ראשי » חדשות » בארץ

כך קופות חולים בצפון חוסכות על חשבון החולים

חולים רבים בצפון נאלצים לעבור טיפולים בבתי חולים מרוחקים, אף שקיים שירות בסמוך לביתם. הסיבה: רצונן של קופות החולים לחסוך. משרד הבריאות למטופלים: אם תתעקשו – תקבלו

לפני שנתיים גילתה אורלי קדוש (42) מקריית־שמונה כי חלתה בתסמונת פיברומיאלגיה - דאבת השרירים, מחלה חשוכת מרפא הכוללת כאבי שרירים בכל הגוף ותחושת תשישות. קדוש לא תיארה לעצמה שלצד ההתמודדות הקשה עם המחלה היא תיאלץ לשלם מחיר כבד נוסף - נסיעות ארוכות ומייגעות תחת כאבים משביתים לבדיקות אינסופיות, בניסיון לגלות את מקור המחלה ולמצוא לה מענה.

נקודת השבר הייתה השבוע, כאשר קופת חולים כללית שבה היא חברה הפנתה אותה לבדיקת קולונוסקופיה בבית החולים האיטלקי בנצרת, המרוחק כשעה וחצי נסיעה מביתה. זאת בזמן שהיא יכולה לקבל את השירות בבית החולים 'זיו' בצפת, הנמצא במרחק 25 דקות נסיעה מביתה. הסיבה לטרטור היא שיקולים כלכליים והסכמים מסחריים בין הקופה לבתי החולים.
 
רק במהלך אחת השיחות שניהלנו איתה לבירור הפרטים, היא גילתה שאת הבדיקה הפולשנית והמורכבת היא יכולה לבצע גם במרחק קצר מביתה. "ברור שאני מעדיפה לעשות את הבדיקה קרוב לבית", אומרת אורלי. "מדובר בנסיעה קשה, שדורשת גם מבעלי לקחת יום חופשה מהעבודה. אבל אין ברירה, מיד כשאבחנו אצלי את המחלה הבנתי שאני נמצאת באזור ללא מענה. יש פה בעיה רצינית ברפואה. בשנתיים האחרונות נסעתי אינספור פעמים לבדיקות בקריות, בחיפה ובמרכז הארץ, ונחשפתי להבדלים העצומים בנגישות וביכולת לקבל פתרונות רפואיים".

קדוש מספרת שהוצע לה לעבור טיפול מקל כאב בעפולה פעמיים בשבוע, אולם היא נאלצה לוותר עליו לעת עתה, מאחר שלא תוכל לעמוד בנסיעות הארוכות. "כל הנסיעות, הדלק והעלויות של הבדיקות מייאשים. יש שלב שאתה פשוט מרים ידיים, אין בך כוח יותר". היא מלאה במילים טובות על אנשי הסניף המקומי בקריית־שמונה, שמנסים להיטיב עמה ולסייע לה ולמטופלים נוספים, ושמתמודדים גם הם עם סירובים חוזרים ונשנים בקבלת טיפול רפואי זמין וקרוב לבית. "אני מפחדת ולא רוצה להילחם בקופת החולים. החיים שלי תלויים בה ואני זקוקה לה", ציינה בכאב.
 
ל'מקור ראשון' הגיעו עשרות תלונות דומות של מטופלים, מהגולן ועד הגליל, המבוטחים בארבע קופות החולים. מרבית התלונות הן ממטופלי כללית, ש־80 אחוז מכלל תושבי הצפון מבוטחים בה, והיא הקופה היחידה שמחזיקה בבתי החולים הפרטיים 'העמק' בעפולה ו'כרמל' שבמחוז חיפה. מכל המקרים שהגיעו אלינו עולה תמונה אבסורדית: המדינה משקיעה מיליארדים בבתי החולים הציבוריים בצפון, ומצהירה במסגרת 'תוכנית הצפון' על השקעה של מיליארדים נוספים בפיתוח מערך הבריאות הלקוי, אך לחלק רחב מהציבור אין גישה לשירותים הללו בשל אינטרסים של קופות החולים.

פקידה באחד מסניפי קופת חולים כללית חשפה לפנינו את הנהלים, והראתה שמדובר בהתנהלות מכוונת שמטרתה לחסוך כספים על חשבון המטופלים. "העדיפות היא להפנות את המטופלים למכונים ולבתי חולים ששייכים לקופה גם אם הם רחוקים, אחר כך לבתי חולים שיש איתם הסדרים משתלמים, ורק בסוף לבתי חולים אחרים שהמטופלים מבקשים. מי שיודע להפוך שולחן ולדרוש את שלו מקבל מה שהוא מבקש. בכל קופות החולים מפחדים מאוד מפוסטים בפייסבוק ועניין תקשורתי, ולכן ינסו לרצות את מי שמתעקש. זו הדרך, רק בכוח".

דוגמה לאסרטיביות שהשתלמה בסופו של דבר היא המקרה של מרגנית אופיר־גוטלר, חברת הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל, המתגוררת בקיבוץ כברי הסמוך לבית החולים 'לגליל' בנהריה. "לפני כשנתיים הבן שלי שיחק כדורגל וחטף מכה חזקה. התקשרנו למוקד של כללית, והם הפנו אותנו לצילום בבית החולים כרמל שבחיפה. אמרתי להם שאני גרה קילומטר מבית החולים בנהריה, וזה מגוחך שאסע לחיפה קרוב לשעתיים בפקקים של חמישי אחר הצהריים. רק אחרי משא ומתן והתעקשות נחרצת שלי, הפקידה נענתה לבקשתי והפנתה אותנו למיון הקרוב לביתנו".
 

גם קובי הרצברג, פעיל חברתי מנהריה, מספר על מפגש דומה. לפני כמה חודשים התגלתה הידרדרות בנתונים של דמו. הרופא המשפחתי שלח אותו לבדיקות מקיפות שניתן לעשות רק בבית חולים. בקופת חולים לאומית שבה הוא חבר סירבו לשלוח אותו לנהריה, ודרשו שייסע לבית החולים רמב"ם בחיפה. "הרופא שלי עובד גם בבית החולים נהריה, ובמקום שהוא יטפל בי שם הם דרשו שאסע לרופא שלא מכיר אותי ומעולם לא ראה את ההיסטוריה הרפואית שלי. עשיתי מהומות בפייסבוק וברשתות החברתיות, אבל בקופה לא אישרו לי את טופס ההתחייבות. זה פשוט לא הגיוני שלא ייתנו לי שירות ליד הבית אצל רופא זמין".

סמירה עלי, מהכפר מזרעה הצמוד לנהריה, סובלת מדלקת פרקים. אחת לארבעה שבועות היא נדרשת לעבור בדיקת מעקב אצל רופא ראומטולוג, לצורך איזון התרופות שהיא מקבלת. היא התעקשה לבצע את בדיקות המעקב בבית החולים הציבורי 'לגליל' שבנהריה, במרחק כמה דקות נסיעה מביתה, אך בקופת חולים כללית דרשו ממנה לנסוע לבדיקות התדירות בבית החולים 'לין' בחיפה.
 
"למה אני צריך להפסיד יום עבודה ולבזבז שעה על נסיעה לחיפה בפקקים איומים, בזמן שאנחנו יכולים לעשות את המעקב בנהריה במרחק של חמש דקות נסיעה?" תוהה בכעס ג'מאל מחמוד עלי, בעלה של סמירה. בשל סירובם לנסוע לחיפה הם נדרשים לשלם השתתפות עצמית של מאה שקלים על כל מפגש עם הרופא בבית החולים בנהריה. "אנחנו חסרי אונים. אני משלם לקופת חולים כללית ויש לי ביטוח פלטינום, אבל אין עם מי לדבר ואין לנו אלטרנטיבה. אני לא מבין למה אני צריך לשלם להם כל כך הרבה".

הסיפור של ליאור פרץ, תושב שלומי שבגליל המערבי, מבטא חציית גבול נוספת. בשבוע שעבר הוא נזקק לבדיקת MRI דחופה. אביו נפתלי, שומר שבת, סיפר כי לבנו נקבעה בדיקה בבית החולים 'העמק' בעפולה, בשעה 23:00 בליל שבת. באותה עת הוא לא ידע שבבתי החולים בנהריה ובצפת עומדים מכונים משוכללים שיכולים לתת לבנו את השירות במהירות ובזמינות: "ההתייחסות שלהם איומה, הם עושים קומבינות על הגב שלנו. אני לא משלם לקופת חולים על ביטוח 'מושלם' כדי שישלחו אותי למקומות נידחים". לאחר שיחתנו דרש פרץ שהבדיקה תתקיים בבית חולים קרוב לביתו, והבהיר שאינו מוכן לחלל שבת לשם כך. לאחר משא ומתן נמצא לבנו תור פנוי ומוקדם יותר, אולם במקום מרוחק יחסית - בניידת הדימות בבית החולים 'כרמל' בחיפה.

בבית החולים 'פוריה' שבטבריה מכירים היטב את המציאות הזו. באחרונה הוקמה בו מחלקת קרדיולוגיה ברמה מתקדמת ומקצועית, הניצבת בגאווה בשורה הראשונה של המרכזים לטיפול בחולי לב בישראל ונותנת מענה שלא קיים כמותו בשאר בתי החולים בגליל. אבל מתברר שמבחינת קופת חולים כללית זו לא סיבה מספיק טובה לשלוח לשם את המטופלים הזקוקים לניתוחי לב, להחלפת מסתמים ולצנתורים.

ד"ר ארז און, מנהל בית החולים פוריה, אומר כי "מבוטחי כללית בצפון מהווים 80 אחוזים מהתושבים ולכן עיקר הכוח נמצא אצלה. אנחנו אחד המרכזים המובילים בארץ בטיפולים קרדיולוגיים מתקדמים, והכללית אוסרת על הרופאים להפנות את החולים אלינו ושולחת את המטופלים לבית חולים כרמל או לבלינסון בפתח־תקווה. בשבוע שעבר מטופלת מטבריה שאנחנו מכירים וטיפלנו בה פעמים רבות רצתה לעבור כאן צנתור, אבל הם אסרו זאת עליה, והכול בשביל לחסוך על הניתוח הזה כמה שקלים. הם בונים על החיסכון ועל הסיכוי שהמטופלת המבוגרת תחליט לוותר על הניתוח, בגלל הטרחה והטלטול".
 

פרופ' עופר אמיר, מנהל המערך הקרדיו־ווסקולרי במרכז הרפואי פוריה בטבריה, טוען כי הם היחידים שמספקים את השירות באזור וזמן ההמתנה שלהם קצר יחסית, אולם רוב המטופלים מופנים לבתי חולים מרוחקים. "קיבלתי לאחרונה פנייה מחולה ברמת הגולן שיש לו בעיה במסתם והציעו לו לעשות טיפול בבילינסון", הוא מספר. "הוא פנה אלינו בפייסבוק וגילה שהמומחים הכי גדולים לנושא בארץ נמצאים אצלנו. כחלק מאותה אסטרטגיה מונעים מרופאים שלנו שעבדו בכללית בטבריה להמשיך לעבוד שם, כדי למנוע מחולים להגיע אלינו.

לדוגמה, קרדיולוג מומחה שלנו שעבד בסניף 'רקתי' במשך שנים גורש לאחר שהפנה אלינו מטופלים. למעשה, מי שמחבל בתקווה של הפריפריה היא הפריפריה בעצמה, וזה לא תקין בעיניי. יכול להיות שהם לא עוברים על החוק, אבל האם מישהו מוכן שאמא שלו בת ה־80 תיסע עד חיפה או פתח־תקווה? אם זה נשמע לו תקין שבנובמבר 2017 תהיה מציאות שכזו, אז בסדר. אבל אני לא מכיר שום אדם שזה נשמע תקין בעיניו".

גם בבית החולים 'זיו' בצפת מתמודדים עם מציאות דומה בכמה ממחלקות ההתמחויות ובמערך הבדיקות. ד"ר מורשד פרחאת, סגן מנהל בית החולים, מספר על התסכול שהוא חש כשהוא שומע ממטופלים כי נאלצו לנסוע למרחקים לקבל שירותים שהוא יכול להעניק להם באזור מגוריהם. "לא הוגן לבקש ממטופלים מהפריפריה לנסוע למקומות מרוחקים בשביל שירות שנמצא אצלנו, רק כי לקופה נוח וזול יותר. זה נורא וחבל שזה קורה, אבל זה חוקי לגמרי, גם אם זה לא מגיע לתושבי הפריפריה שמתמודדים עם קשיי תחבורה וניידות". ד"ר פרחאת מבטיח כי זמני ההמתנה הם לא מה שימנע ממטופלים לקבל טיפול באזור מגוריהם: "הכול תלוי בדחיפות הבדיקה. כשצריך אנחנו יודעים לקבוע בדיקות מהיום למחר, או בתוך שבועות בודדים, הכול בהתאם לצורך".
  
בבתי החולים שאיתם שוחחנו מסכימים כי במקרה שאי אפשר להציע תאריך קרוב להליך רפואי, מוצדק וראוי שהמטופלים יופנו לבתי חולים אחרים ורחוקים יותר, אך במקרים שבהם התורים סבירים חובה לאפשר להם לקבל את הטיפול קרוב לאזור מגוריהם.

כותב שורות אלה נדרש לפני כחצי שנה לבדיקת MRI. התור הקרוב ביותר שהוצע היה לאחר כחודשיים בחיפה, בעוד שבבתי החולים בנהריה ובצפת הבדיקה הייתה יכולה להיערך בתוך ימים בודדים. "גם לנו יש מכון MRI עם המכשור הכי חדיש בישראל, ובזמן המתנה הכי קצר בארץ בלי פרוטקציות ובלי כלום, ולמרות זאת קופות החולים לא ממהרות לשלוח אלינו", מספר ד"ר פרחאת.

ד"ר ארז און מפוריה מוסיף: "מכון ה־MRI שלנו פועל בבוקר, וכמה ימים בשבוע גם אחר הצהריים. אני יכול להפעיל אותו כל יום, כל היום. יש לי צוות וכוח אדם לכך. עבור קופות החולים, ההבדלים במחירים זניחים. אנחנו גובים מהקופה מחיר זול יותר מהתעריף שקובע משרד הבריאות, אבל זה לא מספיק להן והן מפנות את המטופלים למכונים אחרים. זה אבסורד. אי אפשר למנוע מהמטופל את הטיפול אצלנו בגלל שאנחנו לא מסוגלים לגבות מחיר זול עוד יותר. האבסורד הנוסף הוא שהמדינה השקיעה הרבה כסף ברכישת המכשירים, והם לא נמצאים בשימוש מלא".

בקופות החולים מסבירים כי משרד הבריאות ובתי החולים קבעו מחיר לא ריאלי ל־MRI, בשעה שהעלות האמיתית והיעילה עומדת על כאלף שקל לבדיקה. בפועל, הם טוענים, בתי החולים מוכרים את הבדיקה ביותר מ־2,200 שקלים אחרי הנחות והתכווצויות. "לאורך זמן לא נהיה מסוגלים לעמוד בזה, ולכן גם ממעטים לשלוח לבדיקות האלו בבתי החולים הציבוריים", אומר גורם באחת מקופות החולים.

"ההוצאה הכבדה ביותר של קופות החולים היא התשלום לבתי החולים", חושף גורם בכיר באחת מהקופות. "אם אשלח מטופל לבדיקה בבית חולים במקום בקהילה, אשלם עליה פי שלושה בגלל התעריף הגבוה שבתי החולים גובים. אם בעקבות הבדיקה בית החולים ימליץ למטופל על בדיקות וטיפולים נוספים, המטופל יבקש להמשיך את התהליך בבית החולים, והפער הולך ומוכפל. בעולם כולו מבינים שיש הכרח להפנות מינימום מטופלים לבתי חולים, שהם מסגרות מזוהמות יותר ופחות שירותיות. כולנו יודעים מה זה 'זמן בית חולים' ואיך הדברים מתנהלים שם, לעומת תור לבדיקה שנקבע בקופה קהילתית".

לדברי אותו גורם, המצוקה התקציבית הגדולה של מערכת הבריאות בישראל גורמת לכך שקשה לפתח שירותי קהילה זמינים ונגישים: "לבתי החולים קל לומר שהם יכולים להציע לך לדוגמה בדיקת שמיעה בתוך ימים בודדים. אצלי זה יכול לקחת חודשים. כשמדברים על קריסת מערכת הבריאות, הביטוי הראשון של זה הוא באמצעות זמן התורים.משרד האוצר מתנהל ככה בגלל שהוא מבין שהמטופלים לא יצאו נגדו אלא נגד קופות החולים. אין לנו עודפים ובעלי הון שלוקחים רווח הביתה בסוף שנה, ואנחנו מתמודדים עם מימון בחסר שרק קטן מול הצרכים שגדלים".
 

באשר לפערים בשירותי הרפואה בצפון בין קופות החולים, אומר הגורם כי המונופול של 'כללית' על הפעילות בצפון במשך שבעה עשורים הוא בעייתי: "מצד אחד הם מרשים לעצמם לא לפתח שירותים רפואיים מתקדמים כי הם מונופול. בשביל להרחיב את השירותים שלי אני צריך יותר חברים שיצרכו אותם". ב'כללית' דוחים את הטענות מכול וכול, ומתגאים בפעילות ב'ארץ לא זרועה' ובפיתוח עוד ועוד מרכזי בריאות.

גורם בכיר במשרד הבריאות מנסה לעשות מעט סדר במשבר בין בתי החולים הציבוריים בצפון ובין קופות החולים. "חוק הבריאות הממלכתי קובע כי שירותי הבריאות שמספקות הקופות צריכים להינתן לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, והכול במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים. אבל אף אחד לא הגדיר מה זה מרחק סביר וזמן סביר", הוא אומר.

אחת לכמה שנים נערך "הסכם התחשבנות מראש" בין בתי החולים לקופות החולים בישראל. במסגרת ההסכם, כל קופה קונה מספר מסוים של שירותי רפואה מבתי החולים הכוללים טיפולים, צילומים, ניתוחים ועוד, ועלויות הטיפולים משתנות מתחום לתחום. על פי ההסכם, ברגע שקופת חולים השתמשה בסך השירותים הרפואיים שקנתה מראש, היא תוכל לקנות שירותים נוספים במחיר נמוך יותר. לדוגמה, אם קנתה 3,000 בדיקות MRI, הבדיקה ה־3,001 תעלה לה פחות.

מטרת ההסדר היא שבתי החולים לא יפנו חולים לבדיקות וניתוחים מיותרים על מנת ליצור הכנסות, וכך יביאו לצריכה מוגזמת של שירותים רפואיים ובסופו של דבר לקריסה כלכלית של קופות החולים. בבתי החולים דוחים את הטענה ואומרים כי ממילא הם מתמודדים עם מחסור במיטות ובכוח אדם, ואינם מסוגלים לייצר לעצמם עבודה מיותרת. "הגיוני שקופת חולים כמו כללית תעדיף לשלוח את המבוטחים לבית החולים שלה", מסביר הגורם. "כך העלויות יוצאות מכיס אחד לכיס השני. זה נורא מעצבן, אבל אפשר להבין קופה שעושה את זה כי גם הן נדרשות לעמוד ביעדי תקציב".

המציאות של "ניוד חולים" מסיבות כלכליות מוכרת ושכיחה ברחבי הארץ, אך במשרד הבריאות אומרים שבצפון כל חיסכון משמעותו טרטור חולים למרחקים ארוכים, זאת בגלל ההיצע הנמוך של מוקדי הרפואה ופיזורם. "בגלל שההיצע במרכז גדול יותר והמרחקים קצרים יותר, זה פחות מורגש. ברור שהקופות תמיד יעדיפו לשלוח לבתי החולים הפרטיים שלהם ותמיד זה על חשבון החולה".

לתושבי הצפון שמחזיקים בביטוחי בריאות פרטיים החיים "קלים" יותר - הם יכולים לבחור היכן יטופלו והביטוח הפרטי יכסה את העלות בהשתתפות עצמית מופחתת. אינספור דו"חות שיצאו בשנים האחרונות ציירו את המציאות הקודרת בשירותי הרפואה בפריפריה בכל מדד - מספר הרופאים, האחיות והמיטות לנפש, שהם נמוכים ועומדים בפערים עצומים מהדרום והמרכז.

העמימות מאחורי ההגדרות לזמן, מקום ואיכות "סבירים" לטיפול בחולים בחוק הבריאות הממלכתי מקלה מאוד על קופות החולים במאמצים לחסוך עוד כספים. הגורם הבכיר שאיתו שוחחנו עדכן בבשורה מעודדת וסנונית ראשונה לשינוי בתחום בדיקות ה־MRI: "אנחנו מנסים לתקן את העיוות הזה שמכוני ה־MRI עומדים ריקים וניידות הבדיקה מלאות עד אפס מקום. השבוע הוחלט על בחינת הוספת אלמנטים של פריפריה, מרחק נסיעה וזמן טיפול לנהלים בקביעת התורים לבדיקות האלו".

מבקר המדינה התייחס לסוגיית נגישות התורים בכמה דו"חות, ביניהם בשנים 2009 ו־2015. המבקר התריע כי משרד הבריאות מתחמק מלקבוע באופן מסודר מהו מרחק סביר בין מקום מגוריו של מטופל לבית החולים שאליו הוא נשלח, ומה נחשב זמינות סבירה. הוא הגדיר את התנהלות קופות החולים, ובראשן קופת חולים 'כללית' - כמהלך של "ייבוש בתי חולים", והעיר כי מדובר במהלך שההשלכות שלו הן רבות: "הדבר גם עלול לפגוע בבתי חולים שהקופה לא מפנה אליהם חולים בהיקף מספיק, בעיקר בתי חולים בפריפריה, שכן רופאים המעוניינים בהתמחות מקצועית עלולים לעזוב אותם ולעבור למרכז הארץ.
 

הסטת חולים אף מקטינה את הכנסות בית החולים שממנו מוסטת הפעילות. במקרה כזה הנזק למדינה הוא כפול: מצד אחד - גירעון בית החולים שממנו מוסטת הפעילות עלול לגדול, ועל כן יהיה על המדינה להגדיל לו את הסובסידיה; מהצד האחר - הקופה עלולה לחרוג מתקרת הצריכה בבית החולים שאליו מופנית הפעילות, ואז היא משלמת לבית החולים מחיר נמוך מאוד עבור השירותים שמעל תקרת הצריכה, ולעתים אף אינה משלמת כלל", כתב המבקר בדו"ח שיצא בשנת 2015. הוא ציין כי בשנת 2014 נהגה כך הכללית מול בית החולים בנהריה, בשנת 2008 מול בית חולים 'שיבא' וכן מול 'וולפסון' בחולון, ובשנת 2004 מול המרכז הרפואי 'זיו' בצפת. המבקר מעיר, אבל נדמה שהתופעה רק מתגברת.

נראה כי רק המחוקקים בכנסת יכולים לעשות סדר למען המטופלים ולהבהיר את החוק המעומעם, אבל עד שזה יקרה במשרד הבריאות מבקשים להבהיר לציבור: מי שמתעקש, מתלונן ונלחם על זכותו לקבל טיפול רפואי קרוב לביתו - יקבל אותו בסוף. מי שלא מכיר את הזכות הזו, אפילו לא מבין שפוגעים בו.

בנסיון להבין מדוע חוק הבריאות הממלכתי נחקק בעמימות כזאת ומול הטענות במשרד הבריאות כי בניסוחו טמון הכשל, פנינו אל מי שבמידה רבה הייתה אמונה על ניסוח החוק. המשפטנית ד"ר כרמל שליו שימשה בזמן ניסוח וחקיקת חוק הבריאות הממלכתי, בשנות התשעים, יועצת משפטית במשרדי הבריאות והמשפטים. כיום היא גרה ביישוב כליל שבגליל המערבי ופעילה חברתית בפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל.
 
"העמימות בחוק הבריאות הממלכתי נועדה לשרת את המטופלים ולא לפגוע בהם, ולכן קיים מבחן הסבירות", היא מסבירה. "העובדה שהקופות, בגיבוי משרד הבריאות, מנצלות את החוק, כדי לפגוע במטופלים מנוגדת לכוונת החוק. כל המקרים שציינת הם לא סבירים ואי אפשר להסתתר ולומר שמותר לקופות החולים להתנהל כך בגלל שהכללים הנוגעים למהו זמן ומרחק ואיכות סבירים בטיפול רפואי הם עמומים".

שליו מספרת כי היא בעצמה נדרשה באחרונה להתמודד מול קופת החולים שבה היא חברה, שהפנתה אותה לבדיקה בחיפה וסירבה לשלוח אותה לבית החולים בנהריה הסמוך ליישוב מגוריה. "אי אפשר לתת לקופות להתנהל עוד בצורה בלתי סבירה מבחינת הזמינות והנגישות של תושבי הפריפריה, וזאת למרות מיליארד שקל של תקציבי קפיטציה (תמרוץ קופות החולים להשקיע יותר כספים מתקציבים ממשלתיים לצמצום אי־השוויון בבריאות, י"ק) שניתנו לקופות החולים מאז שנת 2010 ואף אחד לא יודע מה נעשה בהם". במשרד הבריאות הגיבו לטענה כי בכוונתם להגביר את המעקב אחר השימוש בכספים אלו, באמצעות השוואה בין נתוני זמינות השירותים של קופות החולים לפי אזורים.

ד"ר אפרת ברון־הרלב, המנהלת הרפואית של קופת חולים 'כללית' במחוז צפון, טוענת מנגד כי כל ההאשמות המופנות אל הקופה אינן נכונות, וכי העקרונות העומדים מאחורי ויסות מטופלים לבדיקות ולטיפול רפואי הם בעיקר שיקולים שנעשים לטובת המטופל. "יש שלוש זרועות שמניעות אותנו כקופה: איכותית, שירותית, וכלכלית", היא מפרטת.

"לפי הקריטריונים הללו אנו מקבלים החלטה אם צריך להפנות אדם לבית חולים כזה או אחר, או לשלוח אותו לטיפול במרכז קהילתי שהוא עדיף שבעתיים. לא מדובר במשולש שווה צלעות, אך אלו העקרונות שעל פיהם אנחנו פועלים. ודאי שיש ויכוחים בין הקופות ובתי החולים על התעריפים והעלויות שגובים מאיתנו, וזה חלק מהרגולציה במדינת ישראל. אבל הטענה שאנחנו לא שולחים מטופלים לבתי חולים קרובים משיקולים כלכליים היא לא נכונה. מעולם לא ייבשנו מטופלים שלנו ולא מנענו מהם להגיע לבתי חולים במחוז הצפון. יש בצפון שבעה בתי חולים ורק אחד מהם שייך לכללית, למרות זאת תוכל למצוא בכל בתי החולים שחלקים גדולים מהמטופלים הם מבוטחי כללית".

ברון־הרלב מסבירה כי השאיפה ועיקר המאמצים של אנשי הקופה הם לא לשלוח מטופלים לבדיקות וטיפולים בבתי חולים שאפשר לבצע במרפאות קהילתיות, ובכך למנוע מהם היחשפות לגורמי סיכון כמו מחלות וחיידקים. "מדיניות הכללית מאז ומעולם להגיע לכל יישוב ולהקים בו יחידות רפואיות הייתה החלטה אידיאולוגית, שגרמה לכך שהיום ב־2017 לא תמצא כמעט יישוב שאין בו מרפאה של כללית, ושירותים רפואיים נרחבים יותר זמינים במרכז העירוני הסמוך".
 

באשר לדברים שאומרים בבית החולים 'פוריה' על הסירוב של הקופה לשלוח חולים לטיפולים במחלקה הקרדיולוגית אומרת ברון־הרלב כי הטענות אינן נכונות: "אנחנו חושבים שהמחלקה הקרדיולוגית בבית חולים בילינסון נותנת שירות טוב עם מיטב הקרדיולוגים והמומחים לטיפול נמרץ, וממליצים למטופלים שלנו ללכת לשם. אם הם מסרבים, הם מטופלים בבית החולים פוריה. אנחנו לא מסתירים שום מידע מהמטופלים שלנו".

היא סירבה להתייחס לטענות הנקודתיות בדבר הרופא שפוטר מהמרפאה בטבריה, ואמרה כי יש סיבות מוצדקות מאחורי ההחלטה. באשר לטענות על מטופלים בצפון שנשלחים לבצע בדיקות שונות בבתי חולים מרוחקים מאזור מגוריהם, היא מבהירה כי החוק עומד לצדה וכי הם פועלים על פיו: "יש שירותים חד־פעמיים שאני יכולה לספק למטופל במרחק שהוא סביר על דעתי ועל דעת החוק, וזכותי המלאה להתייחס גם למובן הכלכלי. אם בית החולים זיו היה מציע לי את הפרוצדורות באיכות, בזמנים ובאותה עלות - הייתי שולחת את המטופלים לשם. אנחנו לא שומרים כסף בשביל עצמנו. כשיש לי יותר מ־550 אלף מטופלים אני צריכה לדעת שיש לי מספיק כסף גם לטיפולים שונים שאינם בסל. הכסף הזה מגיע ממקומות שאנחנו מצליחים לחסוך בהם, ועדיין לתת שירות איכותי וזמין. המדינה אמנם השקיעה הרבה מאוד כסף בשביל מכשירי MRI אבל לא בצוותים שצריכים להפעיל אותם. עובדה שבפוריה, בזיו ואולי גם בנהריה לא יכולים להפעיל את המכונים בתעריפים שישתלמו לנו, כי המדינה לא מתקצבת את הצוותים המקצועיים שעובדים מאחורי המכשיר".

מקופת חולים 'לאומית' נמסר בתגובה לדברים כי "הקופה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם בתי החולים רמב"ם, זיו ופוריה, ומפנה את לקוחותיה במחוז הצפון הנזקקים לשירותיהם. באשר לבית החולים בנהריה, לאומית ניסתה להגיע להבנות עם בית החולים אך העלינו חרס בידינו. יחד עם זאת, אנו בוחנים כל מקרה לגופו".

מקופת חולים 'מכבי' נמסר בתגובה כי "המדינה מקצצת את תקציבי הבריאות שנה אחר שנה. הפגיעה היא בכל המערכת, הן בקופות הן בבתי החולים. בתוך החוסר הזה, מכבי מצליחה להעניק את השירות הטוב ביותר מקרב הקופות ואנחנו נעזרים בכל פנייה על מנת להשתפר עוד יותר".

מקופת חולים 'מאוחדת' לא התקבלה תגובה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg