אירמה משנה נתיב, ובפלורידה מבולבלים: לברוח או לא?
ההוריקן עלה שוב לדרגה 4, והמודלים חוזים שיעשה כעת את דרכו לכיוון החוף המערבי. תושבים ממזרח פלורידה שהתפנו מבתיהם מבכים את מר גורלם, ואילו שכניהם חוגגים. אחרים מעדיפים להסתכן בבתים מבטון או ברבי קומות שנבנו לעמוד ברוחות עוצמתיות
וולטר הודגדון ביטל את תוכניותיו להישאר בבית ולהתמודד עם ההוריקן "אירמה" אתמול (שבת), כשהמודלים המשתנים של מזג האוויר לפתע הציבו את מעונו באחד האיים שבמפרץ פלורידה היישר בנתיב הסופה.אירמה מגיעה לפלורידה (צילום: רויטרס)
תוך שעות אחרות הודגדון ושותפו נטשו את ביתם ונסעו לצפון-קרוליינה, לאחר שהשקיעו זמן מועט בלבד לאחסן כמה מכלי הזכוכית היקרים יותר שלהם בארון פנימי.
"אתמול בלילה, במסגרת אחד המודלים, הם ציירו קו שעבר בדיוק מעל ביתנו", אמר הודגדון (58), שמתגורר בטרה סייה, המקום שבו מפרץ טמפה נפגש עם מפרץ מקסיקו, "הבנו שאם אנחנו נדרשים לעזוב – נברח לחלוטין".
הודגדון ושותפו, נלס גולרוד, היו בין עשרות האנשים שמתגוררים בחוף המערבי של פלורידה שאולצו לקבל החלטה בשנייה האחרונה אם לברוח או להתחפר, לקראת אחת הסערות האטלנטיות הגדולות ביותר זה מאה שנים.
ההדמיות של הסופה מוקדם יותר השבוע חזו ש"אירמה" תפגע בעיקר במזרח פלורידה, אולם כעת נראה שההוריקן מסתחרר בדיוק לכיוון החוף המערבי. הוא מסכן את מרכזי האוכלוסייה מסביב לטמפה ולפורט-מיירס. הסופה הקטלנית, שנחלשה כשעברה מעל קובה, התחזקה הבוקר שוב ודורגה כהוריקן ברמה 4. מהירות הרוח המרבית שלה עמדה על 210 קילומטרים בשעה הבוקר.
"אנשים לא יודעים בדיוק מה לעשות, בגלל שהמצב משתנה בכל 12 שעות", אמר אדם גריי, איש כמורה בכנסיית רדימינג בסנט-פטרסבורג שבפלורידה, שלפני יומיים דיבר עם קרוביו בחוף המזרחי והציע להם לבוא אליו.
כעת אשתו ובנו הצעיר התפנו, בעוד שהוא נשאר מאחור כדי לסייע לחברי הכנסייה לארוז את בתיהם ולאתר חדרים פנויים בשטחים גבוהים יותר. הוא מתכנן לפתוח את הכנסייה בשביל אלה שלא יוכלו למצוא מקלט.
תושבים אחרים שמתגוררים בנתיבה של אירמה החליטו להמר ולהסתכן. בזמן שהשכונות הסמוכות התפנו, אנדרה פרתר מפורט-מיירס החלה לאגור בקבוקי מים ומזון כדי להתמודד עם הסופה יחד עם בן הזוג שלה והחתול. זמרת הפופ בת ה-41 חשה בטוחה בבניין בן 25 הקומות שלה, שנבנה כדי לעמוד ברוחות בעוצמה של הוריקן.
ובכל זאת, כשהמודלים האחרונים הראו ש"אירמה" עושה את דרכה לכיוונה, העצבנות שלה גאתה. "כשהסופה פנתה כך, החרדה שבי הציפה את הבטן שלי", היא אמרה, "כיצד יכול מישהו להיות מוכן לחלוטין לדבר כזה?"
מייקל אלברכט, פרופסור לתקשורת ממכללת אקרד בסנט-פטרסבורג, החליט להישאר בבית בן ארבע הקומות של הוריו בדרום פסדינה, בקרבת מפרץ מקסיקו. הוא החליט שיהיה בטוח יותר במבנה הבטון, שבו יש תריסי סערה מאלומיניום, בגובה רב מעל כל אפשרות של הצפה שתגרום הסופה – מאשר להישאר בבית החד-קומתי שלו ליד גולפורט, ברחוב מועד להצפות שמוקף על ידי עצים גבוהים שיכולים ליפול. "אף ענף לא יכול לפגוע בך בקומה הרביעית", אמר אבלרכט (40), "דאגתי מהשאלה כיצד אוכל לחיות במשך שבוע ללא מיזוג וחשמל. זה לא יהיה נוח, אבל לפחות זה לא יסכן את חיי".
אבל אחרי שבוע שהתוותה לפרטים את תוכניות הפינוי שלה, דיונה דנקן (48) פשוט העדיפה בשבת בבוקר לעזוב את ביתה בפאלם-הרבור שבפלורידה. היא עבדה כל השבוע, מבלי שהיה לה זמן להתכונן. דיקטים ומצרכים אחרים אזלו כבר מזמן, והיא רק יכולה הייתה להציב כמה שקי חול בכניסה לביתה.
היא זכרה לקחת את תמונות המשפחה שלה שהן בנות מאתיים שנה. אבל בארון שלה היא הותירה תלוי את השל מהחתונה שלה, שבנותיה ביקשו ללבוש יום אחד. "את פשוט שוכחת, בגלל שאת כל כך ממהרת", אמרה דנקן, שעובדת בתעשיית הביטוח ובמשך שנים בנתה תוכניות מפורטות למקרי אסון. "כשאת מביטה במשהו כזה מול הפנים, אין זה משנה כמה ניסיון יש לך. רוב הידע שלך בורח ממך".
אן פינסקר (71) יצאה כבר לפנסיה. היא ובעלה בחרו להתפנות מביתם החד-קומתי בפורט-לודרדייל בחוף המזרחי של פלורידה ביום חמישי כשהם חשבו שהסופה עומדת להגיע לכיוונם. אחרי נסיעה באורך שלוש שעות וחצי, שהתארכה לתשע שעות וחצי, הם חוששים כעת שהסופה עומדת לעשות את דרכה ביותר לכיוון המלון שבו הם שוהים בלייקלנד, בחלק המרכזי של המדינה.
כשפורט-לודריידל, מנגד, עומדת כנראה להיחלץ מאימת הסערה, ושכניהם שלחו להם תמונות מ"מסיבת ההוריקן" שהם ערכו בבניין. "הלוואי שהיינו שם", אמרה פינסקר, "אבל סוף מעשה במחשבה תחילה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם