ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

סופת הארווי: "לאזרחים כאן ייקח זמן רב להתאושש"

שבועיים בלבד לאחר שנכנס לתפקידו נאלץ קונסול ישראל ביוסטון, גלעד כץ, להתמודד עם סופת ה'הוריקן' שפקדה את העיר וחוללה נזקים עצומים, כולל בביתו החדש. בריאיון הוא מתאר את ההרס הרב הנראה בכל מקום, ומספר על הלכידות של הקהילה היהודית המסייעת לה לעבור את הימים הקשים

"בישראל לא תופסים מהו אסון טבע בסדר גודל כזה", אומר הקונסול הכללי של ישראל ביוסטון, גלעד כץ, על סופת ההוריקן 'הארווי' שפקדה את ארה"ב לפני שבועיים וגרמה לעקירתם של 30 אלף בני אדם מבתיהם.

"רואים גשרים מכוסים מים כמעט לחלוטין, ותורים של מכוניות ממתינות למלא דלק. אלפי בני אדם איבדו את כל רכושם. מדי לילה יש כאן עוצר, דבר שבעיר כמו יוסטון לא עולה על הדעת. תדמיין עוצר בתל־אביב, את נחל הירקון עולה על גדותיו, נתיבי איילון מוצפים וכך גם שכונות בבלי, רמת אביב, יד אליהו וקניון עזריאלי.

ההוריקן 'הארווי' ביוסטון ארה"ב (צילום: רויטרס)

 

לאזרחים כאן ייקח זמן רב להתאושש ברמה הכלכלית, אך גם הנפשית". בעוד תושבי יוסטון אוספים את השברים תושבי פלורידה נערכים לסופת 'אירמה' שמתקרבת לכיוונם.

כץ, איש משרד ראש הממשלה לשעבר, נכנס לתפקידו לפני כחודש בלבד. הוא הגיע לטקסס עם אשתו מרב וחמשת ילדיהם, מהעיר שוהם שבה התגוררו בישראל. שבועיים לאחר מכן הוא כבר נדרש להתמודד עם משבר בקנה מידה גדול כזה. הילדים למדו יומיים בדיוק בבית הספר היהודי־אורתודוקסי, ונאלצו לצאת לפגרה שנמשכה עד השבוע, כאשר החלה חזרה מסוימת ואטית לשגרה, בעוד העיר מלקקת את פצעיה.

"החופש הגדול התנהל על מי מנוחות, ואחריו הילדים הלכו ללימודים שמתחילים כאן מוקדם יותר מבישראל", הוא מתאר. "באותו שבוע כבר פינו אותנו מיוסטון בעקבות המלצה של הקב"ט, שהתבררה כנכונה". משפחת כץ התפנתה לדאלאס, המרוחקת מיוסטון כמעט 400 קילומטרים. שבוע לאחר מכן חזרו ליוסטון וגילו שביתם נפגע. "אנחנו גרים באחת השכונות היהודיות, שנפגעו בצורה הקשה ביותר".

כץ מנסה לתאר עבורנו את המצב בעיר, ואף שולח תמונות להמחשה: "רק באזור שלנו אפשר לראות עשרות רחובות שדייריהם פינו את כל תכולת הבית שניזוק, והניחו אותה על הדשא בחזית ביתם. יוסטון היא העיר הרביעית בגודלה בארה"ב, בירת הנפט והגז העולמית עם 3 מיליון תושבים. נאס"א ממוקמת כאן, לצד המרכז הרפואי הגדול בעולם.

    

בניגוד לסופות קודמות, הפעם יש הצפות בכל העיר. הפשיעה החמירה מאוד בחסות הסופה, ועד אמצע השבוע היה כאן עוצר מ־12 בלילה עד חמש בבוקר. בעיצומם של הגשמים וההצפות היו גנבות ענק. צעירים באו בסירות לבתים של אנשים וגנבו מכל הבא ליד.

בשכונה שלי אישה מבוגרת שלא רצתה להתפנות מתה, ובזמן שהגופה מוטלת בבית גנבו מהם חפצים. בתי הספר לא פעלו במשך שבוע, ואז היה חג, 'לייבור דיי'. חלק מבתי הספר נפתחו לאחר מכן. כל מקום החליט לפי רמת הפגיעות שלו ויכולת הקהילה להתאושש. העיר מתחילה לחזור למסלולה, אבל עד לפני כמה ימים היו חסרים חלב וביצים ברשתות הגדולות".

במהלך הסופה ירדה כמות שיא של 63 טריליון ליטר מים. "בשיא, המים עלו מדי שעה ב־10 ס"מ. זה לא נתפס. אנשים ישבו בבית וראו איך המים מתקרבים אליהם ולא היה להם מה לעשות".

כיצד האירוע צפוי להשפיע על הקהילה היהודית הגדולה בעיר, שאלתי את כץ. "חלק מבתי הכנסת ובתי הספר, וה־JCC שהוא המרכז היהודי הגדול, נפגעו קשה מאוד", הוא אומר. בתי הכנסת שנפגעו באופן הקשה ביותר הם האורתודוקסי והקונסרבטיבי, שהוא בית הכנסת הקונסרבטיבי הגדול בארה"ב ובו חברים 2,500 משפחות.

בניגוד לקהילה היהודית הקטנה בניו־אורלינס שנחלשה מאוד בעקבות הוריקן קתרינה בשנת 2005, ורבים מהיהודים אף היגרו משם, המצב ביוסטון שונה. "כאן זה לא יקרה", אומר הקונסול. "מדובר בקהילה יהודית גדולה ומושרשת. בקהילה מבינים שהם לא יוכלו להתגבר על הסופה הבאה, ושצריך להיערך מבעוד מועד כדי למזער את גודל הפגיעה. לפני הכול זה אומר הרבה מאוד כסף לצורך שיקום, בנייה מחדש וכמובן היערכות".
 

אף שמדובר בקהילה עשירה, כץ אומר שהיא תתקשה לשאת את העול התקציבי לבדה. יהודים רבים ספגו פגיעה קשה, ויהיו שיתקשו לממן חינוך יהודי לילדיהם. "החינוך היהודי עולה המון, כ־20 אלף דולר לילד לשנה בממוצע, ולמשפחה עם שלושה ילדים מדובר ב־60 אלף דולר. ההשקעה בשיקום הבית תבוא למרבה הצער על חשבון התשלום הגבוה לבתי הספר היהודיים. אם חייבים לשקם את הבית ולקנות מחדש את כל התכולה, אז אי אפשר לשלם על הלימודים היקרים. כעת הקהילות מנסות לגייס כסף למלגות לתלמידים".

הפדרציה היהודית, ארגון הגג של יהודי יוסטון, פתחה בקמפיין גיוס כספים בעקבות הסופה. "הפדרציה כאן היא יוצאת דופן בכך ששלושת הזרמים ביהדות חיים בה בשלום ובשיתוף פעולה", מספר כץ. "יש פורום רבנים שנפגש באופן קבוע, אין חרמות וכולם משתפים פעולה ומבינים זה את זה, ולא רק באסונות".

מי שנענה לקריאת הקונסול לעודד את גיוס הכספים בישראל לקהילה, היה שר החינוך נפתלי בנט המשמש גם שר התפוצות. "האחים שלנו ביוסטון, טקסס, זקוקים לעזרתנו!" כתב בנט בדף הפייסבוק שלו. "מעל 30,000 יהודים חיים בשטחים שנפגעו מההצפות, ולנו יש הזדמנות לסייע להם... במשך שנים יהודי יוסטון עמדו לצדנו; עכשיו אנחנו יכולים לעמוד לצדם". כמה ימים לאחר מכן הודיע השר כי יקציב מיליון דולר לטובת שיקום הקהילה היהודית מכספי משרד התפוצות.

"ביקשתי מבנט שיעודד את גיוס הכספים, ולשמחתי הוא נענה מיד אף שזה היה ערב תחילת הלימודים", אומר כץ. "בשם הקהילה היהודית אני מבקש להודות לשר בנט על החלטתו, שיש בה הצהרה ברורה בדבר הקשר העמוק בין כל חלקי העם היהודי". כץ מספר כי גופים נוספים כגון משרד החוץ, שבשירותו הוא עובד, בודקים אפשרות לסייע. "הסוכנות היהודית שלחה לכאן תגבור של 15 שליחים. בקהילה מרגישים שהם צריכים כעת את העם היהודי ואת ממשלת ישראל שיבואו לסייע להם בעת צרתם, אחרי שהם מתגייסים תמיד לטובת העם היהודי ומדינת ישראל".

לא כולם קיבלו בהבנה את המהלך של בנט, ורבים מהמגיבים בפייסבוק תהו מדוע יש צורך להקצות תקציב ממשלתי ישראלי בעבור סיוע ליהודי ארה"ב. "יש בישראל חוסר היכרות של הקהילה היהודית בארה"ב", אומר על כך הקונסול.

"ישראלים רבים חושבים שכל היהודים פה עשירים, ושהם צריכים לתרום לנו. זה לא כך. רוב היהודים הם אנשים רגילים שעובדים קשה למחייתם. יוקר המחיה כבד עוד יותר אם אתה יהודי החבר בקהילה, שכן חינוך יהודי וכשרות הם לא דבר זול, ויש גם מסים שצריך לשלם לקהילה ולמוסדותיה.

אדם שכיר או עצמאי ממוצע הוא לא עשיר, וכשנופלת עליו מכה כזו והבית והרכבים נהרסים כליל, מאיפה הוא ייקח את הכסף? אגלה לך סוד: גם בישראל יש יהודים עשירים. הגישה הזו של לא לעזור להם כי כולם עשירים, איננה עומדת במבחן המציאות. ובלי קשר, אם יש יהודי בצרה צריך לעזור לו, לא משנה אם זה באוקראינה או בארה"ב. הרי אנחנו בישראל מצפים מיהודי ארה"ב לתרום לנו במבצעים צבאיים ולהילחם ב־BDS, אז כשהם בצרה לא נתגייס, ולו בשביל ההצהרה ש'אנחנו איתכם בצרתכם'? זה עניין של ערבות הדדית, ואני שמח שבנט מבין את זה".
 
ארגונים ישראלים רבים עמדו בקשר עם הקונסוליה כדי לסייע לתושבי יוסטון ובהם הארגון ההומניטרי "ישראייד", חברה ישראלית בשם ווטר־ג'ן המייצרת מים מהלחות באוויר, ואף ליצנים רפואיים. "ביקשתי מראש הממשלה להתקשר למושל טקסס גרג אבוט, והוא נענה מיד", מספר הקונסול כץ. "הוא היה אחד המנהיגים הראשונים שהתקשרו והביעו זדהות. אנחנו מקווים שבהמשך הוא יבוא לבקר כאן".

כץ מספר כי התרשם עמוקות מהציונות העזה ומהנאמנות לישראל של יהודי יוסטון. "בעת שירת 'התקווה' הם עומדים דום ושרים בהתרגשות. ישראלים היו מסתכלים עליהם בציניות, אבל הם חיים את התחושה הזו. בשבילם ביקור בישראל הוא עניין מרגש ומיוחד".

כץ, 46, סיים לאחרונה שבע שנים כיועץ ראש הממשלה לתכתובת עברית, וראש אגף פניות ציבור. קודם לכן שימש ככתב המדיני של 'מקור ראשון', עד שנת 2009. "זו הפעם הראשונה עד כה שהנציגות הישראלית בארה"ב כוללת ארבעה מינויים פוליטיים בתפקידים חשובים מאוד", אומר כץ, ומציין את שמותיהם של שגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר, הקונסול בניו־יורק דני דיין, הקונסול בלוס אנג'לס סאם גרונדוורג, וכמובן הוא עצמו. שלושה מתוך הארבעה הם חובשי כיפות סרוגות ובהם כץ, ודיין שימש ראש מועצת יש"ע.

הקונסוליה ביוסטון מייצגת את ישראל בשש מדינות בארה"ב: טקסס, ניו־מקסיקו, ארקנסו, אוקלהומה, לואיזיאנה וקנזס. "זהו אזור בגודל של מערב אירופה. טקסס עצמה גדולה יותר מצרפת", אומר כץ. באופן יחסי אלה מדינות שאין בהן יהודים רבים.

בעניין אחר שאלתי את כץ האם הקפאת מתווה הכותל­וחוק הגיור העסיקו את יהודי טקסס. "העסיקו מאוד", הוא משיב. "היה מה שכונה 'הרשימה השחורה' של הרבנות הראשית, שכללה רבנים מהתפוצות שלכאורה אין לסמוך עליהם. אחד הרבנים שהוזכרו ברשימה נפטר לאחרונה, רב אורתודוקסי מיוסטון, דמות שאיחדה בין כל הזרמים והשפיעה על כל הקהילות היהודיות ביוסטון. כולם כאן ממש נפגעו, גם אלה שאינם אורתודוקסים. נפגשתי עם הרב הראשי דוד לאו שכינה את הפרסום 'פיגוע'. הוא שלל את הדבר ואמר שלא נעשה על דעתו. ביקשתי שיבקר ביוסטון, והוא אמר שהוא רואה זאת בחיוב.
 

"מנקודת המבט של היהודים כאן, זכותם לבוא לכותל היא כמו כל ישראלי. מבחינתם הכותל לא שייך לישראלים אלא ליהודים. האמריקנים גם לא מכירים את כל הפרטים, ולא יודעים שישנה רחבה שנקראת 'עזרת ישראל', שאפשר להתפלל בה גם כיום בצורה שוויונית.

נושא הגיור משפיע בעיקר על המנהיגים. העניין הוא שהכותל קל יותר לפתרון, הגיור קשה יותר". כץ מפרגן לבוס לשעבר שהוא גם הבוס בהווה, ראש הממשלה ושר החוץ: "נתניהו הוא ראש הממשלה היחיד מאז קום המדינה שהבין שצריך לעשות משהו בנושא. לפניו אף אחד לא הסכים להתקרב לסוגיה. לכולם ברור, כולל החרדים, שזה עדיין על השולחן, השאלה היא מתי ובאיזה קונסטלציה זה יתקדם".

טקסס היא המדינה השנייה בגודלה אחרי קליפורניה. אם הייתה מדינה עצמאית, כלכלתה הייתה ה־14 בגודלה בעולם. "הנוצרים האוונגליסטים חזקים פה מאוד", אומר כץ, "הכומר האוונגליסטי ג'ון הייגי, תושב סן־אנטוניו שבטקסס, עורך מדי שנה כנס הזדהות עם מדינת ישראל". בעת שליחותו כץ מתכוון לקדם קשרים כלכליים, תרבותיים ומסחריים בין ישראל לחברות שבשש המדינות שבאחריותו. "בארקנסו ממוקם המטה המרכזי של הקמעונאית הגדולה בעולם, וולמארט. הם לא נכנסו לישראל, אף שהיו ניסיונות כאלה".

יש סיכוי לפתיחת סניף וולמארט בישראל?
"זו שאלה כלכלית שבעיקרו של דבר איננה תלויה בדיפלומטיה. ראש עיריית יוסטון למשל הוא מאוד פרו־ישראלי, והוא ניסה לקדם קו תעופה ישיר בין יוסטון לישראל. יש ביוסטון הרבה ישראלים, ועסקי הייטק ונפט שמושכים אליהם ישראלים המצויים בתחום, אבל הכדאיות הכלכלית היא שתקבע אם זה יקרה".

בעניין תנועת ה־BDS, אני משער שמצבה של ישראל טוב יותר באוניברסיטאות בטקסס לעומת אזורים אחרים.
"נכון, האוניברסיטאות באזור שאני אחראי לו אינן מובילות בנושאים אלה, אבל הדור הצעיר לא מודע כל־כך לנושא. למשל: האוונגליסטים תומכים במדינת ישראל בצורה מאוד מובהקת, אבל הדור החדש שלהם פחות. השאלה מה יהיה בעוד שלושים שנה. אם לא מטפחים את זה, זה לא בהכרח יימשך".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg