ברק, הבנק השוויצרי - והקשר לאיראן
רה"מ לשעבר משמש יועץ חיצוני למנכ"ל הבנק "יוליוס בר" מציריך. כעת מתברר: נציגי הבנק השתתפו מיוזמתם בכנסים של פורום המקדם השקעות ברפובליקה האסלאמית
מאז פרש אהוד ברק מהפוליטיקה במארס 2013 וחזר למגזר הפרטי, הוא מתחזק פעילות עסקית ענפה במגוון רחב של תחומים, הכוללים בין השאר מתן ייעוץ אסטרטגי לחברות בינלאומיות גדולות. ביולי 2013, כארבעה חודשים לאחר עזיבת החיים הפוליטיים, החל ברק לייעץ לבנק השוויצרי המוערך "יוליוס בר" (Julius Bar), כיועץ בכיר למנכ"ל הבנק בוריס קולרדי.
מאז ועד היום נמנה ברק עם קבוצה מצומצמת של ארבעה יועצים בינלאומיים של הבנק, הנפגשים אחת לחצי שנה. "ברק הוא יועץ למנכ"ל יוליוס בר בעניינים גיאו-פוליטיים", הסביר בפברואר 2014 מנהל שלוחת הבנק בישראל, סטפאן קמפ, לעיתון "דה מרקר". לדבריו, "חשוב לגופים פיננסיים לדעת מאיש פנים וממי שהיה בעולם הפוליטי שנים רבות מה קורה מאחורי הקלעים, אילו דיונים נמצאים על סדר היום ומה קורה באזורים שונים של העולם - ולנצל הזדמנויות במקומות אלה. הוא מייעץ בעניינים אלה ופותח דלתות". על פי הודעה שפרסם ברק בעבר, הוא גם מחזיק חשבון בבנק השוויצרי, שמנהל חשבונות ללקוחות שיש בחשבונם מיליון דולר ויותר.
בדיקת "ישראל היום" מגלה כי עובדים של בנק יוליוס בר לקחו חלק מיוזמתם, יחד עם חברות בינלאומיות נוספות, בכנסים של פורום אירופה-איראן, גוף המקיים מאז שנת 2014 כנס שנתי שנועד לקשר בין נציגי הממשלה האיראנית ואנשי עסקים איראנים לבין חברות עסקיות אירופיות כדי לקדם "סחר והשקעות ביום שאחרי הסנקציות", כלומר הסנקציות הכלכליות על איראן.
המפגש הראשון של הפורום התקיים בלונדון, באוקטובר 2014, בשלב שבו השיחות על הסכם הגרעין היו בעיצומן. אותו מפגש נועד "להתכונן ולהעריך את ההזדמנויות להשקעות ולסחר לאחר הסרת הסנקציות", ואף זכה לברכה רשמית מלשכת הנשיא רוחאני.
כפי שסקר מאמר באתר מכון "גייטסטון", במפגש מכונן זה השתתפו אנשי עסקים איראנים רבים, שהיו מעורבים או קשורים באותה עת לפעילות בעייתית של המשטר. בין אותם אנשים: רוזבה פירוז, סגן הנשיא של איראלקו, חברת פיננסים שעליה הוטלו עיצומים על ידי האיחוד האירופי בשל מעורבותה בפעילות הגרעין של המשטר; סיפיסו דאבנגווה, העומד בראש חברת התקשורת MTN, המפעילה בין השאר את חברת הסלולר הממשלתית של איראן אשר הואשמה על ידי מתנגדי המשטר כמי ש"מסייעת למשטר להטיל טרור ולדכא את אזרחיו"; מאז'יד זאמאני, מנכ"ל בנק ההשקעות האיראני המוביל קרדן, שמחזיקי המניות הגדולים שלו נמצאו ברשימת העיצומים בשל מימון שהעניקו לפרויקט הגרעין ולניסיונות להשיג אורניום; ומוחמד רזה אנסארי, יו"ר קאייסון, חברה איראנית החשודה בשיתוף פעולה עם משמרות המהפכה, שהיתה ברשימת העיצומים של בריטניה בשל מעורבותה בפיתוח נשק להשמדה המונית. חלק מנציגים אלו נכחו גם במפגשים של הפורום בשנים הבאות.
חשוב להדגיש כי פורום אירופה-איראן מאגד עשרות רבות של חברות, אירופיות ובינלאומיות, המתעניינות בפוטנציאל הכלכלי של השוק האיראני. ברשימת חברות נמצאות חברות רבות המוכרות בישראל, כגון חברת המטוסים איירבוס, קמעונאית הביגוד H&M, יצרנית הרכב מיצובישי ועוד - חברות הפועלות ממניעי רווח ומשיקוליהן העסקיים.
אהוד ברק נודע בהתנגדותו העקרונית לעסקת הגרעין עם איראן, שאותו תיאר כ"הסכם רע". עוד פורסם כי בתפקידו כשר ביטחון תמך ברק בתקיפת מתקניה הגרעיניים של איראן. עם זאת, ברק ביקר בפומבי את מאמצי נתניהו לבלום את ההסכם ותקף את הנאום שנשא רה"מ בקונגרס האמריקני במארס 2015.
במהלך קיץ 2015, שבו התנהל עדיין מאבק בנושא, תקף ברק בתקשורת את מאמצי נתניהו לגבש רוב בקונגרס נגד ההסכם. "אנשים כמו רה"מ וכמו ח"כים יכולים לדבר עם האמריקנים שהם מכירים ולהסביר להם מדוע ישראל מתנגדת להסכם - זה לגיטימי", אמר ברק בראיון לערוץ 2 ביולי 2015, "אבל ישראל כמדינה לא יכולה להיכנס למערכת הפוליטית הפנימית של מדינה שהיא ידידתנו הטובה ביותר".
כשפנינו לקבל את תגובתו של אהוד ברק לדברים, השיב כך: "למר ברק אין מושג אם האינפורמציה הנטענת נכונה עובדתית או שמא אין לה בסיס. אם הטענה נכונה עובדתית, הרי זה עניין שברק שומע עליו לראשונה, וממילא ברור כי הנהלת הבנק לא התייעצה עימו בנושא".
באיראן לא נותרו כמובן אדישים לכנס הראשון של פורום אירופה-איראן. במכתב רשמי, שעליו חתום מוחמד נהבנדיאן, ראש הסגל במשרד הנשיא חסן רוחאני ונכתב בשם "הרפובליקה האסלאמית של איראן", נכתב כי "בשם אללה, אדון וגברת נכבדים, קיבלתי את מכתבכם העוסק בכנס הראשון של פורום אירופה-איראן, המכוון להבליט את היתרונות הכלכליים של הרפובליקה האסלאמית של איראן.
יוזמתכם לארגון פגישה ולספק מידע למשקיעים זרים ולחברות זרות, שיאפשר להם להבין את המצב הנוכחי של הכלכלה האיראנית, ראויה לכל שבח. אני מקווה שהפורום יציג השקעות והזדמנויות עבור משקיעים בינלאומיים ושהוא יסייע להשקעות במגוון תחומים של הכלכלה האיראנית, כמו תעשייה, מכרות, חקלאות ומסחר.
"יתרה מכך, יש לקוות כי משתתפי הפורום ינקטו צעדים מעשיים לקידום השקעות פרטיות ושיתופי פעולה בשני הצדדים, דבר שייתן לאיראן מעמד ונוכחות תחרותית בכלכלה הגלובלית, ויאפשר לה ליצור קשרים אזוריים ובינלאומיים באופן שיועיל לכל הצדדים. ברצוני לאחל לכם הצלחה בהמשך במאמציכם הנכבדים למען איראן".
אקו"ם