ראשי » חדשות » משפט ופלילים

שופטי המיעוט בפסיקת המרכולים: "נוח ותן לנוח"

שופטי העליון הדתיים ניל הנדל ונועם סולברג, התנגדו לפסיקה של השופטת נאור, לדבריהם - ממניעים סוציאלים הנובעים מהנוהג הדתי של יום מנוחה שפשט בעולם. לדברי השופט סולברג, יום המנוחה השבועי הוא נכס לכלל העם, על כן יש לפתוח בתי עינוגים - אך לא בתי מסחר

שופטי בית המשפט העליון הדתיים, ניל הנדל ונועם סולברג, שדנו בפסיקת בג"ץ המרכולים התנגדו (בדעת מיעוט) לפסק הדין של הנשיאה מרים נאור.  "ערכי השוויון, המנוחה וחירות הרוח שמייצגת השבת, קשורים קשר אמיץ עם מוצאם הדתי, ההיסטוריה של העם היהודי ונימוקי מסורת", אמר השופט הנדל.
    
"בעבר, בתפוצות ישראל השונות, בפולין, במרוקו וביישוב הישן בצפת, יהודים שמרו את השבת כהלכתה", כתב השופט הנדל. "כיום, במדינת ישראל של המאה ה-21, יהודים מתווכחים על השבת. כך במיוחד בנוגע לשבת במרחב הציבורי. ויכוח זה על אופייה ודמותה הראויים שומר, באופן פרדוקסלי ממבט ראשון, על הרלוונטיות של השבת ומבטיח כי תפשוט צורה ותלבש צורה, אך תישאר יום ייחודי בהווייה הציבורית היהודית-ישראלית. בפרפראזה על דבריו הנודעים של אחד העם, שצוטטו לעיל, ניתן לומר כי 'יותר משבני ישראל במדינת ישראל שמרו על הוויכוח בשבת, הוויכוח שמר על השבת ומעמדה במדינת ישראל'".
 
"תהא זו אירוניה עצובה אם דווקא במדינת ישראל ייפגע הרכיב הסוציאלי-רוחני של המנוחה בשבת, שזכה לעיגון בחוק שעות עבודה ומנוחה", מוסיף הנדל. "זאת, מפני שהדת היהודית היא שהביאה לעולם את המהפכה החברתית – אולי הראשונה מסוגה הגלומה בשבת. הרעיון שביסוד יום המנוחה השבועי התקבל ויושם על ידי האנושות כולה".
 
גם השופט סולברג סבר כי "בחינת תכליתו של חוק שעות עבודה ומנוחה מנקודת מבט סוציאלית, תומכת אף היא במסקנה כי אין לרשות המקומית סמכות להורות על פתיחתם של בתי מסחר בימי המנוחה. האיסור על פתיחת בתי מסחר בשבת, המכתיב – ובמידה רבה כופה – יום מנוחה אחיד לכלל המשק, תוך פגיעה מסוימת בחופש העיסוק, מהווה אמצעי מרכזי לשם הגשמת תכליות החוק, והוא שמאפשר לבעלי עסקים לשבות ממלאכה מבלי לחשוש לפרנסתם. קבלת הפרשנות המתירה את פתיחתם של בתי מסחר בימי המנוחה, מאיינת הלכה למעשה את האפשרות של בעלי העסקים החפצים בכך לשבות ביום מנוחתם. כך, בעל בית מסחר המחליט לעשות שבת לעצמו, קרי, לפתוח את חנותו בשבת (על-ידי מי שאינו יהודי), קונה לו יתרון תחרותי על פני בתי המסחר הפועלים בסמוך אליו".

עם זאת, סולברג הדגיש כי על הרקע הסוציאלי הזה – יש להמשיך להתיר ]פתיחה של בתי עינוג בשבת. "יש לזכור כי אופי המנוחה משתנה בין איש לרעהו. עונג השבת של האחד הוא בתפילה, קידוש, סעודה ומנוחה על-פי גדרי ההלכה; חברו, לעומת זאת, יבקש להתענג על תערוכה במוזיאון, בילוי משפחתי בבית קולנוע או מנוחה על שפת הים. ראוי לאפשר לכל אחד ואחת לעצב את יום המנוחה כפי השקפתו ואמונתה. מילת המפתח: איזון, בין מנוחתם של הסוחרים למנוחתם של הצרכנים. לא תפישה של 'אני לא אחתום על חילול שבת', אך גם לא תפישה של 'אני אקנה חלב וביצים דווקא בשבת'. 'חיה ותן לחיות' אמרה הנשיאה, ואני אומר: 'נוח ותן לנוח'".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg