ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

איבדו את המרצ: כך הפכה מפלגת השמאל לצל של עצמה

התפטרותה מהכנסת של זהבה גלאון היא נקודת שפל חדשה בדעיכה של מרצ. המפלגה שבשיאה נהנתה מ-12 מנדטים נאבקת על עצם קיומה ומתמודדת עם משבר זהות. "הדור הצעיר חייב להראות לוותיקים את הדלת", אומרים יועצים אסטרטגיים בשיחה עם 360

יו"ר מרצ וחברת הכנסת זהבה גלאון הודיעה היום (רביעי) על התפטרותה מהכנסת, לדבריה - כדי להתרכז בהנהגת מפלגתה ובהובלת מהלך של "פתיחת  השורות" במרצ. גלאון מתכוונת להיערך לקראת פריימריז רחבים לתנועה, שלא יתבססו רק על 1,000 חברי ועידת מרצ כפי שהיה עד כה.
 
על הרקע הזה עולה השאלה: מדוע תנועת מרצ מתקשה כל כך לקבל את אמון הציבור הישראלי בשנים האחרונות? האם יש בעיה בהתנהלות המפלגה,  שזכתה בימי הזוהר שלה ל-12 מנדטים, או - כפי שסוברת גלאון ולא רק היא - בפתיחות של המפלגה כלפי חוץ? פנינו למספר מומחים לאסטרטגיה פוליטית, כדי לנסות ולהבין האם מדובר בעניין פנימי מפלגתי במרצ, או שמדובר בתופעה רחבה יותר המאפיינת את השמאל הישראלי.

היועץ האסטרטגי ליאור רוטברט, מסביר שלמעשה ההחלטה לפרוש נכפתה על גלאון. "זהבה גלאון הולכת על להיות או לחדול. היא החליטה ליצור בלגאן, בתקווה שזה יגרום למחנה שלה להתגבש ולהתאחד לקראת הבחירות בועידה, ולקראת ההחלטה של הוועידה החדשה על שיטת הבחירות בדצמבר", אומר רוטברט." זהבה הבינה שמצבה לא טוב, והחליטה לעשות מעשה שלפחות ייצור עניין תקשורתי סביב מרצ, וייתן לה זמן מסך ותקשורת לדבר בזכות הפריימריס הפתוחים שבוע לפני הבחירות לועידה".

גם היועץ לטקטיקה פוליטית, יורם דורי, סבור שגלאון הקריבה את עצמה למען המפלגה. "גלאון לדעתי הבינה שבלי לפתוח את שורותיה ולרעננה מרצ עלולה לשקוע", הוא מסביר.
 

לעומתם, יש מי שמצטער על פרישתה של גלאון, כך איש יחסי הציבור והאסטרטג רני רהב. "אני מצר על ההתפטרות של זהבה גלאון", אומר רהב. "גלאון שימשה כמצליפה לדמוקרטיה הישראלית, ושמרה עליה שלא תיטה לכיוונים מסוכנים. אני אומר זאת ללא קשר לדעתי הפוליטית וחרף העובדה שלא תמיד הסכמתי או הזדהיתי עם המהלכים שלה. מבחינה זו מדובר באבדה של ממש לכנסת הישראלית, שלא תיראה אותו דבר עכשיו. אני מאד מקווה שחבריה של זהבה ידעו להיכנס לנעליים שלה, ולשמש שומרים ומצליפים לחברה שלנו. זה חשוב לדמוקרטיה, מצליפים כאלו ששומרים עליה מכיוונים מסוכנים", מסכם רהב.

"אל תחכו שהוותיקים ילכו, תראו להם את הדרך הביתה"

אולם בעוד צעדה המתוקשר של גלאון זוכה לאהדה או לפחות להבנה בקרב היועצים האסטרטגיים, הרי שבכל הקשור למצבה של מפלגת הדגל של השמאל הישראלי, מרצ, הם תמימי דעים: המפלגה על פי תהום, ורק מהלך מיידי יכול להציל אותה מהתדרדרות אל מעבר לאחוז החסימה.
 

"מרצ היא מפלגה מטעה: יש לה צבעים שמשדרים רעננות, אבל עמוק בפנים היא ארכאית ומיושנת", מסביר היועץ האסטרטגי מעיין אמודאי. "המערכת שלה לא מאפשרת לכוחות הצעירים לפרוץ ולהוביל". אמודאי, מציע לצעירי המפלגה להילחם - כל עוד יש סיכוי. "ישנם כוחות צעירים שצריכים לעשות את מעשה בנט בבית היהודי - פשוט לנער את המפלגה מלמעלה למטה. הם צריכים לצאת מהבועה ולהיות מוכנים להתעמת עם הצד השני (הימין). יש להם את הכלים. אבל בשמאל, כמו בשמאל, הוותיקים לא פורשים, ועד שמגיע תור הצעירים - הם עצמם כבר מזדקנים. אני הייתי אומר לצעירים: אל תחכו שהוותיקים ילכו, תראו להם את הדרך הביתה".

גם יורם דורי סבור שמרצ צריכה זריקת מרץ. "המאמץ להפיכתה למפלגה נושאת דגל הצדק החברתי הוא חסר סיכוי", הוא מסביר. "מרצ צריכה זריקת מרץ. היא צריכה לעבור לשפה חדשה שמתאימה למציאות של 2017. ימי הזוהר של מרצ היו כאשר היא הייתה מפלגת הצעירים שחרטה על דגלה את דגל המאבק בכפייה דתית  ולמען זכויות אזרח. המאבק למען שלום עמד במקום חשוב, אבל במקום השלישי. היום המציאות השתנתה. הסקפטיות לגבי סיכויי השלום גברה. המפלגה הזדקנה. גנבו לה  - במידה רבה באשמתה - את דגל המאבק בכפייה הדתית. בענייני זכויות אזרח, מפלגת העבודה, שפנתה שמאלה, דחקה את מרצ מנשיאת הדגל".
 
ליאור רוטברט מסכם: "מרצ היא מפלגה קטנה, מפולגת ומסוכסכת. אם לא תשכיל להמציא עצמה מחדש, עם פריימריס פתוחים וחידוש פניה היא קרובה להיעלמות. מדובר במועדון חברים שיהפוך למועדון סגור ונעול. בעשור האחרון ניצן הורביץ היה היחיד שהצליח להשתחל לרשימה מבלי שהיה פעיל 20 שנה קודם, וגם זה היה בשריון. אבל אפילו הוא עזב, כי הבין שסיכוייו קלושים. אם מרצ לא תשכיל להתחדש - היא פשוט תעלם".

"רוב הציבור נוטה לימין או למרכז ימין, גם בשמאל נוטים למרכז"

אשת יחסי הציבור והאסטרטגית תמי שנקמן סבורה שבתוך מרצ יש בעיה מהותית בהנהגה. "מרצ היא מפלגת אליטה סגורה", אומרת שינקמן. "יש בה קבוצת אנשים שמזכירה את נסיכי הליכוד. לאנשים האלו קל לסגור את השורות, כי הם מרוויחים מכך שליטה על המצביעים המעטים שלהם. זו כמובן טעות קשה וצודקת מאד זהבה גלאון שהיא מנסה לפתוח את השורות ולהביא קהלים חדשים".
 
לעומתם איש יחסי הציבור רני רהב אומר שהסיבה לדעיכה של מרצ בשנים האחרונות נובעת מתהליכים שעברו על החברה הישראלית כולה שהיטו אותה ימינה, ולא דווקא מההתנהלות הפנימית במפלגה. " מדוע מרצ כל כך מתקשה בשנים האחרונות לעבור את מחסום חמשת המנדטים? לדעתי התשובה נעוצה בתהליכים שעברו על כלל החברה הישראלית. התהליך המרכזי הוא שהחברה נטתה ימינה. היום רוב הציבור נוטה לימין או למרכז ימין. גם השמאל הישראלי ברובו נוטה למרכז ולימין ולא לכיוון של השמאל העמוק מבית מדרשה של מרצ", מסביר רהב. "לכן קשה מאד למרצ לשחזר את ימיה הגדולים בהובלתם של שולמית אלוני ויוסי שריד זיכרונם לברכה".

 

תמי שנקמן, סבורה אף היא כי קברניטי מרצ טעו בכך שזנחו את הצד החברתי לטובת הצד המדיני. "כשסוקרים את מרצ כתנועה פוליטית צריך להבין שהיא עברה שינוי שפגע בה. בשעתו, שולמית אלוני ז"ל לא הלכה רק על הדגל המדיני, אלא הרבה יותר גם על הדגל החברתי של עוולות בחברה. ההליכה על זכויות הפרט והעניין האישי היו דברים שהציבור זיהה עם שולמית אלוני ולכן קהל מגוון תמך בה. אלו לא רק היו אנשי שמאל מדיני אלא גם קבוצות באוכלוסייה שהעניין האישי וזכויות הפרט בערו בהם. אחרי שולמית אלוני, המפלגה פנתה יותר לאפיק המדיני. אמנם ברור שהיא תומכת בזכויות הפרט אבל זה כבר לא דגל גדול שמזוהה עימה".

"הציבור לא מבין את הרעיונות של מרצ, ולא את המסר שלה"

נקודה נוספת שמציינת שינקמן היא העובדה שהאידיאולוגיה איבדה מכוחה בפוליטיקה הישראלית העכשווית, עד כדי כך שמפלגת נישה - היא תופעה יוצאת דופן. "מעבר לכישלון אוסלו והמו"מ עם הפלסטינים, קרתה לפוליטיקה הישראלית תופעה של התמרכזות. אנשי ימין מובהקים כמו ציפי לבני, אהוד אולמרט ואפילו אריאל שרון, הובילו מהלכי שמאל ממשיים. גם השמאל פנה למרכז. כיום אין למפלגות כמעט מצע ברור - כי הן דומות. כך נתניהו, נציג הקפיטליזם הישראלי, מבצע מדיניות סוציאל-דמוקרטית בכהונה הזו בגלל כחלון. אין כבר ממש הבדל בין המפלגות, ואנשים מרגישים בנוח להצביע למפלגות גדולות, כי ההבדלים קטנים".

"כאן מרצ נכשלה בלמתג את ההבדל בין 'שתי מדינות לשני עמים' ל'מדינה דו לאומית'. הציבור לא מבין את הרעיונות של מרצ, ולכן לא מבין עד הסוף את המסר שלה. מרצ צריכה במצב של היום מסר מחודד כדי למשוך אנשים דווקא אליה, ולא אל המפלגות הגדולות יותר".
 
רוני רימון, יועץ אסטרטגי ושותף במשרד "רימון-כהן ושות", אומר כי לדעתו מרצ היא דווקא סיפור הצלחה. "בעיני אין מקום להספיד את מרצ לא ברמה האידיאולוגית ולא ברמה האלקטורלית. בעיני, יש מקום בחברה הישראלית לאידיאולוגיה המדינית והחברתית של מרצ. ברמה המדינית בוודאי יש מקום למפלגה ציונית, שכעת נשארה השמאל היחיד במפה הפוליטית בישראל. ברמה החברתית בוודאי יש מקום למפלגה סוציאליסטית שורשית, הפועלת למען העובד, הנכה, החלש".

"מעבר לכך, חברי הכנסת של מרצ הם מהמשובחים שיש היום בכנסת. כל אחד מהם נמצא בעשירון העליון של האיכות הפרלמנטרית בישראל. ברור שאידיאולוגית יש מקום למפלגת מרצ. ברמה האלקטורלית, אצלנו כרגיל מסתכלים רק על "מבחן התוצאה". רבים מעמיתי סבורים, בטעות, שאם מרצ 'שווה' 5-6 מנדטים - זה כישלון. בעיני זו הצלחה. כיצד? הפוטנציאל האמיתי של מרצ הוא כפול מהמנדטים שהיא מקבלת. הבעיה של מרצ היא שכל אחד ממערכות הבחירות מ-2009 ועד היום הייתה מערכת בחירות בה המרכז-שמאל העמיד מועמד ראשי מול נתניהו. לכן, רבים ממצביעי מרצ העדיפו את הסיכוי של הדחת נתניהו על פני האידיאולוגיה. לדעתי, יש בהחלט מקום למפלגת מרצ ואני רחוק מלהספיד אותה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg