ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

זה לא רק ספורט: הגול העצמי של ארצות הברית

המפסידה הגדולה ביותר ב"סערת הפוטבול" שגוררת ציוצים זועמים של הנשיא - היא אמריקה, שעוד חוט במארג התרבותי העשיר שלה נפרם לו אט אט. ליגת הפוטבול עצמה נמצאת כבר במסלול הבטוח להרס עצמי גם ללא ההכנסה בכוח של פוליטיקה לספורט

הסערה הפוליטית הבלתי פוסקת בארצות הברית הגיעה גם למגרש הספורט. התופעה של שחקני ליגת הפוטבול שכורעים ברך בזמן נגינת ההמנון האמריקאי תופסת תאוצה והנשיא טראמפ מצדו כמובן שלא נשאר חייב.

מובילי המחאה, כמעט כולם שחורים מצליחים ועשירים מאוד, טוענים כי הם מפגינים נגד חוסר השוויון והגזענות בחברה האמריקאית, והצליחו - די בקלות -  להקפיץ את טראמפ שקרא לבעלי הקבוצות לפטר את המוחים ועורר מהומה רבה שגלשה גם לענפי ספורט אחרים. אך נראה שמאחורי ההמולה התקשורתית הרגילה, כל המשתתפים בחגיגה מפספסים משהו מאוד בסיסי.
 
כשקולין קאפרניק, קוורטרבק כושל שאומץ על ידי משפחה לבנה וגדל בפינוק רב, החל לכרוע ברך במהלך ההמנון לפני כשנה הוא דיבר על "מחאה לא אלימה" ועל "חיבור מחדש של הקהילה", וזאת בזמן שהוא מביע תמיכה בדיקטטור מפלצתי כמו פידל קסטרו.

מעבר לסתירה והצביעות הזועקים מכל מילה, קאפרניק הראה בעיקר בורות לגבי הרוח האמריקאית והערכים עליהם נבנתה המדינה החזקה בעולם: הגנה על זכויות הפרט והריבונות של אינדיבידואלים, ולא של "קהילות" למיניהן.

זה נכון ששבני אדם נעזבים לנפשם וחופשיים לעשות ככל העולה על רוחם, אז גם הקהילה מתפקדת הרבה יותר טוב ומסוגלת לשגשג, אך הדגל האמריקאי וההמנון הלאומי לא מסמלים נאמנות למדינה או למנהיג כזה או אחר. הדגל וההמנון מסמלים, או לפחות אמורים לסמל, את האידיאל האמריקאי הנעלה של חירות הפרט.

מכך יוצא שאם אתה מגדיר את עצמך כאדם הגיוני ונאור, המקדש את זכויות הפרט מעל לכל, עליך להראות כבוד לסמלי המדינה ולא למחות נגדם. חלק מהמוחים טוענים כי הדגל מזכיר להם את העבר האפל והגזעני של אמריקה בימי העבדות, אך למעשה הוא מסמל בדיוק את ההפך.
 
ארצות הברית הייתה המדינה הראשונה בהיסטוריה האנושית שיצאה למלחמת אזרחים עקובה מדם כדי להפטר ממשטר העבדות, כך שאם אתה באמת מבקש לצאת נגד גזענות, עליך להצדיע לדגל ולאהוב את מה שהוא מסמל. המוחים נגד ההמנון מראים חוסר כבוד לאמריקה לא בגלל שהיא מעניקה מעט מדי חירות וזכויות לפרט, אלא דווקא משום שהיא מעניקה יותר מדי מאלה.

ליגת הפוטבול עצמה נמצאת כבר במסלול הבטוח להרס עצמי גם ללא ההכנסה בכוח של פוליטיקה אל תוך הספורט. שורה ארוכה של  שערוריות מחוץ למגרש, רשימה של שחקנים שיושבים בבתי הכלא שאפשר להרכיב ממנה קבוצה שלמה, ופרשיות שונות סביב בעיות הבריאות שגורם הספורט האינטנסיבי למשתתפים, הובילו לתחושת מיאוס גוברת מהענף שמתבטאת היטב גם בנתוני הצפייה הנמוכים שנמצאים בשפל של עשרות שנים.

רשת ESPN, בעבר אימפריה של שידורי ספורט המחזיקה בזכויות הטלוויזיה של הליגה, נמצאת בעיצומו של משבר כלכלי שהוביל לפיטורים המוניים ונגרם בחלקו בשל הרייטינג הצונח.

מאות אלפי אמריקאים פשוט החליטו להפסיק לצפות בשידורי הטלוויזיה ונרשמת גם ירידה הדרגתית במכירות הכרטיסים למשחקים שלהשיג עבורם כרטיס היה בגדר משימה כמעט בלתי אפשרית. אוהדי הפטריוטס, הקבוצה המצליחה ביותר בליגה בשנים האחרונות, אפילו שרקו בוז אתמול לשחקנים שלהם וקראו להם לעמוד בזמן שאלו כרעו ברך עם נגינת ההמנון.

להנהלת הליגה יש גם חלק גדול בכך, בעיקר בחוסר העקביות המדהים שגילתה כלפי תופעות של מחאה פוליטית מסוגים שונים בשנים האחרונות. לפני כשלוש שנים מספר שחקנים הביעו מחאה נגד ירי של שוטרים בצעיר שחור, וכמו היום גם אז בחרו הבוסים לעמוד מנגד ולא לעשות דבר.

לעומת זאת, כששחקני קבוצת דאלאס ביקשו לכבד שוטרים שנרצחו על ידי שחור קיצוני, או כשחקנים אחרים רצו לציין את זכר ה-11 בספטמבר, הליגה אסרה עליהם לעשות כך ואף איימה בקנסות כבדים. אז מה הפלא שרבים מהאוהדים חשים שמנהלי הספורט האהוב עליהם פשוט בוחרים צד במשחק הפוליטי?

האירוניה בכל הסיפור הזה היא שכמעט כולם מפסידים, החל מראשי הספורט (בצדק) ואוהדיו (שלא באשמתם), דרך טראמפ שנגרר למדמנה חדשה של ציוצים והכפשות ועד המפלגה הדמוקרטית שלוקחת את הצד הנגדי לנשיא ומתעקשת להמשיך ולאבד מצביעים. אך המפסידה הגדולה ביותר תהיה שוב אמריקה, שעוד חוט במארג התרבותי העשיר שלה נפרם לו אט אט.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg