ראשי » חדשות » בארץ

אושר בממשלה: 80% מהכנסות קק"ל יועברו למדינה

נציגי הקרן הקיימת סירבו להעביר למדינה כספים שעליהם הוחלט במו"מ בעבר – והממשלה לא ויתרה: בכל שנה תצטרך קק"ל לתת כמיליארד שקל, ומכירת קרקעות תדרוש מס. נתניהו: "ישראל צריכה להשקיע סכומים עצומים בתשתיות"

הממשלה אישרה הבוקר (ג') החלטה הקובעת כי כספי הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) יועברו לקופת המדינה. הממשלה אף קבעה כי יקודם חוק בכנסת שיסדיר את הנושא, ויזרים למדינה מדי שנה בשנה סכומי כסף גדולים, לטובת מימון פרויקטים של תשתיות לאומיות.

ההחלטה התקבלה לאחר פגישה שהתקיימה לפני כשבועיים, בין ראש הסגל של לשכת רה"מ יואב הורביץ ומנכ"ל האוצר שי באב"ד, לבין נציגי קק"ל. בפגישה ביקשו נציגי הממשלה מנציגי קק"ל להעביר למדינה שני מיליארד שקלים, אך נציגי קק"ל הבהירו כי הכסף לא יעבור – זאת, בניגוד להסכמה שהתקבלה במו"מ קודם. נציגי הממשלה העבירו את המידע לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר משה כחלון, והשניים החליטו לפעול בתקיפות: אם קק"ל לא מוכן להעביר את הכסף למדינה, נפעל בהחלטת ממשלה להלאימו ולמסות אותו.
   
ראש הממשלה אמר כי "קק"ל מוכרת מדי שנה קרקעות ומקבלת עבור זה מיליארדי שקלים. חשוב שהכסף הזה יופנה לצרכים של מדינת ישראל. הממשלה בראשותי אישרה להמשיך חקיקה בנושא". נתניהו הוסיף כי "מדינת ישראל היא מדינה מפותחת ומתפתחת, ולשם כך היא צריכה להשקיע סכומים עצומים בתשתיות ובצרכים אחרים, כפי שאנחנו עושים – והכל מתנקז בסופו של דבר להוצאה לאומית ענקית".

לדברי נתניהו, "כדי להבטיח את שגשוגה של המדינה נצטרך להשקיע סכומי עתק בהמשך. אנחנו מדינה קטנה, יש לנו צרכים גדולים מאוד. צורכי ביטחון של מעצמה וצרכים לאומיים של העם היהודי להבטיח את עתידו".
 
ההצעה עברה ברוב, לעומת התנגדות של השרים אורי אריאל וחיים כץ, והימנעות של השרה איילת שקד. אריאל, שהוביל את ההתנגדות, אמר ל"ישראל היום": "הצעתי לדחות את ההצבעה ליום ראשון הבא, אך ראש הממשלה סרב. ברור לי כי הייתה כנראה התנהלות בעייתית בפגישה של קק"ל עם מנכל האוצר וראש הסגל הרגישו.

"נראה שהפגישה שם התנהלה באווירה לא טובה, אבל במקרה כזה, אפשר להיפגש שוב ולקיים הדברות. להגיע לבוררות. מחלוקות לא פותרים בבהילות כזאת. החומר נמסר לשרים רק ערב לפני הישיבה, חצי שעה לפני חצות. זה לא בא בחשבון".

השר אריאל הוסיף עוד כי "בהילות כזאת היא לא התנהלות נאותה ונראה שיש כאן שיקולים זרים. קק"ל גם לא תיכנע ותצא למאבק משפטי, כך שספק אם הכספים יגיעו לממשלה כנדרש, שכן קיימת אפשרות שהמהלך ייעצר כל עוד הוא בדיון משפטי".
  
בשנת 2015 נחתם הסכם בין האוצר לקק"ל על התמלוגים שתשלם הקרן למדינה בגין השבחת אדמותיה, אולם לטענת האוצר, מלבד העובדה שקק"ל לא העבירה את הסכומים המוסכמים, היא לא עמדה בפרויקטים המתוכננים וניהולה לקה באי סדרים.

במשא ומתן המחודש הוסכם כאמור בין הצדדים שקק"ל תעביר למדינה כ-2 מיליארד שקלים בשנים 2018 ו-2019 והאוצר יאפשר את המשך פעילות הקרן כבעבר. אלא שאתמול התברר שדירקטוריון החברה לא מאשרר את ההסכמה הזו, בטענה שהם כן עמדו בהתחייבות, ושאיום החקיקה של האוצר אינו חוקתי.

בהחלטה שהתקבלה צוין כי ההכנסה השנתית של קק"ל היא 1.5 מיליארד שקלים בממוצע. נכתב כי השיעור מהכנסות קק"ל שיועבר לתקציב המדינה בכל שנה יעמוד על 80%, ובהמשך נכתב כי "הסכומים שיועברו על ידי קק"ל ישמשו לצורך מימון פרויקטים לאומיים שמתוקצבים בתקציב המדינה".

בדברי ההסבר להחלטת הממשלה נכתב כי לקק"ל בעלות על שטח קרקע של כ-2.3 מיליון דונם בתחומי מדינת ישראל, המהווים כ-11% מהקרקעות במדינה. בניכוי מחוז דרום, שהוא 60% משטח המדינה, שיעור הבעלות של קק"ל בשטח המדינה עומד על כ-22% (1.9 מיליון דונם). שיעור ניכר מהקרקעות בבעלות קק"ל הועבר אליה בעסקאות רכש מהמדינה. באמנה שנחתמה בשנת 1961 בין הממשלה לקק"ל נקבע כי ניהול מקרקעי הקרן יהיה בידי מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל), כנאמן עבור קק"ל.
  

במסגרת ניהול הקרקעות המשותף מעבירה רשות מקרקעי ישראל לקק"ל מדי שנה בשנה את הכספים שהתקבלו בעד שיווקי קרקעות קק"ל (בניכוי השתתפות בהוצאות שוטפות והוצאות אחרות). בשל עליית מחירי הדירות ומחירי הקרקעות בהתאם, חלה בשנים האחרונות עלייה ניכרת בהעברות רשות מקרקעי ישראל לקק"ל. נוסף על כך, נכתב כי יש לציין כי בשנים הקרובות צפויים שיווקים נוספים, בין היתר במרכז הארץ, ואלה צפויים לייצר לקק"ל הכנסות משמעותיות נוספות.

בהתאם לכך, לאורך שנים המדינה השביחה את נכסיה של קק"ל במיליארדי שקלים, בין היתר כתוצאה מהשקעות המדינה בתשתיות ופיתוח. ההשבחה כאמור ממומנת בעיקרה מתקציב המדינה ופעולותיה, אך פירות ההשבחה אינם מועברים לטובת שימושים ציבוריים באופן סדיר ורציף אלא נאספים ומצטברים, בחלקם, בקופת קק"ל. זאת ועוד, מכוח האמנה בין המדינה להסתדרות הציונית ומכוח הוראות הדין, קק"ל לא נושאת בנטל המס ופטורה ממיסוי ממשלתי.

בהתאם להחלטת הממשלה, הוגשה הצעת חוק ממשלתית בדבר התניית הפטור ממסים שחל על מוסדות קק"ל, בכך שקק"ל תעביר שיעור מהכנסותיה ממקרקעין לידי המדינה, עבור פרויקטים של פיתוח לאומי.

הבוקר פורסם ב"ישראל היום" לכתבנו טופז רם כי גורם בדירקטוריון קק"ל אמר שהממשלה "קיבלה מאיתנו כבר 2 מיליארד שקלים וכעת הם רוצים עוד מיליארד, למרות שהם התחייבו לא לדרוש כספים עד שנת 2021 ולזה אנחנו לא מוכנים. קק"ל פשוט תיכנס לגירעון".

כמו כן, בתגובה רשמית של הקרן הקיימת נאמר כי "חברי הדירקטוריון החליטו להיענות לבקשת רה"מ ושר האוצר להעביר מיליארד שקלים בשנת 2018 לתקציב המדינה", אלא שלטענת האוצר, ההיענות הזו חסרה מיליארד שקלים נוספים, עבור שנת 2019.
  

מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור, אמר היום כי הוא מתנגד להעברת תקציב קק"ל למדינה: "בלי קק"ל לא תהיה התיישבות במרחב הכפרי במדינה. לא יהיה פיתוח תשתיות, מים, כבישים מהגליל ועד הנגב. לא יהיה עץ ולא יער. החקלאות והמרחב הכפרי כולו יגווע. אסור לתת לזה יד".

לדברי צור, "ממשלת ישראל מחסלת את קק"ל ובכך מחסלת דה פקטו את פיתוחו של המרחב הכפרי. עד היום העבירה קק"ל כספים למדינה כל זמן שהיה צורך. כיום, כאמור, מדינת ישראל רוצה לעשות היפוך מגמה. אל למדינת ישראל לשחוט פרות קדושות". צור הוסיף כי יקיים בקרוב כנס חירום בנושא, ואליו יזמן את כלל ראשי ההתיישבות, כולל ראשי המועצות האזוריות ואת הנהלת קק"ל.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg