ראשי » חדשות » בעולם » המזרח התיכון

כך הפכו משמרות המהפכה לשליטים האמיתיים של איראן

עם רבבות לוחמים שאינם כפופים לצבא וזרועות תמנון שמנהלות כמעט כל אספקט בחיי המדינה, משמרות המהפכה הפכו מגוף שמטרתו לשמור על השלטון – לשלטון עצמו. כעת הם ניצבים בפני איום בדמותו של נשיא אמריקאי נחוש וסנקציות חסרות תקדים

משמרות המהפכה, שבתחילת דרכן היו גוף לא אחיד בהרכבו שנועד להגן על המשטר האסלאמי הצעיר, הפכו ברבות השנים לכוח הביטחוני החזק ביותר באיראן, וכעת הכוח הזה עומד למצוא את עצמו תחת מתקפה של ממשל טראמפ.

ביום שישי, הנשיא האמריקאי הודיע על המדיניות החדשה שלו כלפי איראן, אשר מאמצת עמדה תקיפה יותר בכל נושא – החל מתוכנית הגרעין ועד לארסנל הטילים הבליסטיים של הרפובליקה האסלאמית. מרכיב מרכזי באסטרטגיה האמריקאית החדשה הוא יצירת לחץ על משמרות המהפכה.
   
ביום חמישי, כיממה לפני נאומו של טראמפ, כינה הבית הלבן את משמרות המהפכה, אשר מהווים כוח צבאי נפרד מהצבא האיראני הרגיל, "כלי עיקרי בהפיכתה המחודשת של איראן למדינה סוררת". מסמך אסטרטגיה רשמי של הבית הלבן קבע כי "קשה למצוא קונפליקט או עם שחווה סבל במזרח התיכון, אשר זרועות התמנון של משמרות המהפכה לא נוגעות בו".

המסמך ממשיך וקובע כי "משמרות המהפכה מאיימים על כלל אומות העולם ועל הכלכלה העולמית. בשל הסיבות הללו, אנו רוצים לעבוד עם השותפים שלנו על מנת לרסן את הארגון המסוכן הזה".

למרות זאת, עדיין לא ברור בדיוק באלו צעדים קונקרטיים תנקוט ארה"ב. כמה ממפקדי משמרות המהפכה וסייעניהם כבר מצויים תחת סנקציות אישיות של ארה"ב, אולם סביר להניח שלכל צעד נגד המשמרות עצמם, המהווים זרוע רשמית של הממשל האיראני, יהיו השלכות על איראן עצמה ועל האזור.

"אם ארה"ב תבצע את הטעות הזו, הרפובליקה האסלאמית תגיב בוודאות", איים שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף. "משמרות המהפכה הם גאווה לאומית עבורנו, ומהווים ערבון להגנתה של ארצנו", הוסיף.

המשמרות, שנוסדו לאחר המהפכה האסלאמית ב-1979, שימשו בתחילה כזרוע האכיפה של המשטר החדש בנושאים אידאולוגיים. ברבות השנים, אף ששמרו על נאמנותם למנהיג הרוחני העליון של איראן, התרחבה מאוד פעילותם וכיום הם בעלי השפעה כמעט בכל אספקט של החיים באיראן.
    
עם כ-120 עד 150 אלף לוחמים ואנשי מנהלה, למשמרות המהפכה יכולות לחימה ביבשה, בים ובאוויר. בנוסף, הם מחזיקים במיליציה מקומית באיראן ובארסנל של טילים בליסטיים. כוח העילית של המשמרות, המכונה "כוח אל קודס", הוגדר עוד ב-2007 כארגון טרור על ידי משרד האוצר האמריקאי, והוא שאחראי לפעילות שמעבר לגבולות איראן. בתוך המדינה עצמה, המשמרות מחזיקים ברשת גדולה של "כוחות הלם" המכונים "בסיג'", המהווים את העיניים והאוזניים של המשטר בכל פינה.

"משמרות המהפכה הגיעו לעמדת עוצמה והשפעה שכעת מאפילה על הכוחות הסדירים של איראן", נכתב בנייר מדיניות שהוכן ב-2009 על ידי מכון המחקר "ראנד" עבור חיל האוויר האמריקאי. "הם מפעילים זרועות ים, אוויר ויבשה עצמאיות ומשמעותיות, ושולטים בפיתוח ובפריסה של ארסנל הטילים הבליסטיים של איראן". כוחם הצבאי של משמרות המהפכה אינו מהווה יריב שקול לצבא ארה"ב, אולם המשמרות פיתחו ושכללו את מיומנותם בלוחמה א-סימטרית, ועלולים להגיב בפגיעה בכוחות האמריקאים המוצבים בעיראק ובסוריה.

בזמן שמשמרות המהפכה הגדילו את כוחם הצבאי, הם גם התפתחו לכוח מרכזי בזירה הפוליטית והכלכלית, שהשפעתו מורגשת בכל תחום החל ממדיניות חוץ ופנים, ועד למדיניות האנרגיה של איראן. חברים במשמרות המהפכה, בעבר ובהווה, מחזיקים בתפקידי מפתח בממשל האיראני. "במשך שלושה עשורים, הקיצוניים שבקיצוניים היו אחראים על מדיניות החוץ והביטחון של טהרן, וכך זה ימשיך להיות", אומר בהנאם בן טאלבלו, מומחה לאיראן ב"קרן להגנת הדמוקרטיות".
   
ככוח לוחם, משמרות המהפכה השחיזו את כישוריהם במהלך מלחמת איראן-עיראק העקובה מדם, אשר התמשכה על פני קרוב לעשור. המשמרות גם הובילו את תהליך השיקום של המדינה לאחר המלחמה הקשה, ואז גם קנו לעצמם אחיזה כלכלית שאפשרה להם להיות מעורבים בפוליטיקה הפנימית של איראן.

בעוד שכוח האדם של משמרות המהפכה איננו מונוליתי, ומתבסס על גיוס חובה מכל שכבות החברה האיראנית, מנהיגי הארגון נוטים להיות קיצונים, לאומניים ואף בעלי תפיסות פופוליסטיות. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 חברו המשמרות לכוחות השמרניים באיראן כדי לטרפד את כחוח של הנשיא מוחמד חתאמי, שנתפס כרפורמיסט. ימי השיא של המשמרות הגיעו כאשר חבר לשעבר בארגון, מחמוד אחמדינג'אד, נבחר לנשיא איראן ב-2005.

במהלך שתי הכהונות של אחמדינג'אד זכו המשמרות ללא מכרז בחוזים שהכניסו להם כסף רב מביצוע פרויקטים בתחום התשתיות, ואף ניצלו את הסנקציות על איראן על מנת להגדיל את רווחיהם ממסחר בשוק השחור. גם היום הם משמרים בידיהם אחיזה בתחומי התקשורת, התעשייה, הבנייה והבנקאות, ולמעשה כמעט בכל תחום בכלכלה האיראנית.
 

 
בהצהרה שפרסם הבית הלבן ביום חמישי, נאמר כי "משמרות המהפכה השיגו שליטה בחלק נכבד מהכלכלה האיראנית וחנקו את התחרות. ארה"ב תתנגד לפעילות של המשמרות אשר סוחטת את עושרו של העם האיראני".

אך באוזניהם של האיראנים, הרטוריקה הזו עלולה להישמע חלולה. הנשיא שלהם עצמם, חסן רוחאני, ביקש בחודשים האחרונים להחליש את ההשפעה של משמרות המהפכה על הכלכלה האיראנית, ובאופן נדיר מתח ביקורת פומבית על תפקידם המוגזם בכלכלה המקומית. רוחאני מבקש לפתוח את איראן להשקעות זרות, דבר שהפך לקשה יותר בין היתר בעקבות פעילותם של משמרות המהפכה. אולם, לחץ מאויב חיצוני עלול דווקא לאחד את האיראנים מאחורי המשמרות.

"מבחינה פוליטית, משמרות המהפכה יהיו המנצחים הגדולים באיראן", אומר ריזא אכברי, חוקר הפוליטיקה האיראנית ב"מכון למלחמה ושלום". לדבריו, "אף שרוחאני הביע ביקורת על המשמרות, מאז הוא כבר דאג להבהיר את תמיכת הממשל בהם. גם הלחימה נגד דאעש בעיראק ובסוריה העניקה דחיפה לפופולריות של משמרות המהפכה. כל סנקציות שיוטלו עליהם, יאחדו את הצדדים השונים באיראן מאחוריהם".
   
ועדיין, צעדים נחרצים נגד המשמרות עשויים להשפיע על השקעות אירופיות באיראן, המהוות חלק מרכזי מההטבות שלהן זכתה המדינה בעקבות הסכם הגרעין. "אם הממשל האמריקאי יפגע בחברות שקשורות למשמרות, זה עשוי לשנות את החישוב של כמה בנקים וחברות באירופה ובאסיה אשר נכנסו לשוק האיראני לאחר חתימת הסכם הגרעין", אומר טאלבלו.

לדבריו, "הסנקציות גם יאפשרו לארה"ב לפגוע ביתר יעילות בפעילות הבלתי חוקית של החברות שנשלטות על ידי משמרות המהפכה, אשר כמה מהן נסחרות בבורסה האיראנית". אולם מומחים אחרים ציינו שמשמרות המהפכה שרדו - ואפילו שגשגו – תחת סנקציות אמריקאיות ובינלאומית.

"יש מתאם חזק בין התעצמות הסנקציות על איראן להתעצמות השפעתם הפוליטית והכלכלית של המשמרות בתוך המדינה", אמרה סוזנה מלוני, מומחית לאיראן ממכון "ברוקינגס", במהלך עדותה בפני הקונגרס ב-2015. לדברי אכברי, "מאז 2007 הטיל משרד האוצר האמריקאי מגוון סנקציות על משמרות המהפכה, אולם הארגון הצליח לפעול ביעילות למרות זאת".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg