ראשי » חדשות » בארץ

טביעת האצבע האנושית ניכרת: מי יעצור את ההוריקנים?

האם היווצרות הוריקנים הם תוצאה ישירה של אפקט החממה, עד כמה בני האדם אחראים להיווצרות סופות ענק, ומה הסיכוי שיתקיימו בישראל התנאים המתאימים להתפתחות הוריקנים? פנינו לשלושה מומחים כדי לקבל תשובות לשאלות אלה

ארצות הברית חוותה בשבועיים האחרונות שתי סופות טרופיות עזות. הסופה הראשונה הייתה הוריקן "הארווי", שהפתיעה את כל החזאים ושברה את כל התחזיות המוקדמות, והשנייה הייתה הוריקן "אירמה", שמכה כעת (ראשון) בעוצמה שבין 3 ל-4 באזור פלורידה.
 
רצף זה של סופות חזקות מצטרף לסימנים נוספים של שינויי אקלים, שמתחוללים בעולם בשנים האחרונות, והוא מעלה את השאלה המרכזית - האם אנו רואים כבר כעת את תוצאות אפקט החממה על פני כדור הארץ. כמו כן, עולה השאלה האם סופות מעין אלה עלולות להגיע גם לאזורינו, ולתקוף את חופי ישראל.

פנינו למספר מומחים כדי לקבל תשובות לשאלות. מעבר להסכמה שיש לכולם בנוגע להשפעת האדם על הטבע והסביבה, נראה שלפחות בתחום ההוריקנים החוקרים לא מצאו קשר מוחלט וחד משמעי לפעילות של בני האדם. מאידך, החוקרים קבעו שלא נזכה לראות בשנים הקרובות הוריקן מתקרב לחופי ישראל, בעיקר מסיבות טופוגרפיות.

אחד האנשים שנמצאים כעת בפלורידה, ובוחן מקרוב את הוריקן "אירמה" הוא אריה שוורצברג, לשעבר מנכ"ל מחוז הניקוז של המדינה. לדבריו, כמי שעוסק שנים במעקב אחרי סופות הענק הללו, ניתן להתמודד בהצלחה עם הוריקנים אך הוא טוען שהוא לא מסוגל לקבוע באיזו מידה משפיע האדם על הטבע, וגורם לשינוי באקלים.
 

"הוריקן 'הארווי' היה יוצא דופן. הוא היכה בטקסס בצורה היסטורית. גם הוריקן 'אירמה' הוא ענקי מבחינת הפריסה שלו", סיפר שוורצברג. "למרות זאת, אנחנו מתכוננים כל הזמן לסופות הללו. פלורידה היא אולי המדינה המוכנה ביותר בארצות הברית להוריקנים מהסוג הזה. יש באזור אגמים ותעלות שמנותרים כל הזמן, ואנחנו שואבים מהם מים לפני הגעת הסופה כדי לדעת אם המים לא יציפו את הרחובות.

"צריך להבין שיש מקומות בפלורידה שגובה האדמה הוא רק שני מטרים מעל מפלס הים, ולכן גלי ענק יכולים להיכנס ליבשת ולשטוף אותה. כל הצוותים פה ערוכים לקראת הגעת הגלים הללו, בכל הערים, ויש לנו ניסיון רב להתמודד מולם".
 
שוורצברג ניסה להרגיע, וטען כי "אני רוצה להגיד שבכל האזור יש מספיק כלים ומספיק ציוד, כדי להחזיק מעמד לאורך זמן מול סופות הענק הללו. האם שינויי אקלים נגרם בגלל האדם? לטעמי ומהניסיון שלי, צריך לחכות להצטברות של נתונים בעתיד ואז לבחון את זה".

פרופ' שלמה ברנר, מומחה לסופות הוריקן מאוניברסיטת בר אילן, הבהיר שלסופות ענק יש כללים מיוחדים משלהם, ולכן נצטרך עוד זמן רב כדי לקבוע האם יש השפעה לאפקט החממה, ולהתחממות הים על היווצרות סופות מעין אלו.

לפי פרופ' ברנר, "השאלות המרכזיות בסוגיה של אפקט החממה, או השפעת האדם על האקלים קשות למדידה מהירה, מסיבה פשוטה - סופות הוריקן או ציקלון או טייפון, כל אזור כפי שהתרבות המקומית קוראת להן, מתחוללות בתדירות נמוכה יחסית של עד 6 ל-7 סופות בעונה".
 

בהמשך דבריו סיפר ברנר כי "באזור הטרופי באוקיינוס חום המים מגיע למעל 26-7 מעלות לתוך עומק הים, כלומר לפחות כמה עשרות מטרים פנימה, ואז מתחילה להיווצר אנרגיה שמחוללת את הסופה. הסופה שואבת את כוחה מהמים ונעה לפי כללים משלה, שהם יוצאי דופן מבחינה אקלימית, עד שהיא מגיעה לאזור חוץ טרופי ונשברת על היבשה כי ההוריקן שואב את כוחו מהים בלבד".

לגבי היכולת לקשר בין האדם לטבע פרופ' ברנר סבור כי "אנחנו צריכים זמן של 10 שנים לפחות כדי לנסות לראות האם יש יותר ויותר הוריקנים מעל דרגה 3, או האם יש סופות בעלות עוצמה גבוהה - ואז נוכל להגיד שהייתה השפעה ממשית של האדם על הטבע. כרגע זה לא בידינו, וזה יהיה לא אחראי לקבוע זאת".

פרופ' ברנר פנה לישראלים ואמר: "אני רוצה להרגיע אותם. הים התיכון הוא כמעט אגם מבחינה עולמית, ואין בו תנאים להתפתחות סופת ענק כזו. האופציה היחידה היא כניסת הוריקן מהאוקיינוס ההודי אל תוך ים סוף - רק שהוריקן כזה יישבר על היבשה באזור ערב הסעודית, הרבה לפני שהוא בכלל יתקרב לישראל".

ד"ר לאה אורלובסקי, מומחית לשינויי אקלים מאוניברסיטת בן גוריון, מציינת כי הדבר המרכזי שאפשר לקבוע כיום הוא שהאדם משפיע על האקלים בעולם, באופן וודאי.
 

"לדעתי אין כיום מדען שסבור שהאדם לא משפיע על האקלים של כדור הארץ, ועל המזג אוויר שאנו חווים אותו - זאת בניגוד לתקופה לפני עשור, אז הדבר לא היה מוכח וגם לי היו ספקות בנושא", טענה ד"ר אורלובסקי.

ד"ר אורלובסקי הוסיפה כי "אלא שכאן ניתן להצביע על הבעיה הגדולה - קשה להגיד מה בדיוק יקרה בעתיד. לדוגמה, בישראל היו מספר קייצים חמים מהרגיל. כדי לקבוע משהו בתחום האקלים צריך סבב של 30 שנה, ודבר זה עדיין לא נבחן בארץ. בנוסף, קשה בארץ קטנה כמו שלנו לדבר על השפעות אקלימיות - גם בגלל שהמדינה נערכה טוב מבחינת השקיה של השדות.

"כן, יש בעולם תהליכים של שינויים שאינם קשורים להיעדר גשמים, אלא לשינויים בזמני הגשמים. תאר לך מה קורה במקום שבו הגשם יורד בדרך כלל באביב, וכל מעגל החיים פועל מסביב לזמן הזה. הצמחים פורחים ויש פעילות שיא בעונה הזאת.

"ואז, נניח שבגלל פעילות האדם הגשם יזוז לעונה מאוחרת יותר, לקיץ. כל מעגל החיים ישתנה בהתאם. במילים אחרות, ייגרם במקום כזה נזק ענקי כי הגשם לא ירד בזמן. חמור מכך, כשהגשם יירד בקיץ הוא לא יועיל לאף אחד. ניקח בהקשר הזה מדינת ענק כמו רוסיה - מה שהשפעת האדם עושה לטבע שם גורמת לחורפים יותר קשים ובעיקר לקיץ חם יותר. כך גם ברחבי העולם, שם יש מקומות עם תהליכי מדבור כמו באסיה התיכונה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg