ליברמן דורש להגדיל את תקציב הביטחון: "חל שינוי דרמטי באיומים"
במשרד הביטחון ובצבא טוענים כי שינויים מעבר לגבולה הצפוני של ישראל מחייבים הגדלה ממשית של התקציב. בכיר בצה"ל: "אנחנו מתקשים לתת מענה למטרות שהגדרנו". באוצר זועמים: "לא נפרוץ את תקציב 2019"
כשנתיים לאחר שמשרדי הביטחון והאוצר הסכימו על תקציב קבוע למערכת הביטחון למשך חמש שנים, מבקשת כעת מערכת הביטחון לפתוח מחדש את הדיון על תקציב הביטחון, ולהוסיף 4.8 מיליארד שקלים לתקציב, שייפרשו על שלוש שנים. הסיבה, לפי מערכת הביטחון: שינוי "מז'ורי" בצרכי הביטחון של ישראל.
נזכיר כי בשנת 2015 הגיעו משרדי האוצר והביטחון להסכמה על תקציב קבוע למערכת הביטחון למשך חמש שנים. בין הצדדים הוסכם כי ההסכם לא ייפתח לבחינה מחדש אלא אם כן יחול שינוי "מז'ורי". בשיחה עם כתבים צבאיים, אמר שר הביטחון אביגדור ליברמן, כי "מאז ההסכם חל שינוי דרמטי. על חלק ממנו אפשר לדבר ועל חלק לא".
לפי שר הביטחון, ההתפתחויות בזירה בדמות נוכחות הרוסים בסוריה, כניסת נשק מדויק לאזור והאצה דרמטית בתכנית הצבאית של איראן הן שינוי חלק מאותו שינוי "מז'ורי" שלא ניתן היה לחזותו מראש. לדבריו, מאז החל הצבא ביישום התכנית הרב שנתית שקבע הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, הוציאה מערכת הביטחון 1.8 מיליארד שקלים יותר מהמתוכנן על פרויקטים נוספים, שלא הופיעו בתכנית המקורית.
קצין בכיר בצה"ל הוסיף על דברי שר הביטחון ואמר כי מאז בניית התכנית הרב-שנתית בצבא, חלו באזור שינויים המחייבים חשיבה מחודשת. מלבד שינוי הגישה האמריקנית כלפי הסכם הגרעין עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, הזכיר הקצין את התבססות המיליציות באזור. לפי הבכיר, "אנחנו מנסים להפעיל מנופים כדי להראות מה הם הקווים האדומים שלנו, אנחנו מנסים לעצב מציאות מתחת לסף המלחמה". עוד ציין הקצין הבכיר כי דאעש "מחליף צורה, אך הרעיון לא חלף מהאזור. אולי התאים שלו פחות מאורגנים, אולי יהיו יותר בסיני ופחות בסוריה, אבל הרכיב האידאולוגי חזק מאוד".
לפי הקצין הבכיר, אחת מהסיבות המרכזיות שבגינה מעוניינת מערכת הביטחון להגדיל את תקציב צה"ל היא העובדה שהחיכוך בפעולות המב"מ (המערכה שבין המלחמות) עולה. היינו, פוטנציאל הסיכון הטמון בפעולות החשאיות שמבצעת ישראל, ושעל רובן לא שומעים בתקשורת, עלה. "אנחנו צריכים חימושים מתקדמים יותר, יכולות חדירה מתקדמות יותר. להיות אפקטיביים יותר במב"מ", אמר הבכיר. הקצין הבכיר הדגיש עוד כי חלון הזמנים הנוכחי הוא "הזמן לשמר את היתרון האיכותי שלנו אל מול יריבינו". עוד ציין: "אנחנו מתקשים לתת מענה בחלון הזמנים הנוכחי בשלוש השנים הקרובות לדברים שהגדרנו".
לפי שר הביטחון ליברמן, אידיאלית, צריך להגדיל את תקציב צה"ל בלבד מ-31 מיליארד שקלים בשנה ל-44 מיליארד. אך בפועל, לשלוש השנים הקרובות, מבקשת מערכת הביטחון תוספת של 4.8 מיליארד שקלים במצטבר. מיליארד שקלים מתוך תקציב זה יובא מתוך תקציב מערכת הביטחון עצמה.
במערכת הביטחון החלו כבר במגעים עם האוצר בנושא, והתקווה היא לדון בתוספת התקציבית בתחילת 2018, שכן זהו המועד שבו מתחילה הממשלה לדון בתקציב 2019, מתוך תקווה שהתקציב יעבור בכנסת עד חודש מרץ הקרוב.
ליברמן והקצינים הבכירים אמרו בשיחה עם כתבים צבאיים עוד כי התקציב דרוש נוכח העובדה שמחיר "יחידת ביטחון" עלה משמעותית בשנים האחרונות, האיומים הביטחוניים גברו, ומנגד, רמת ההוצאה הביטחונית ביחס לתוצר הלאומי הגולמי בישראל דווקא ירד. עוד הציגו הבכירים נתונים שלפיהם ההוצאה הביטחונית של כלל מדינות האזור עלה בשנים האחרונות ב-35% ואילו ההוצאה על הביטחון במדינת ישראל עלתה רק ב-13%. לצורך ההשוואה, ההוצאה הכוללת של מדינות כמו איראן, עומאן, איחוד האמירויות, בחריין, טורקיה, ירדן, כווית, לבנון, מצרים, ערב הסעודית וקטאר עמד בשנה האחרונה על 166 מיליארד דולר, ואילו של ישראל על 17 מיליארד בלבד. "תקציב ביטחון קבוע, זו זחילה או אפילו הידרדרות אחורה ברמת הביטחון", אמר קצין בכיר.
בצה"ל הסבירו אתמול עוד כי למרות שבמסגרת הסכם הסיוע האמריקני שיכנס לתוקפו בשנה הבאה גדל הסיוע הביטחוני של ארה"ב לישראל, האמריקאים שינו את המודל, וכעת לא ניתן יהיה לעשות המרות מדולרים לשקלים בתחומים שבעבר בוצעו המרות. לאור זאת, למשל, בשנה הבאה לא תוכל ישראל להשתמש עוד ב1.2 מיליארד שקלים מהסיוע האמריקני לטובת רכישת דלק.
עוד הציגו ליברמן והקצינים את מצב המיגון העגום בצפון, והדגישו כי החלטות הממשלה והמל"ל בנוגע למוכנות העורף לחירום לא מומשו, והתקציב שהוקצה לטובת שיפור המיגון בצפון עבר באופן חלקי מאוד בלבד. "למרות שאנחנו לא אחראים על הממ"דים וכו', אם יפלו קטיושות יבואו בטענות למשרד הביטחון", אמר ליברמן, והוסיף כי לשליש מהאוכלוסייה בצפון אין פתרון מיגון.
ליברמן התייחס גם להסכם המעצמות בנוגע לסוריה ואמר: "ההסכם מדבר רק על חלוקת אזורים. אנחנו לא נוכל להשלים על בסיס ימי או אווירי איראני בסוריה. הבהרנו את עמדתנו זו לרוסים ולאמריקאים. אנחנו משתדלים לביות שקופים וברורים לציבור, לשחקנים באזור ולשתי המעצמות". עוד ציין ליברמן: "הבהרנו כמה וכמה פעמים ברמות הכי גבוהות שלא נקבל נמל אווירי ונמל ימי איראני". יחד עם זאת, בהתייחסו לבסיס הקרקעי שבונה איראן על אדמת סוריה, אמר ליברמן כי כרגע מדובר בבסיס קרקעי סורי, ללא נוכחות איראנית. "כל מה שצריך לעשות – נעשה".
בנוגע למצב בסוריה, הדגיש ליברמן כי למרות שהמשטר הסורי שרד והוא שולט כעת ב-90 אחוז מהשטח המיושב במדינה, ולמרות שדאעש הוכרע על הקרקע, אין יציבות בסוריה. "האם משטר אסד ששרד ידידותי לישראל? לא. הוא מתחזק ומשפר את מערכות ההגנה שלו", ציין ליברמן.
בהתייחסו לחזית הדרום ולפריסה הנרחבת של מערכות "כיפת ברזל" נוכח החשש מתגובה של הג'יהאד האסלאמי על פיצוץ מנהרת הטרור, אמר ליברמן כי הוא לא זיהה לחץ או היסטריה בצבא או באוכלוסייה. "אנחנו צריכים להיות מוכנים לכל התפתחות", אמר, והוסיף כי הסיפור הגדול הוא הפיוס הפנים פלסטיני.
באוצר הגיבו לדברים ואמרו כי: ״כמו שמצופה מאתנו לעמוד בהתחייבויות שלנו, אנחנו סמוכים ובטוחים שליברמן יעמוד בהתחייבויות שלו". אנחנו מזכירים להם שבשביל זה סגרנו תכנית רב שנתית ל-5 שנים. הרמטכ״ל והצבא לא רוצים לפתוח את התכנית. לא קיבלנו בקשה מסודרת".
בתדרוך לעיתונאים מסר בכיר באוצר כי: "אין לי ספק שגם הממשלה רוצה להעביר את תקציב 19. התקציב נסמך על כך שהתר״ש עם מערכת הביטחון לא נפתח. עשינו את התכנית הרב שנתי לפני 3 שנים במטרה שלא נצטרך כל תקציב לריב עם מערכת הביטחון ולהגיע לפשרות. לא יכול להיות ששנתיים וחצי אחרי שהם חתמו, יבואו ויגידו שהם רוצים עוד 5 מיליארד ש"ח. לתקציב 19 יש מסגרות ברורות. לא נפרוץ אותן, גם לא לטובת מערכת הביטחון״.
אקו"ם