ראשי » חדשות » משפט ופלילים

מתווה הפשרה שיוכל להכשיר את "החוק הצרפתי"

הצעת החוק שהגיש ח"כ אמסלם, המונעת חקירת ראש ממשלה מכהן, עוררה השבוע סערה עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, והוציא את בכירי המערכת המשפטית לקרב בלימה. הצעת ביניים מעניינת עשויה לרכך את ההתנגדות

בשנת 2001 פרצה בצרפת סערה בעקבות פרסומים על חשדות לשחיתות נגד נשיא המדינה ז'אק שיראק, בגין העברות כספים אסורות בעת כהונתו כראש עיריית פריז. מזכיר במעט את פרשת אולמרט שלנו, אלא שבניגוד אליה, החשדות נגד נשיא צרפת לא הובילו לפתיחת חקירה ובטח שלא להגשת כתב אישום. הסיבה לא הייתה היעדר בסיס לחשדות - להפך, אלה התחזקו עם הזמן - אלא חוק צרפתי הקובע כי ראש המדינה לא ייחקר ולא יועמד לדין בזמן כהונתו.

כמו בפתיחתו של כל מושב בכנסת ישראל, גם בפתיחת מושב החורף השבוע הכריזו כתבי הכנסת כי "במושב החורף צפויה סערה". אלא שהפעם גם המערכת המשפטית סערה, וזאת בשל חוק שהגיש ח"כ דוד אמסלם מהליכוד, בדחיפת יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, והמעניק לראש הממשלה חסינות מחקירות ומהעמדה לדין. היוזמה הזו הוציאה את אנשי משרד המשפטים מהלשכה בצלאח א-דין אל מצלמות התקשורת, לקרב בלימה.
 
חוק החסינות המדובר הוא למעשה תיקון לחוק יסוד 'הממשלה' - הליך מורכב הדורש אישור ברוב מיוחד של 61 חברי כנסת. הסעיף הראשון של החוק החדש קובע כי "לא יאשר היועץ המשפטי לממשלה לחקור באזהרה ראש ממשלה מכהן" אלא בעבירות חמורות מסוימות כגון עבירות ביטחון, מין וכדומה. מפני עבירות שוחד והפרת אמונים, לעומת זאת, יהיה ראש הממשלה חסין. בסעיף הבא נכתב כי תקופת הדחייה הזו לא תיחשב במניין שנות ההתיישנות של העבירה, וזו תחל להיספר רק בתום כהונת ראש הממשלה.

האם מדובר בחוק פרסונלי שנועד להגן על רה"מ נתניהו מפני החקירות בפרשיות השונות? הסעיף השלישי שולל את האופציה הזו, וקובע כי הוראות החוק לא יחולו על חקירה שנפתחה לפני חקיקתו. סעיף מהפכני אחר שכוללת הצעת החוק, על פי דרישת שרת המשפטים איילת שקד - שטרם ברור אם היא תומכת בכלל בהצעת החוק - קוצב את כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות מלאות ורצופות, או לכהונה של שמונה שנים. ההיגיון של הסעיף הזה בהקשר של החוק הנוכחי הוא למנוע ניסיונות של ראש ממשלה לשרוד בכיסאו אך ורק כדי לחמוק מאימת הדין. החוק זכה לכינוי "החוק הצרפתי" משום שהוא אכן מועתק מסעיף 67 של החוקה הצרפתית, אולם גם במדינות מערביות נוספות ישנן הגנות על ראש ממשלה מכהן מפני הליכים פליליים, ובהן גרמניה וארה"ב, אולם ברמה פחותה מזו הצרפתית.

כאמור, הדרג המקצועי במשרד המשפטים יצא השבוע בבליץ תקשורתי לבלימת חוק החסינות. זה החל בחוות דעת של היועמ"ש מנדלבליט שהופצה לשרי הממשלה, נמשך בשתי הופעות פומביות שלו שבהן התבטא בחריפות נגד החוק ("חוק אבסורדי, העובדה שאני צריך להסביר למה זה לא מתקבל על הדעת אינה מתקבלת על הדעת") ובמאמר של פרקליט המדינה שי ניצן בגנות החוק, והגיע לחילופי מהלומות מילוליות בינו ובין ח"כ אמסלם. "הפרקליט הוא פקיד, שלא יתערב בעבודת המחוקק", אמר הח"כ, וניצן הגיב: "גם אם אני פקיד, זכותי להביע עמדה בתחומי".
  
לדעת ראשי מערכת האכיפה, החוק הנוכחי מאזן באופן ראוי בין האינטרסים המתחרים: עקרון שלטון החוק ואמון הציבור בנבחריו מחד גיסא, והצורך להבטיח את יכולתו של ראש הממשלה למשול כשהוא משוחרר מטרדות של חקירה פלילית לא מוצדקת מאידך גיסא. מלבד החסינות שנהנים ממנה חברי הכנסת וראש הממשלה, החוק הקיים קובע כי חקירה פלילית נגד ראש ממשלה תיפתח רק באישור של היועץ המשפטי לממשלה. אם החליט היועמ"ש להגיש כתב אישום, ינוהל התיק בבית המשפט בלי שהחוק ידרוש את פרישתו של ראש הממשלה או השעייתו. רק הרשעה סופית תביא לסיום כהונת ראש ממשלה בישראל.

בחוות הדעת ששלח לשרים נימק היועמ"ש מנדלבליט את התנגדותו וקבע כי "הפעלת שיקול דעתו האישי של היועמ"ש כתנאי לפתיחה בחקירה, היא מגבלה משמעותית ומוצדקת. חזקה שלא יתיר חקירה שאין בה ממש... ההצעה משקפת עמדה שלפיה אין לסמוך על רשויות החקירה ועל היועמ"ש; איני רואה בסיס לעמדה כזו". בנוגע לחקירות נתניהו מנדלבליט אכן נהג באיפוק, כאשר פתח בבדיקה רק לאחר תקופה עבר לחקירה. עוד הזהיר היועמ"ש כי "התוצאה של הצעת החוק קשה ביותר ואין לקבלה - לא תהיה סמכות לחקור ראש ממשלה מכהן גם אם התגלו בבירור ראיות מובהקות לשוחד".

בעיות נוספות ומהותיות שהעלה היועמ"ש הן פגיעה באיכות החקירה שתתנהל כמה שנים לאחר ביצוע העבירה, כאשר הראיות יתיישנו ויהיה אפשר לשבשן. כדי להדגים  את המצבים האבסורדיים שהחוק עלול ליצור לדעתו, תיאר מנדלבליט את המקרה הבא: אדם מורשע במתן שוחד לראש ממשלה, אך מקבל השוחד - ראש הממשלה - נהנה מחסינות. מה יהיה אמון הציבור בשלטון במצב כזה? תהה.

אכן, עמדתם של תומכי החוק מבטאת גם חוסר אמון בשיקול דעתם של הממונים על מערכת אכיפת החוק, כפי שזיהה מנדלבליט. מי שביטא את התפיסה הזו בישירות השבוע היה ח"כ לשעבר משה פייגלין. "הרבה יותר משאני מפחד משחיתות המנהיגים, אני מפחד מדיקטטורת חבורת שלטון החוק. את המושחתים בצמרת יש לי כוח להחליף כל ארבע שנים. את הכנופיה אין לי", כתב בפייסבוק. הכותרת הראשית בעיתון 'הארץ' יום לאחר הסערה, שדיווחה על בדיקה משטרתית נגד ח"כ ביטן בחשד לפלילים, חיזקה אולי את עמדת פייגלין; סמיכות הפרשיות בין הצעת החוק לדיווח על חשדות מעוררת שאלות. ביטן עצמו התבטא כי "כל בר דעת מבין שהעיתוי שבו פורסמה הידיעה אינו מקרי".
 

למעשה, מתווה פשרה אפשרי בין העמדות עשוי להימצא בחוק הקיים, הנוגע לנשיא מדינת ישראל. חוק יסוד 'נשיא המדינה' קובע כי לא ניתן להעמיד לדין נשיא מכהן, אולם אפשר לחקור אותו, לגבש כתב אישום ולהגישו בתום הכהונה. האם אפשר לחוקק חוק דומה שיחול על ראש הממשלה? השבוע העליתי את האפשרות הזו באוזני בכיר במערך הייעוץ המשפטי, והוא גילה יחס מתון: "זו כבר הצעה שמשנה את פני הדברים, אם תוגש הצעה כזו נבחן אותה".

בניגוד למה שנדמה כדעה הרווחת, משפטנים בכירים סבורים כי יש לשנות את המצב הקיים בנוגע להעמדת ראש ממשלה לדין. "לנשיא מדינה יש חסינות מכתב אישום, כך שאין בכך חידוש דרמטי", אומר עו"ד פינחס רובין, המייצג את איש העסקים ארנון מילצ'ן ובעבר ייצג את אדוארד סרוסי בפרשת המתנות לנשיא ויצמן. "מדינת ישראל איננה ככל המדינות, וראש ממשלה בישראל הוא תפקיד קשה במיוחד. נניח שראש הממשלה עומד לסיים תהליך שלום, ולפני היועמ"ש ניצב תיק ודאי של שוחד - האם בתקופה קריטית כזו ייקוב הדין את ההר?" בכנס לשכת עורכי הדין הוסיף רובין כי במקרה של אימוץ מודל החסינות הנשיאותי, "ראש הממשלה ידע בוודאות שבתום כהונתו יועמד לדין, אך ישנם כאלה שיעדיפו לעמוד לדין מוקדם יותר ולהסיר את הכתם. האיזון הזה לא פסול בעיניי, ונראה נורמלי במדינה רוויַת חקירות ומשפטים. לא הייתי מונע חקירה כי העיכוב מזהם, אך חסינות מהעמדה לדין סבירה לדעתי".

דברים דומים אמרה גם עו"ד נוית נגב, שייצגה את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. "זה מזעזע שחקירה פלילית היא המכשיר המרכזי להחלפת שלטון בישראל. צריך לקחת בחשבון שמאחורי תלונות כאלה עומדים גופים אינטרסנטיים. כותרות עיתונאיות כמו 'הערב האדמה תרעד' לא צריכות להיות. לאסור חקירה זה בטח לא רציני, מה גם שלרוב ראש ממשלה ירצה להסיר ממנו את העננה והצעת החוק אינה מאפשרת לו. אבל צריך יותר איזונים ובלמים שיאפשרו לקיים חקירות מהסוג הזה, באופן שלא יהיו כלי למתלוננים ויקשו על עבודת ראש הממשלה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg