נאור עוזבת, אך הסערות שחוללה ימשיכו להדהד

נשיאת העליון היוצאת הקפידה לשמור על יחסים תקינים עם שרת המשפטים, אך לא היססה לשמש כחומת המגן של בית המשפט. המורשת שהיא מותירה אחריה תמשיך לעורר מחלוקת עוד שנים

נטעאל בנדל | 25/10/2017 23:57
תגיות: משפט, מרים נאור,
טקס סיום הקדנציה של נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור ייערך היום (ה'). בכירי מערכת המשפט יגיעו לחלוק כבוד, וראשי המערכת אף ישאו ברכות לכבודה של הנשיאה היוצאת, וכן להצלחתה של זו הנכנסת – השופטת אסתר חיות. תקופת כהונתה של נאור כנשיאת העליון הייתה רצופה פסקי דין דרמטיים, וגם ביקורות רבות שנשמעו נגד התנהלות השופטים בכלל וכלפי נשיאת העליון בפרט.
 
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, מרים נאור צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

פסקי דין רבים יצאו מידיה של השופטת נאור, כמה מהם, כפי שמצוינים באתר "שופטים", יש בהם לספר על דמותה של השופטת:

התנחלויות: במרץ 2012 קבעה נאור (בהרכב בג"ץ) כי יש להרוס את המאחז מגרון עד 1 באוגוסט. "הבקשה שלפנינו לפינוי מוסכם בנובמבר 2015, דהיינו בעוד שלוש וחצי שנים אינה יכולה להתקבל, משך הזמן המבוקש עד הפינוי הוא בלתי סביר בעליל", קבעה. בספטמבר 2012 בדיון שהתקיים בבג"ץ בנושא פינוי המאחז גבעת אסף, מתחה נאור ביקורת על הפרקטיקה שבה נוקטת המדינה כדי להכשיר מאחזים שמתנחלים רכשו רק חלק קטן מהשטחים שעליהם הוקמו. "מה שווה רכישה של חלק מחלקה?" שאלה.
 
צילום: מירי צחי
מגרון צילום: מירי צחי
  
מחבלים: ביולי 2014 דחתה נאור (בהרכב בג"ץ) את העתירה נגד הריסת ביתו של המחבל זיאד עוואד, שנאשם ברצח קצין המשטרה שהיה בדרכו לארוחת החג. באוקטובר 2012 דחתה נאור את ערעורו של פעיל טרור שנידון ל-28 שנות מאסר בגין מעורבות בשורה ארוכה של מעשי טרור, בהם ירי רקטות לעבר שדרות והפעלת מטענים נגד כוחות צה"ל.

רבנים וכתות: באוקטובר 2014 מתחה נאור ביקורת על הפרקליטות בעקבות החתימה על הסדר הטיעון עם הרב יאשיהו פינטו. בדיון בעתירות נגד הסדר הטיעון אמרה השופטת כי "פינטו מחזיק את המדינה בגרון", וכי הפרקליטות אינה מודה בכך, אבל היא נאלצת לבחור בין שני דברים רעים. "ממתי עבריין מכתיב חקירה ומתי לחקור את ניצב מנשה ארביב?" שאלה נאור. במאי 2014 דחתה נאור (בהרכב) את ערעורו של אליאור חן, אשר הורשע בהעללות בילדים, והותירה את העונש שקיבל, 24 שנות מאסר, על כנו.
 
צילום: יוסי זליגר
יחסים מצוינים. השופטת נאור והשרה שקד צילום: יוסי זליגר
   
חברה: ביוני 2013 פסקה נאור (בהרכב) כי על מועדון בתל אביב, שלא מנע עישון בתחומו, לשלם סך של 1.16 מיליון שקל כפיצוי, שיועבר לידי האגודה למלחמה בסרטן. זה הסכום הגבוה ביותר שהוטל עד היום בישראל בתובענה ייצוגית על מקום ציבורי שבעליו או מנהליו לא אכפו את החוק לאיסור עישון. ביוני 2013 קיבלה נאור את ערעורם של בעלי מכולות בתל אביב-יפו, והורתה לעירייה לפעול בנחרצות נגד חנויות "סופר-מארקט" הפתוחות בשבת ואף לפעול לסגירתן. עד אז נהגה העירייה להטיל מדי שבוע קנסות בסך 660 ש"ח על בעלי החנויות הפתוחות שלא כדין.

על רקע הדיון הפוליטי על מעמדו של בית המשפט העליון, רגע לפני פרישתה, התראיינה הנשיאה היוצאת לביטאון לשכת עורכי הדין ויצאה נגד המתקפות מצד אישי ציבור שונים על מערכת המשפט. בריאיון אמרה נאור כי "בית המשפט העליון היה בית משפט חזק, הוא עדיין חזק והוא יהיה חזק. הוא בית משפט שלא ניתן לאיים עליו ולא ניתן להפחיד אותו".
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מחאה לגיטימית. תושבי דרום תל אביב מפגינים מול ביתה של נאור צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עוד טענה נאור כי המתקפות מצד המערכת הפוליטית על בית המשפט הן ניסיונות להשפיע על השופטים. באותה הזדמנות התייחסה נשיאת העליון היוצאת למערכת היחסים שלה עם שרת המשפטים, איילת שקד, והגדירה אותה כ"מצוינת", על אף חילוקי הדעות בין השתיים בשאלת שיטת הסניוריטי ובסוגיות נוספות.

נאור נשאלה גם על התופעה האחרונה של הפגנות מול ביתם של בכירים במערכת אכיפת החוק, כאשר גם היא נאלצה להתמודד בימים האחרונים לכהונתה עם הפגנות בשל פסיקת בג"ץ בנושא המסתננים. לדברי הנשיאה היוצאת, מבחינתה המפגינים לא חצו את הגבול. "אין לי כל בעיה שיפגינו ואפילו ביקשתי שלא ירחיקו אותם משם. זו עמדתי האישית ואני מייצגת כאן את עמדתי האישית בלבד", אמרה נאור.
 

צילום: נועם מושקוביץ
נאור בעליון צילום: נועם מושקוביץ
 
נאור נולדה בירושלים, בתם של בתיה קרקלינסקי ונפתלי לרנר. בשנת 1965 סיימה את לימודי התיכון בגימנסיה העברית רחביה, ולאחר מכן שירתה בצה"ל כמורה חיילת בקריית גת והשתחררה ב-1967. בשנת 1971 סיימה בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחתה בעריכת דין אצל שופט בית המשפט העליון, משה לנדוי. ב-1972 החלה לעבוד בפרקליטות המדינה במחלקת הבג"צים והתמחתה אצל מנהל המחלקה מישאל חשין. בשנת 1980 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בירושלים.

נאור נשואה לאריה נאור, שהיה מזכיר הממשלה בתקופתו של מנחם בגין, ולהם שני בנים תאומים. ביום הראשון לכהונתה כשופטת פסלה את עצמה מלדון במשפט של תושבי ימית שהפגינו מול בית ראש הממשלה, לאור האפשרות שבעלה יוזמן להעיד במשפט. בשנת 1989 מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי, ושם הייתה בהרכב השופטים שהרשיע את אריה דרעי.

משנת 2001 כיהנה כשופטת בבית המשפט העליון בפועל, עד למינוי הקבע ב-16 ביוני 2003. באפריל 2012 בחרה בה הוועדה לבחירת שופטים לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט, מינוי שנכנס לתוקף עם פרישתו של המשנה הקודם, השופט אליעזר ריבלין. לפי הנוהג למינוי נשיא בית המשפט העליון, הסניוריטי, נאור החליפה בינואר 2015 את אשר גרוניס כנשיאת בית המשפט העליון.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך