ליצמן: שימצאו כסף לסיעוד - כמו שמצאו לנכים
שר הבריאות התייחס לדו"ח המבקר על מצב הקשישים הסיעודיים ואמר: "כמו שמצאו 'תקציב לנכים' ותקציב לתכנית 'נטו משפחה', זה הזמן לפתור סוף סוף את משבר הסיעוד". האגודה לחקר הזקנה: על המדינה לקדם תכנית אב לאומית עקב הזדקנות האוכלוסייה
שר הבריאות יעקב ליצמן ציין כי ״דו״ח מבקר המדינה נוגע בנקודות נכונות בכשלי טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם ואף עושה 'הנחה' למצב הקיים, כי לצערי התמונה המלאה של מחדל הטיפול בקשישים בקהילה באמצעות חוק הביטוח הלאומי, חמורה הרבה יותר. לדבריו, "משרד הבריאות גיבש רפורמה מקיפה ומלאה בתחום הסיעוד, שנותנת מענה מערכתי להתמודדות המדינה עם משבר הסיעוד שאנו בעיצומו, וגם הצביע על מקורות המימון שלה.נאבקתי להכניס את רפורמת הסיעוד להסכם הקואליציוני ולא ארפה עד שתמומש ההבטחה הצודקת והנכונה, ליישום רפורמה כוללת בסיעוד שעיקרה ביטוח סיעודי ממלכתי תוך שינוי מערכתי ביחס המדינה לאוכלוסיה המתבגרת בישראל. בדיוק כמו שמצאו 'תקציב לנכים' ותקציב לתכנית 'נטו משפחה', זה הזמן לפתור סוף סוף את משבר הסיעוד שהולך ומחריף עם התבגרות האוכלוסייה בישראל. אני פונה היום שוב לראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון לכנס לדיון חירום בממשלה ולהביא לאישור מידי של הרפורמה בסיעוד ממלכתי ובכך לעשות צדק חברתי עם יקירינו, רבבות הקשישים, הסיעודיים ובני משפחותיהם״.
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים צפרא דוויק הגיבה היום (יום א') לדו"ח המבקר על מצב הקשישים הסיעודיים השוהים בביתם וטענה כי הוא "מעיד כאלף מונים את שהעובדים הסוציאליים זועקים מזה שנים, כי יחס המדינה לקשישיה הוא בבחינת 'ועלבת פני זקן'".
לדברי דוויק, ״כשעובד סוציאלי נדרש לטפל בו זמנית בכ-500 זקנים בממוצע, הוא יכול להקדיש מקסימום שעה בשנה לכל זקן שבטיפולו״, טענה דוויק. "במצב כזה ברור שקיים היעדר פיקוח ואכיפה בטיפול ובדאגה של המדינה לאוכלוסיית הזקנים, אחת האוכלוסיות החלשות בחברה". לדבריה, "מעצם אי מתן טיפול הולם, ראוי, מכבד ומכובד לאוכלוסיה הזקנה שבקרבנו, מעיד הדבר כי ממשלת ישראל שכחה מזמן את הציווי שאנו מחויבים לו: ׳אל תשליכני לעת זקנה׳".
פרופ' יצחק בריק יו"ר האגודה לחקר הזקנה הגיב גם הוא וטען כי המדינה אינה ערוכה לשינויים הדמוגרפיים שאמורים להתרחש בישראל בעשורים הקרובים. "כיום מדינת ישראל רחוקה מלהיות ערוכה לא רק לזקנים החיים בקרבה היום ולא מצליחים לקבל טיפול ראוי בביתם ובקהילה, אלא שאין אף הערכות להכפלת מספר הזקנים בשנים הבאות במדינת ישראל", אמר.
לדברי פרופ' בריק, הדו"ח קובע כי נטל רב נופל על כתפיהם של בני משפחות הזקנים. "נטל אשר הופך לקטלני עם השנים וככל שהטיפול הופך למורכב וסיעודי יותר. רבים נאלצים להפסיק לעבוד, פרנסתם נפגעת ולא פעם התא המשפחתי מתפרק. יש לדאוג לתמיכה של בני המשפחה המטפלים, והרחבה של שעות הטיפול".
לדברי פרופ' בריק, הדו"ח קובע כי נטל רב נופל על כתפיהם של בני משפחות הזקנים. "נטל אשר הופך לקטלני עם השנים וככל שהטיפול הופך למורכב וסיעודי יותר. רבים נאלצים להפסיק לעבוד, פרנסתם נפגעת ולא פעם התא המשפחתי מתפרק. יש לדאוג לתמיכה של בני המשפחה המטפלים, והרחבה של שעות הטיפול".
הוא ציין כי נטל המשפחות כמו גם היעדר כוח עזר מקצועי מחייב התייחסות רחבה ובניית תכנית אב לאומית לזקנה. "אין ספק שמדובר בדוח קשה במיוחד שהמוסד לביטוח לאומי צריך להתייחס אליו במלוא כובד הראש ולפעול כדי לתקן את העוול. על הממשלה לשקוד על תכנית מפורטת להערכות עם גידול האוכלוסייה הזקנה, ובכך להבטיח את זכותם של הזקנים לחיים בכבוד אנושי וכלכלי.
"חוק הסיעוד נחקק בשנת 1980, בזמנו היה זה מהלך מתקדם ביותר מבחינת הביטחון הסוציאלי במדינת ישראל. אך מאז עברו שלושה עשורים ומצב הזקנים בישראל ובעולם השתנה כהרף עין, הזקנים אינם אותם זקנים, הצרכים והדרישות השתנו ללא הכר. הגיעה העת שתבוצע הערכה מחודשת לגבי חוק הסיעוד. חוק הסיעוד הוא מאבני היסוד של מערך השירותים המכוון להשגת היעד של מתן אפשרות לכל מי שרוצה וכל מי שיכול להמשיך ולחיות בביתו. הערכה מחודשת זו חייבת להשתלב במאמץ הלאומי להכנת תכנית אב לאומית עקב הזדקנות האוכלוסייה".
יו"ר שדולת הגמלאים, ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), הגיב גם הוא לפרסום הדו"ח. לדבריו, המבקר "נותן אגרוף בבטן ומוכיח איך מפקירה הממשלה את הקשישים הסיעודיים חסרי הישע ופשוט מחכה שימותו בלי לנקוף אצבע כדי לשפר את מצבם. אין כוח אדם מקצועי, אין פיקוח רציני למרות אלימות והזנחה חוזרת בקשישים ואין שום יוזמה להקל מהם מעט את עלויות הסיעוד המטורפות. האסקימואים שולחים את הזקנים שלהם למות על איזה קרחון ואצלנו מספיק להכניס לאיזה בית אבות עלוב ולשכוח מהם. זאת בושה. חייבים לשקם את מנגנוני ההכשרה והפיקוח ולהעביר את הצעת החוק שלי לביטוח סיעוד ממלכתי ולבטל אחת ולתמיד את מבחני התלות המשפילים".
יו"ר נוסף של השדולה, ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) התייחס לממצאים המטרידים שנחשפו בדו"ח ואמר: ״מדינת ישראל משליכה את קשישיה לשולי הדרך. בעיניה, הם חלשים, זקנים, חסרי יכולת, אינם יצרנים עוד וממילא מיותרים. התפיסה הזאת שמנחה את קברניטי המדינה אינה אנושית ומהווה בגידה במאות אלפי גברים ונשים שהשקיעו את מיטב חייהם לבניין הארץ שלנו וביום שפרשו, היא מפנה להם גב. התבגרות האוכלוסייה היא תופעה כלל עולמית שהממשלה נוהגת בה כמו בכיבוי שריפות. העניין הוא שמתעלמים מהסוגיות האלה. יש צורך בראיה רחבה, ולאומית.
"הגידול במספר האזרחים הותיקים הוא תופעה מבורכת וחשובה. על המדינה להבין כי בקרוב שליש מחייו יעשה אדם כאזרח ותיק, אלה שנים שמרביתן פעילות, מעורבות ומהוות חלק בלתי נפרד מהחברה.מבקר המדינה לצלצל שוב בפעמון האזעקה שלו, האם יהיה מי שיאזין?״
קודם לכן, הגיב שר הרווחה חיים כץ לדו"ח המבקר על מצב הקשישים הסיעודיים השוהים בביתם והודיע כי הנחה על הקמת ועדה מקצועית שתגבש המלצות לביטוח הלאומי ולמשרד הרווחה על דרך הטיפול הטובה ביותר באזרחים הוותיקים בכלל ובחולים סיעודיים בפרט. הוועדה תורכב מנציגי אקדמיה ונציגי ציבור, בהם פרופ' יוסי תמיר ופרופ' גבי בן נון חבר, מנכ''ל משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ומנכ''ל הביטוח הלאומי. "בתחילת שנת 2016 נודע לי שקיימות תקלות בטיפול בקשישים סיעודיים בביתם על ידי חברות הסיעוד ולכן החלטתי להוציא לדרך מכרז חדש לבחירת ספקי כוח אדם, ולצערי על אף שחלפו חודשים רבים מאז העלאת דרישתי בפני האוצר המכרז טרם יצא לדרך", אמר.
השר טען כי משרד האוצר היה שותף לדעתו שאפשר לשפר את איכות השירות הניתן על ידי חברות הסיעוד ואף לחסוך למעלה מ- 200 מיליון ש''ח למדינה, סכום, שלטענתו, "הובטח לי שיוחזר לרווחת האזרחים הוותיקים ואשר באמצעותו בכוונתי לממן את תוכנית 'יחד' להפגת בדידותם, תוך יצירת מערך ביקורים יומיים בביתם של אזרחים ותיקים מגילאי 86". הוא הוסיף כי "למרות הסכמתו, האוצר התעקש שהמכרז יעשה על-ידו ובשל התנהלותו האיטית, המכרז שאמור לפתור חלק נכבד מהליקויים שנתגלו בדוח מתעכב. אני קורא לאוצר לא להתמהמה עוד ולהוציא את המכרז לדרך כבר השבוע".
לטענת כץ, "בהיעדר הגדרה ברורה של הגורם האחראי לאיכות הטיפול בקשישים הסיעודיים השוהים בביתם, איכות הטיפול כיום לקויה, המענה הטיפולי לצרכי הקשיש הסיעודי הוא חלקי והבקרה על איכות הטיפול בקשיש על ידי חברות הסיעוד אינה אפקטיבית, קשישים רבים לא מנצלים את זכיותיהם וביצוע הערכת התלות וקביעת הזכויות מסורבלת וגורמת לתחושת אי נוחות רבה. כתוצאה מכל אלה, על בני המשפחה מוטלת מעמסה כבדה הגורמת לסבל להם ולקשיש".
מאיגוד נותני שירותי הסיעוד נמסר כי "הדו"ח עושה עוול גדול לעובדים מעולים שרואים בעבודתם שליחות, ולחברות ועמותות הסיעוד, שמקיימות את כל המוטל עליהן, מפוקחות באופן הדוק על ידי הביטוח הלאומי ופועלות לפי הנחיותיו. עם זאת, דו"ח המבקר בהחלט חשוב ומצביע על נקודות לשיפור וייעול; תמיד יש מקום לבחינת תהליכים ואנו הראשונים לברך על כך".
לדבריהם, "חברות ועמותות הסיעוד מעניקות מדי שנה טיפול סיעודי בהיקף של כ-100 מיליון שעות על ידי כ-100,000 מטפלים ומטפלות מסורים, שאנו מעריכים ומוקירים את עבודתם. מטפלים אלה, שרובם ישראלים, מטפלים בכ-170,000 קשישים זכאי חוק הסיעוד. העובדים הסוציאליים של חברות הסיעוד מבצעים כמיליון ביקורי בקרה בשנה, שמטרתם בין היתר לבדוק כי ניתנות מלוא שעות הטיפול להם זכאים הקשישים. במידה ומתגלה מקרה חריג – הוא מטופל בחומרה.
"הטיפול שאנו מעניקים מגוון וייחודי, מעזרה ביתית פשוטה ועד טיפול סיעודי מורכב; טיפול זה מאפשר לקשיש להזדקן בכבוד בביתו, מסייע למאות אלפי משפחות להמשיך בשגרת חייהן עם פגיעה מינימלית ובכך חוסך למשק הישראלי מיליארדי שקלים מדי שנה.
"חוק הסיעוד הינו מהחוקים הסוציאליים ביותר בעולם המערבי. החוק שינה לטובה ולאין שיעור את הטיפול בקשישים בישראל והוא נחשב לאחת ההצלחות הגדולות של החקיקה בארץ. בזכותו, מדינת ישראל היא מהמובילות בעולם בשירות לקשישים סיעודיים, ועל כך יש להתגאות. בהזדמנות זו, על רקע העלייה המתמדת בתוחלת החיים ומגמת התבגרות האוכלוסייה, אנו קוראים למקבלי ההחלטות להשקיע מחשבה כיצד גורמים לכניסת מטפלים ומטפלות ישראלים נוספים לתחום חשוב זה, ולטיפול בהורים ובקרובים של כולנו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם