"המחנה הציוני יכול לכבוש את השלטון"
יואל חסון, ח"כ מהתנועה בראשותה של ציפי לבני, מונה ליו"ר סיעת המחנה הציוני. כעת הוא מנסה לאחד את האופוזיציה ומסביר: "גבאי מנסה לנתץ תגיות שדבקו בעבודה"
הח"כ, שנבחר לכנסת בגיל 33, חולם "להיות שר בממשלה הבאה: ח"כ יואל חסון הופתע מאוד כשהיו"ר החדש של מפלגת העבודה, אבי גבאי, הציע לו ערב פתיחת מושב החורף לשמש יו"ר סיעת המחנה הציוני. הוא שמח על ההצעה, משום שאינו משתייך למפלגת העבודה אלא לתנועה בראשות ציפי לבני, ואמר כי "כנראה הוא בחר בי משום שהעריך את הניסיון שרכשתי בכנסת בעשר שנות כהונתי".
חסון גדל בתנועת בית"ר ובליכוד (ראו מסגרת). כשהוא נשאל מה גרם לנער מבית"ר לעשות שינוי גדול כל כך ולעבור למחנה הציוני, הוא משיב כי "במפלגות גדולות צריך להיות מנעד רחב של דעות. בעבר היו בארץ שתי מפלגות גדולות שהיה בהן מגוון רחב של עמדות. תמיד הייתי מתון בעמדותיי ולא ראיתי ברמת הגולן ובעזה חלק מארץ ישראל, בניגוד ליו"ש. אני מאמין בזכותנו על ארץ ישראל, אבל למען השלום צריך להיפרד ולשמור על גושי ההתיישבות והביטחון".
מה דעתך על החלטת הליכוד לסלק את ח"כ בני בגין מוועדת הפנים בגלל התנגדותו לחוק ההמלצות?
"זו החלטה רעה מאוד. מפלגת שלטון חייבת לדעת להכיל בתוכה ביקורת והתנגדות. הליכוד הוסיף חטא על פשע בכך שהדיח את בגין מהוועדה עוד לפני שהתקיימה ההצבעה".
אבל גם בקדימה, כשהיית יו"ר הסיעה, החלפתם ח"כים שסירבו להצביע בהתאם להחלטת הסיעה.
"בהחלט, אבל זה נעשה בהידברות ובהסכמה. אז גם החלפנו את אותם ח"כים לצורך ההצבעה בלבד, אבל לא הדחנו אותם מחברותם בוועדה".
השאלות המעסיקות את הציבור בהקשר למחנה הציוני נוגעות ליכולתה של המפלגה להוות אלטרנטיבה לשלטון ולמנהיגותו של אבי גבאי, שבארבעת חודשי כהונתו סיפק כותרות שיכולות להיחשב כ"פליטות פה".
לדברי חסון, "אתה יוצא מנקודת הנחה שכל ההתבטאויות שלו היו פליטות פה, אבל אני לא בטוח בכך. ייתכן שחלק מהן פליטות פה, אבל מרביתן היו מתוכננות. אולי זה יתרון שיו"ר חדש מצליח לייצר סדר יום. לא לכל האמירות שלו התחברתי, אבל מצא חן בעיניי הניסיון שלו לפרק תדמיות ותגיות שנדבקו למפלגת העבודה, כמו למשל שהם כביכול לא יהודים, לא פטריוטים ולא דואגים לביטחון. יש לנו עניין לנתץ את התדמיות הללו משום שהן שקריות. עד היום כשאני מגיע לחוגי בית שואלים אותי: 'אתם מחוברים לנושאים יהודיים?'"

אולי התפקיד של יו"ר מפלגה ומועמד לראשות הממשלה גדול על גבאי?
"מראש ממשלה נדרש שיהיה בעל שכל ישר, אינטליגנציה רגשית והבנת המערכת. לדעתי, לגבאי יש את הכלים האלה. אמנם אין לו ניסיון פוליטי, אבל יש לו ניסיון ציבורי וצריך לשים לב לנבחרת שהוא מציג. זו מנהיגות מנוסה ורצינית שיכולה בהחלט להיות אלטרנטיבה לשלטון".
האם פרישתם מהכנסת של הח"כים טרכטנברג ומרגלית אינה מעידה על אכזבה מתפקוד המחנה הציוני ויכולתו לחזור להנהגה?
"זו באמת אבידה, כי מדובר באנשים מאוד מוכשרים, אבל זו היתה החלטה אישית שלהם ויש לכבד אותה. במקומם הרווחנו שני ח"כים חרוצים מהפריפריה, סאלח סעד ולאה פדידה, שהופכים את המחנה הציוני למגוונת יותר".
כשותף למפלגת העבודה, יש לך הסבר מדוע המפלגה הזו מחסלת את מנהיגיה והחליפה מאז שנת 2000 תשעה מנהיגים?
"לדעתי, מפלגת העבודה נראית הרבה יותר טוב מבפנים מאשר מבחוץ. יש בה מנעד רחב של קבוצות ועדות והיא מאוזנת, אך היא כל כך הרבה שנים באופוזיציה ולא טעמה את טעמו של ניצחון מאז 2001. במקום לעסוק במטרת העל, שהיא לנצח ולכבוש את השלטון, הסתכלו בעבודה על מטרות קצרות מועד כמו איך להחליף את המנהיג והשקיעו אנרגיות במאבקים פנימיים".
ומדוע האופוזיציה מפוצלת ואין שיתוף פעולה ביניכם לבין יש עתיד?
"אי אפשר להתעלם מהעובדה שברחוב יש בינינו מאבק קשה. אמרתי ליו"ר יש עתיד, ח"כ עפר שלח, 'בואו נוציא מהכנסת את המאבק האלקטורלי ונעבוד בכנסת כאופוזיציה מגובשת'. כיו"ר הסיעה אני מנסה לשפר את שיתוף הפעולה במהלכים ובתיאום בנושאים שונים כמו קיזוזים".

חסון מבהיר כי "אם לא הייתי מאמין שלמחנה הציוני יש סיכוי לכבוש את השלטון, לא הייתי פה. יש היום סיכוי טוב ליצור גוש חוסם מול נתניהו, אבל זה תלוי בנו ובאיך ניראה בבחירות, איזו נבחרת נציג ומה המסרים שנעביר ואיך נתנהל בגוש כולו. אם יאיר לפיד ימשיך להתנהג כלוויין בודד, שמטרתו היחידה להיות ראש הממשלה, לא נצליח. אבל אם הראייה שלו תהיה איך מחליפים את השלטון, נצטרך להיות מאוד יצירתיים לקראת הבחירות כדי לפעול במשותף. אין ספק שאם נתניהו יוביל את הליכוד בבחירות הבאות הוא ינסה להקים גוש, למשל עם הבית היהודי, כדי להבטיח לעצמו להיות המפלגה הגדולה ביותר. אם לא נדע לתת לכך מענה פוליטי באותה רמה, לא נהיה רלוונטיים בכלל".
באופן אישי, מהן השאיפות שלך?
"השאיפה שלי היא להיות שר בממשלה הבאה. עם זאת, לא באתי לכנסת כדי להיות שר ואני אוהב את הכנסת ואת העבודה הפרלמנטרית".
גדל בבית"ר ובליכוד - ונבחר לכנסת בגיל 33
למרות גילו הצעיר, 44 בלבד, הספיק חסון לדלג בין שלוש מפלגות. בגיל 16 הצטרף לתנועת הנוער של בית"ר, בגיל 25 נבחר ליו"ר הנהגת בית"ר ולאחר מכן ליו"ר צעירי הליכוד. בהיותו בן 28 מונה על ידי רה"מ אז, אריאל שרון ז"ל, לעמוד בראש האגף לפניות הציבור במשרד רה"מ.
ב־2005 פרש מהליכוד, הצטרף לקדימה עם הקמתה וב־2006, כשהיה בן 33 בלבד, נבחר לראשונה לכנסת וייצג את קדימה בשתי קדנציות. ערב הבחירות לכנסת ה־19 הצטרף לתנועה בראשות ציפי לבני, אבל לא נכנס לכנסת. בבחירות הנוכחיות שובץ על ידי לבני ברשימת המחנה הציוני.

"כשנכנסתי למשכן הכנסת לראשונה חשתי מבוכה", נזכר חסון, "זה היה מאד מוזר, ממש הרגשתי שהגעתי כאילו לבית אבות". עם זאת, הוא מציין כי אף על פי שהיה צעיר מאוד, חש עצמו מנוסה משום שהיה מעורב בנושאים פוליטיים מגיל צעיר מאוד. לדבריו, "כיום פחות צעירים מגיעים לכנסת משום שרובם אינם מתעניינים בפוליטיקה וזה לא נראה להם עיסוק אטרקטיבי במיוחד. יש גם תופעה של אסקפיזם מעיסוק בנושאים פוליטיים בקרב צעירים".
עם זאת, בדיקה מגלה כי יש לא מעט צעירים גם בכנסת הנוכחית. הח"כית הצעירה ביותר היא סתיו שפיר (המחנה הציוני) בת ה־32, שרון השכל (הליכוד) בת 33, מיכאל מלכיאלי (ש"ס) בן 35 ואורן חזן (הליכוד) בן 36. ארבעה ח"כים נוספים, מיקי זוהר (הליכוד), איציק שמולי (המחנה הציוני), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) ויואל רוזבוזוב (יש עתיד) הם בני 37.
מנגד, הח"כים המבוגרים ביותר הם בני בגין (הליכוד) בן ה־74, יעקב פרי (יש עתיד) בן ה־73 ואלי אלאלוף (כולנו) שהוא בן 72. עד 120.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg