ראשי » חדשות » צבא וביטחון

שרי הקבינט אחרי ששת הימים: "מה נעשה עם השטחים?"

ארכיון המדינה חושף את התלבטויותיהם של רה"מ אשכול, שר הביטחון דיין והשרים הבכירים בחודשים שאחרי המלחמה. בין ההצעות שעלו: סיפוח יו"ש, הקמת מדינת פלשתינית ומסירת השטח בחזרה לירדן

ארכיון המדינה חושף הבוקר את דיוני הקבינט המדיני־ביטחוני בששת החודשים שאחרי מלחמת ששת הימים בשנת 1967, שעסקו בחלקם בשאלות שמעסיקות את ממשלות ישראל מאז ועד היום.

עיקר הדיונים עוסקים בהתמודדות של ראש הממשלה לוי אשכול, שר הביטחון משה דיין ושאר השרים הבכירים, ובהם מנחם בגין, בשאלה מה מתכוונת ישראל לעשות בשטחים החדשים שהצליחה לכבוש במלחמה: יהודה ושומרון, סיני ורמת הגולן. נקיטת העמדה היתה נחוצה לקראת נסיעתו של ראש הממשלה לוושינגטון לפגישה עם נשיא ארה"ב, לאור הצעתו של המלך הירדני חוסיין להוביל להסכם שלום עם ישראל ולאור החלטות שקידמה הליגה הערבית באו"ם.
 
בין ההצעות שעלו היו סיפוח יהודה ושומרון, הקמת מדינה פלשתינית או מסירת השטח חזרה לירדן. באשר למדינה הפלשתינית, הוצגה אפילו עמדת הממשל האמריקני, שהתנגד לכך מחשש שרוסיה תמשוך בחוטי המדינה שתקום. השר בגין אמר כי אסור לוותר על עומק השטח שמגן על מישור החוף, שבו מתגוררת רוב האוכלוסייה היהודית.

הדיונים הסתיימו ללא הכרעה, ואת מורכבות הבעיה סיכם רה"מ אשכול ואמר "כולנו יודעים על הסכנה ש־40 אחוז ערבים עלולים להפוך ל־60 אחוז, להגיע למספר גדול מאיתנו ומי יודע מה עלול לקרות במצב כזה... אבל באותה חריפות אני רואה את הסכנה להישאר בגבולות ביטחוניים".

כמו כן נידונו בקבינט שאלות לגבי התנהלות הווקף על הר הבית, ובין היתר סיפר מנחם בגין על כך שעלה לביקור בהר הבית ולא הרגיש בנוח מכך שהווקף דורש מרעייתו עליזה לכסות את כתפיה בצעיף, והוא סירב לכך והעניק לה ככסות את המעיל שלו. עוד דנו השרים בשאלה מה לעשות עם ספרי הלימוד שבהם יש תכנים אנטי־ישראליים קשים, ובכלל על פי איזו תוכנית ללמד ביהודה ושומרון.

לבסוף הוחלט לקבוע כי ערביי ירושלים שנוספו לגבולות העיר ילמדו על פי תוכנית הלימודים של המגזר הערבי בישראל, וביהודה ושומרון הוחלט להותיר את ספרי הלימוד הקיימים שם על כנם לאחר צנזורה והוצאת קטעים עוינים במיוחד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg