לצדק פרסם היום (ד') את פסיקתו בבג"צ המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נגד התקציב הדו-שנתי. שופטי בג"ץ קבעו כי התקציב הנוכחי מאושר, אך בעתיד הממשלה לא תוכל עוד להשתמש בהוראת שעה - והיא תצטרך לשנות את החוק באופן קבוע על מנת לאשר תקציב לשנתיים במקום לשנה.
שופטי בית המשפט העליון
צילום: גיל יוחנן
שופטי בג"ץ קבעו כי אין לבצע תקציב דו-שנתי ללא חקיקה מסודרת של הנושא. מאחר שהחוק קובע כי על המדינה לערוך תקציב חד-שנתי, הממשלה העבירה "הוראת שעה" לפיה התקציב יהיה דו-שנתי, אלא שהוראה זו יצאה כבר חמש פעמים.
למעשה מדובר בקבלה של העתירה, אם כי התקציב הנוכחי אושר מטעמים כלכליים בלבד. מבחינה מהותית, נקבע שאי אפשר יותר לנהוג בתקציב דו-שנתי ללא חקיקה כחוק יסוד. הרכב השופטים פסק כי "תיקון חוק יסוד באמצעות הוראת שעה, פעם אחר פעם אחר פעם ובנסיבותינו הקונקרטיות, עולה כדי שימוש לרעה בחקיקת היסוד". הוא קבע כי הדבר משבש את הפיקוח של הכנסת על הממשלה.
השופטים החליטו שלא לפסול את התקציב הנוכחי בגלל "ההשפעה הקשה שיכולה להיות לביטולו של תקציב המדינה במהלך שנת התקציב". אולם הם קבעו כי הממשלה לא תוכל לעשות זאת פעם נוספת, וכי אם תבחר לעשות זאת שוב כהוראת שנה ולא בחקיקה - בג"צ יבטל זאת.
"העובדה שהוראת השעה נחקקה בחקיקה חוזרת ונשנית, באופן המאפשר מאז שנת 2009 מתכונת של תקציב דו-שנתי, למרות ההוראה בחוק יסוד: משק המדינה הקובעת כי "התקציב יהיה אחת לשנה", מעוררת כשלעצמה חשש ממשי כי בפנינו שימוש לרעה בחוק יסוד ובמתכונת של הוראת שעה" כתבה השופטת חיות "שימוש במתכונת של הוראת שעה על מנת להמשיך ולשמר באמצעותה את המודל של התקציב הדו-שנתי, מיצה את עצמו".
ההצבעה על התקציב האחרון בוועדת הכספים
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
את ההכרעה קיבל הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון: אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר, יורם דנציגר, ניל הנדל ועוזי פוגלמן. בעתירה נטען כי אישור תקציב דו-שנתי למדינה אינו חוקתי, עומד בסתירה לחוקי היסוד של המדינה ומאפשר לממשלה לחמוק מהצורך באישור חוק תקציב שנתי אחת לשנה - ובכך פוגע ביכולתה של הכנסת לפקח אחר פעולותיה. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין אפי מיכאלי, חגי קלעי ונדב דישון.
לטענת העותרים, אישור התקציב הדו-שנתי מבטל את הצורך של הממשלה לאשר את התקציב לשנת 2018 בהליך חקיקה מלא, ורק במקרה קיצון נדרש להביאו לאישור בוועדת הכספים - שבלאו הכי כוללת רוב קואליציוני.
כתוצאה מכך, ובניגוד לחוק יסוד משק המדינה, נמנעת מהאופוזיציה האפשרות להתנגד לכך, ובמידת הצורך להביא לפיזור הכנסת על רקע אי אישור התקציב. עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי לכנסת, התבטא בעבר בחריפות נגד התקציב הדו-שנתי ואמר כי "לערוך מודל תקציב דו-שנתי במודל זהה למודל שכבר נוסה ונכשל לפי עמדתם של הגורמים המקצועיים, זה דבר שלא ייעשה".
לאחר ההכרעה מסרו עורכי הדין אפי מיכאלי, חגי קלעי ונדב דישון, שייצגו את המרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג, בתגובה: "פסיקתו התקדימית של בית המשפט העליון מהווה ניצחון גדול וחשוב לדמוקרטיה הישראלית. זהו סימן דרך משמעותי להפרדת הרשויות במדינת ישראל ואנו סבורים כי בפסק דינו ממלא בית המשפט את תפקידו בדמוקרטיה הישראלית באופן מאוזן וראוי להערכה.
עוד נמסר מטעמם כי "החלשות של הכנסת אל מול התעצמות כוחה של הממשלה בענייני תקציב חייבו צעד משמעותי זה ואנו סבורים שהתראת הבטלות מהווה צעד מאוזן ונחוש בהגנה על הדמוקרטיה הישראלית".
אקו"ם