קרב מסכים: המלחמה הפעילה נגד האנטישמיות ברשת
במרחב הווירטואלי הגדול שנאה לישראל החלה בשנים האחרונות פעילות הודפת ערה: חמ"ל סטודנטים נמרץ, מאגרי מידע עמוסי תוכן וגם אפליקציה ייעודית משיבים מלחמה למחרימים
זירת הדיגיטל היא הקרקע הפורייה שעליה צומחת תנועת ה-BDS. בעוד שבמציאות הישגי התנועה דלים, במרחב הווירטואלי המצב שונה. העובדה שלא חלה חובת הוכחה על השקרים שמעלים ארגוני החרם, וכי ישראל ותומכיה הם במיעוט מספרי, יוצרת מצג שווא כאילו הרעש שיש ברשת משפיע על המציאות."מהר מאוד הבנו שכל המערכה היא תודעתית, וששבעים אחוז מהפעילות התודעתית הזו נמצאים בעולם הדיגיטלי", אומרים במשרד לנושאים אסטרטגיים. "הרבה קמפיינים שקריים עולים בקלות, ללא קריאייטיב מיוחד ובלי שאיש טורח לבדוק את מהימנות הדברים. אנחנו מזהים מוטיבים אנטישמיים חדשים בהתבטאויות, בקמפיינים, בכנסים, בנאומים, וגם בסטנדרט הכפול ביחס לישראל - אך מסוגלים כיום להבדיל בין משהו קיקיוני למשהו דרמטי ומשמעותי יותר ולפעול בהתאם".

חלק משמעותי מפעילות המשרד חשאי ומוסתר מעין הציבור, ואנשיו יודעים להשיב לביקורת שנמתחה על כך: "נוצר מצב בלתי סביר שבו לאויב יש גישה מלאה למידע על הפעילות שלנו מתוקף חוק חופש המידע, ואילו לנו הרי אין 'חופש מידע' כלפי תנועות האויב. שלל הפעילויות שאנחנו עושים הן פעילויות מורכבות, ואנחנו לא רוצים לחשוף את שיטות הפעולה שלנו ואת היעדים. ניהלנו תהליך משותף עם משרד המשפטים ועם היועץ המשפטי לממשלה ובסופו כולם הבינו את הצורך באותה עמימות".
בדומה לארגוני החרם, גם הארגונים הפרו-ישראליים פעילים מאוד ברשת, ומשיבים מלחמה לצד השני. עמודים פופולריים כמו של הארגונים Stand with Us ,TIP, הקונגרס היהודי העולמי (WJC) ואחרים פועלים נגד הדה-לגיטימציה באופן יומיומי. כדי להפוך את הפעילות הארגונית למשהו כוללני יותר השיק המשרד לנושאים אסטרטגיים את אתר 4IL (קיצור של 'למען ישראל'), במטרה לאחד את הרשת הפרו-ישראלית במרחב הווירטואלי. באתר מוצגות ערכות שלמות שמי שרוצה להשתתף בהסברה הישראלית יכול להשתמש בהן, וגם ניתנת במה לארגונים וליוזמות שכבר שותפות בפועל בלחימה נגד הדה-לגיטימציה.
המשרד משתף פעולה עם שלל ארגונים אזרחיים יהודיים ופרו-ישראליים ברחבי העולם מתוך אותה תפיסה שדרושה רשת מתואמת בצד שלנו שתעבוד בצורה אפקטיבית מול היריב. ארגון אחד כזה הוא IAC, ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית. מנכ"ל IAC, שהם ניקולט, מספר לנו בשיחת 'סקייפ' מלוס-אנג'לס כיצד ארגונו מתמודד עם גילויי אנטי-ישראליות ברשת שחלקם הגדול בעלי אופי אנטישמי מובהק.
"ביום שישי אחד קיבלתי הודעה בפייסבוק עם תמונה של יהודי מכוער, ארוך אף, ממש כמו הקריקטורות הנאציות משנות השלושים, ולידו תמונות של קרציה, עלוקה ויתוש", אומר ניקולט. "הכיתוב דיבר על פרזיטים. זו דוגמה קלאסית. מישהו מהקהילה היהודית העביר לי את ההודעה וסיפר שניסה להתלונן על כך, אבל בפייסבוק כתבו שהתמונה הזו עומדת בסטנדרטים של הקהילה ולכן לא הסירו אותה מהרשת".

בשלב הזה החליט ניקולט לערב יוזמה אזרחית נוספת שיושבת בישראל: במרכז הבינתחומי בהרצליה פועל כבר מאז מבצע 'עמוד ענן' ב-2012 חמ"ל של סטודנטים מתנדבים שיושבים קבוע על הרשת, כותבים בה מסרים פרו-ישראליים ודואגים לרכז מאמצעים למחיקת מסרים אנטישמיים ואנטי-ישראליים.
השנה השיקו הסטודנטים הללו אפליקציה העונה לשם Act.il ובה יכול כל משתמש לשתף תכנים פרו-ישראליים בשלל רשתות חברתיות, לכתוב תגובות לפוסטים גזעניים ולפעול להורדת תכנים אנטישמיים ואנטי-ישראליים. בהפעלת היישומון משתף המרכז הבינתחומי פעולה הן עם IAC הן עם הארגון האמריקאי Maccabee Task Force.
כך היה גם עם הקריקטורה שהגיע לניקולט: "שלחתי את הקריקטורה לאנשי הבינתחומי, ואכן, תוך שעות ספורות הצלחנו לגרום למאות אנשים להתלונן על אותה תלונה ובכך להביא להורדתה של הקריקטורה מהאוויר".
אפליקציית Act.il של הסטודנטים מהמרכז הבינתחומי מוצגת באתר 4IL בעמוד נחיתה נפרד, שמדגיש כי היא יוזמה אזרחית לחלוטין. במשרד לנושאים אסטרטגיים קוראים ליוזמות נוספות של הרשת הפרו-ישראלית ("הרשת הכחולה") להצטרף למאמצים להילחם בדה-לגיטימציה, ומתכוונים לצאת בקרוב במהלך יזום מול הארגונים.
ביישומון Act.il פועלת קהילה של יותר מעשרת אלפים משתמשים, יהודים ולא יהודים כאחד, מיותר מארבעים מדינות, והם מבצעים משימות הסברה פרו-ישראליות שונות בחלקים שונים של היממה. עם השלמת המשימות הם מזוכים בנקודות. המשתמשים החרוצים ביותר מוצגים בטבלת דירוג מיוחדת ואף זוכים בפרסים.
"הקהילה הזו היא בית לאנשים שמתעניינים בתדמית של ישראל ורוצים לעשות משהו אקטיבי", אומר גור ילון, מייסד משותף של יישומון Act.il ומנהל קשרי חוץ בחמ"ל שבמרכז הבינתחומי הרצליה. "אנחנו באים בטוב וגם מנסים להסביר את המורכבות ואת מגוון הרבדים שקיימים בחברה הישראלית. נוכחים ברשת כדי לספק קול אחר".

בביקור בחמ"ל במרכז הבינתחומי אנו מבחינים במה שמכונה שם 'טרנדולייזר' - אלו מסכים גדולים שמנטרים בזמן אמת את הרשת תוך התמקדות במילות החיפוש 'ישראל' ו'פלסטין'. ילון וצוותו אף מראים לנו תכנים אנטי-ישראליים טריים הדורשים התייחסות. באחד מהם נראית ילדה פלסטינית שחוזרת בדבקות אחרי אביה: הוא שואל אותה מה תעשה אם תפגוש יהודי, והיא עונה בליווי בתנועות ידיים נמרצות שתשסף את גרונו בסכין. תוכן נוסף שאיתרו הוא הרצאה מלומדת של כשעה וחצי שמנסה להוכיח שהפרוטוקולים של זקני ציון חיים ובועטים גם בימינו.
ילון: "אנו מאמינים שההשפעה המצטברת של תכנים שכאלה על קהלים לא מזוהים, שלא בהכרח מכירים יהודים, היא שלילית. בפעילותנו אנחנו מזהים הצלחות והכוח של הקהילה הוא מוחלט. אנחנו לא יודעים להגיד אם הסיבה היא ששלושים אנשים דיווחו בשעה מסוימת על תוכן פוגעני מסוים, אבל ראינו שכיחידים אנחנו לא מצליחים לייצר את האפקט וכקהילה אנחנו מאוד יעילים. הנתון שאותי הכי מרגש באפליקציה הוא שאם מסתכלים על היממה כולה, בכל שעה שלה מישהו מבצע בה משימה".
כשהושקה אפליקציית Act.il, באמצע השנה, היו פרסומים שטענו כי מדובר באפליקציה שנועדה להפצת תכנים שלטוניים. ילון מכחיש בתוקף. "המטרות שלנו והמטרות של השלטון בישראל חופפות בהרבה מקומות כי גם אנחנו וגם הממשלה מעוניינים שתדמית ישראל בעולם תשתפר ושקהל בינלאומי יחשוב עליה במונחים טובים. אך אנחנו כנציגי החברה האזרחית לא מחויבים לכל מה שהממשלה מחויבת לו".
גם במשרד מאשרים כי "הניהול של Act.il הוא עצמאי לחלוטין, הם מחליטים בעצמם על התכנים שהם יעלו ומייצרים אותם עצמאית; עם זאת, יש לנו זה צוותי חשיבה משותפים שבהם אנחנו מזהים היבטים מסוימים שכדאי ונכון לפעול בהם. גם הם הבינו שנכון לקבל את ההנחה שכדאי לעבוד יחד, כמערכה".
"נכון שלפעמים גם אדם אחד יכול לעשות הרבה למען ההסברה של מדינת ישראל", אומר שהם ניקולט, "והדוגמה העכשווית לכך היא גל גדות, שפותחת את התוכנית האמריקאית 'סטרדיי נייט לייב' בעברית, אבל הדרך שלנו לפעול בצורה יעילה היא לעבוד יחד כקהילה, כמאסה. אני חושב שזה החזון של Act.il: לייצר השפעה דרך כמות של אנשים בצורה מסונכרנת סביב מטרות משותפות".

אתם מרגישים שאתם מצליחים לחולל שינוי?
"אנו קוראים לעשייה שלנו 'שיטת הניצחונות הקטנים'", אומר ילון. "אנחנו לא יכולים ולא צריכים לעשות 'זבנג וגמרנו' כמו שאנשים חושבים שזה צריך להיראות. המציאות הרבה יותר מורכבת, קהלים שונים מתחברים למסרים שונים ובמינונים משתנים. פעם אחת הפעילות שלנו תהיה הכנסת תגובות או נרטיב חיובי לשיח בעמודים עם מיליוני עוקבים, ופעם אחרת הוכחה שתכנים מסוימים הם שקריים וחשיפה של המידע הזה להרבה אנשים".
ניקולט סבור שהתשובה מורכבת: "לנושא החרם יש הרבה מדדים ואנחנו מתמודדים איתו ברבדים רבים שהם לא בתוך האפליקציה. מדובר במערך של כוחות רשע ומולו צריך מערך של כלים להילחם. אני חושב שבסך הכול תנועת ה-BDS חוטפת מהלומות משמעותיות בשנתיים האחרונות. מה שכן, חשוב לא להתעלם מאנשים שמשפיעים על המערכת מבפנים לרעת ישראל - בלי שכתוב להם עם המצח BDS - ותמיד מרחפת השאלה כמה נצליח להשפיע מחוץ לקהילה היהודית".
במשרד לנושאים אסטרטגיים מספרים כי הם משקיעים מאמץ ומשאבים רבים בפעילות במרחבי הרשתות החברתיות, תוך איחוד מאמצי 'הרשת הכחולה' וההבנה כי מדובר במשחק של מספרים.
במשרד מוסיפים כי "כדי להשפיע ברשת, צריך לפעול במאסות, מתואמות, תחת אותם 'האשתגים' ופעולות. לא נוכל לשנות את המצב בשטח, אם הארגונים יעבדו לבד, ולכן שמנו לעצמו כמטרה לאחד מאמצים, תוך שמירה על העצמאות והפעילות של כל ארגון".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg