התליון מסוביבור איחד קרובי משפחה שמעולם לא נפגשו

בשנה שעברה נחשף תכשיט במחנה ההשמדה בפולין, ובעליו נותרו אלמונים עד לפני מספר חודשים. חוקרי מוזיאון יד ושם הצליחו להתחקות אחר בעליו, קרולינה כהן, נערה יהודייה מפרנקפורט שנשלחה למחנה המוות. "מציאת המשפחה מחדש היא עבורנו סגירת מעגל"

ישראל היום
אלדד בק | 13/11/2017 14:00
תגיות: מסביב לעולם,אירופה,סוביבור
באוקטובר 2016 נמצא בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במחנה ההשמדה סוביבור, בשרידי צריף בו הופשטו הנשים ושיערן נגזז לפני שנשלחו לתאי הגזים, תכשיטים שכנראה נפלו תחת קרשי רצפת הצריף לפני 70 שנה ובהם תליון עליו הייתה חרוטה המילה ״פרנקפורט״ ותאריך, שהוערך כתאריך הלידה של בעלת התליון. חשיפת התליון עוררה חיפוש בינלאומי לאיתור זו לה היה שייך.
 
צילום: יורם חיימי, רשות העתיקות
התליון שנמצא צילום: יורם חיימי, רשות העתיקות
 
בינואר השנה, הצליחו חוקרי מוזיאון "יד ושם" לזהות את בעלת התליון, בעיקר הודות למאגר מידע של רשימות גירוש ושילוחים הממומן על ידי ארגון ״ועידת התביעות״: קרולינה כהן, ילדה יהודייה בת12 מפרנקפורט, שיחד עם הוריה ואחותה גורשו ב-11 בנובמבר 1941 לגטו מינסק שבפולין.

קרולינה הייתה כנראה אחת מ-2,000 היהודים שנשלחו למחנה ההשמדה בסוביבור ב-1943 בעת חיסול הגטו. אלמלא החפירות בסוביבור ומבצע האיתור הבינלאומי, זכרם של קרולינה ומשפחה היו נשכחים. 
מטקסס ועד הירושימה: בני המשפחה הגיעו לחלוק כבוד

76 שנים לאחר יום גירושם של קרולינה ומשפחתה מביתם בפרנקפורט הונחו הבוקר (שני) ״אבני נגף״ להנצחת ארבעת הקורבנות היהודיים בכניסה לכתובתה האחרונה של המשפחה ברחוב תומאסיוס שבפרנקפורט. הבית בו גרה המשפחה לפני הגירוש הופצץ ע״י בעלות הברית, נהרס ובית מגורים חדש נבנה במקומו. אירוע ההנצחה ניזום ע״י ״ועידת התביעות״ כחלק מפעילות הארגון לחינוך, תיעוד והנצחת זיכרון השואה.
 

צילום: אלדד בק
אבני הנגף בפרנקפורט לזכר משפחתה של קרולינה כהן צילום: אלדד בק
 
גילוי התליון הוביל למחקר גנאלוגי שתר אחר קרובי משפחה של קרולינה ששרדו ואף לא ידעו על קיומה. 34 קרובים-רחוקים של משפחתה של קרולינה הגיעו לפרנקפורט מרחבי העולם, מהירושימה ביפן ועד לטקסס, למפגש איחוד ראשון והשתתפו בטקס הנחת האבנים. 

ההיסטוריונים מתחילים לחשוף את סוביבור

סוביבור היה אחד משלושת מחנות הרצח התעשייתי הראשונים של מכונת ההשמדה הנאצית. בניגוד לאושוויץ-בירקנאו לרבבות היהודים שהובאו לכאן לא היה כל סיכוי לשרוד את השואה. לא היו כאן מפעלים, רק תאי גזים ומשרפות. לפחות 170 אלף איש נרצחו כאן ע״י הגרמנים ומשתפי הפעולה שלהם.
 

צילום: יורם חיימי, רשות העתיקות
צילום: יורם חיימי, רשות העתיקות
 
מנין הקורבנות יכול היה גבוה יותר, לאחר מרד של אסירים שפרץ בשלהי 1943, החליטו הגרמנים להרוס את המחנה עד ליסודותיו ולשתול במקום יער, כדי להסתיר לנצח את הרצח הנורא שבוצע במקום ואשר התרכז כעת באושוויץ-בירקנאו. רק בשנים האחרונות החלו היסטוריונים לחקור את שטח המחנה, במטרה לתעד את שנמחק בידי הנאצים, בכלל זה שמותיהם של הנרצחים בסוביבור.

״אבני נגף״ הוא פרויקט הנצחה לקורבנות הנאצים בגרמניה וברחבי אירופה, שיזם האמן הגרמני יליד ברלין גונטרדמי נג, בו מונצח שמם של אלפי קורבנות המשטר הנאצי באמצעות שיבוץ פליז עליהם חקוקים שמותיהם, תאריכי הלידה והמוות ונסיבות הרצח במדרכות הסמוכות לבתים שבהם התגוררו וחיו. 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך