4 שנים של שקט: טיפול תרופתי חדש לחולי טרשת נפוצה
עבור אלפי החולים בטרשת נפוצה בישראל מדובר בבשורה של ממש. טיפול תרופתי חדש הוכח כמסייע בבלימת הידרדרות המחלה הקשה. בכנס בפריז שבו הושקה התרופה אישרו המחקרים והמשתמשים: "הכאב נעלם, כמעט שכחתי שאני חולה"
20 ימי טיפול ושקט לארבע שנים: תרופה חדשה לטרשת נפוצה אושרה לאחרונה לשימוש באירופה והוגשה לרישום גם בישראל. התרופה "מייבנקלאד" (קלדריבין) מצטרפת למגוון של כ־13 תרופות שמסייעות לחולי המחלה הנוירולוגית הקשה להימנע מהתקפים נוספים ולמנוע הידרדרות במצבם. למחלה אין עדיין מרפא.
טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות את הגוף. בעקבות כך נפגע החולה בשורה ארוכה של תסמינים הקשורים לתנועה, לתחושה ולקוגניציה. התופעות משתנות מאדם לאדם ומהתקף להתקף בהתאם למיקום הנזק במערכת העצבים. בין התסמינים: פגיעה בראייה, תחושת שיתוק ונימול בגפיים, קושי בדיבור, חולשת שרירים, הפרעות תחושה ועוד.
לפי הערכות, יש בישראל בין 4,500 ל־6,000 חולי טרשת נפוצה, שמטופלים בכ־14 מרכזים לטיפול בטרשת בבתי החולים השונים. גיל החולים נע בין 20 ל־40 וכשלושה רבעים מהחולים הם נשים. יש גם ילדים שחולים במחלה האוטואימונית - הצעיר שבהם הוא בן 6.
בכנס של האיגוד האירופי והאיגוד האמריקני לחקר הטרשת נפוצה והטיפול בה, שהתקיים באוקטובר האחרון בפריז, הושקה התרופה החדשה מייבנקלאד ונחשפו המחקרים על אודות יעילותה.
במחקר שנערך בקרב 1,326 מטופלים נמצא כי הטיפול במייבנקלאד הפחית את שיעור ההתקפים ב־57.6%. אצל 47% מהמטופלים לא היו במשך יותר משנתיים כל סימנים המעידים על פעילות או התקדמות המחלה (על פי מדד NEDA, המתאר את פעילות המחלה). זהו נתון מהגבוהים במדד זה, שאליו כמובן שואפים כל החולים במחלה.
82% מהמטופלים בתרופה דיווחו על הפחתה בשיעור ההידרדרות (קרי, בצבירת נכויות); זאת בעוד בתרופות אחרות המדד עומד על 40-30%. 76% ממי שנטלו את התרופה לא חוו התקף במשך ארבע שנים. יותר מ־50% ממי שהחלו את הטיפול ב־2010 לא חוו התקף במשך קרוב לשמונה שנים.
מריאן בוייד (49) אובחנה כחולה ב־1992. היא היתה אז בת 23 ואמא לשני ילדים קטנים, בני שנה ו־3. כשגילתה את דבר המחלה לא יכלה לעשות דבר, שכן באותן שנים לא היה כל טיפול זמין. כיום היא עובדת כאחות מוסמכת ומנהלת מרפאה פרטית לבריאות הנפש, והיא אחת החולות הראשונות שהתנסו בתרופה כשהושקה לראשונה.
היא מספרת: "כשאובחנתי הייתי נשואה לרופא, וכשסיפרתי לו - הוא לא רצה להישאר איתי. הוא עזב. התגובה שלו היתה 'אני רופא, אני רואה חולים כל יום, אני לא רוצה לראות את זה בבית'"; כיום, כשהיא נשואה בשנית, הסיפור מלווה בצחוק גדול. כעבור כ־12 שנים, כשאושפזה בעקבות התקף, הגיעה לבית חולים. "השאלה הראשונה של הרופא היתה במה אני מטופלת, וכשאמרתי שאין טיפול הוא אמר שדווקא יש. מאז נהייתי פרו־אקטיבית", היא אומרת.
לאורך השנים בוייד חוותה תסמינים רבים שהשפיעו על כל איבריה. אחרי ניסיון תרופתי אחד שלא סייע לה, היא נהייתה אחת החולות הראשונות שקיבלו את התרופה מייבנקלאד. "זה היה כל כך קל. הסימפטומים נעלמו מהר, הכאב נעלם, לא היו לי בעיות של עייפות. כמעט הרגשתי נורמלית, אם אפשר לקרוא לזה כך", היא מספרת.
גם סטיוארט אלן (41), נשוי ואב לשתיים ממלבורן שבאוסטרליה, אובחן ב־2006 בטרשת נפוצה. הוא סבל מקושי בתנועה בצד ימין של הגוף, ונוסף עליה גם מרגישות קיצונית לטמפרטורה. "העור כאב כל כך שאי אפשר היה להתלבש, הרגשתי תמיד כאילו אני בוער או קופא", הוא נזכר, "לא יכולתי לשטוף ידיים, להתקלח או לרחוץ כלים. היו לי אז ילדים קטנים ולא יכולתי לרחוץ את הבקבוקים שלהם. זה היה קשה מאוד".
אחרי טיפול בזריקות שעורר אצלו סימפטומים אחרים, הוא חיפש טיפול אחר. "ניסיתי עשרה כדורים וזה היה מדהים. שכחתי למשך שנה שיש לי טרשת נפוצה. זה היה הדבר הטוב ביותר שקרה לי. בבדיקת MRI לא ראו שום פעילות דלקתית במוח, וזו היתה הקלה".
שני החולים מספרים כי התקשו להתמודד עם פרק הזמן שבו מייבנקלאד נמשכה מהשוק, עקב חשש לתופעות לוואי מסוכנות. החשש הוסר לאחרונה, וכעת כאמור התרופה הושקה מחדש. "אני מחכה לחזור לקבל את הטיפול", מסכם אלן.
ד"ר רוני מילוא, מנהל המחלקה הנוירולוגית והמרפאה לטרשת נפוצה בבית החולים ברזילי, מסביר כי "מדובר בתרופה פוטנטית, בעלת מנגנון פעולה ש'מאתחל' את פעילות מערכת החיסון - אך לא מוביל לדיכוי קשה שלה. זו בשורה טובה בנוחות השימוש למטופלים".
ד"ר מילוא מציין מניסיונו שהיענות המטופלים לזריקות עומדת על כ־50% בלבד, ומצביע על יתרון בשיטה החדשה: בתוכנית הטיפול לוקחים כדור רק עשרה ימים בשנה. כך, לדבריו, "לא צריך לרדוף אחרי החולה, הניטור מינימלי ואין צורך בבדיקות דם רבות".
מחקר שעקב אחרי המטופלים האוסטרלים שהספיקו לקבל טיפול חלקי, שנמשך שנה בלבד, לפני שהתרופה נמשכה מהשוק, מצא אצלם שיפור ביכולת ההליכה העצמאית. ד"ר מילוא מסייג: "כמעט בכל התרופות יש אחוז מסוים של חולים שהנכות שלהם משתפרת. לא ברור אם אלה מנגנוני התיקון הטבעיים של הגוף, או שהתרופה מעוררת מנגנוני תיקון. מרבית התרופות לא נבדקו 'ראש בראש', אך יש אחוז לא מבוטל של מטופלים שהנכות שלהם משתפרת במהלך הטיפול במייבנקלאד - נראה שיותר מאשר עם מספר תרופות אחרות".
התרופה הוגשה לסל התרופות ולא זכתה לדירוג גבוה, אך ההערכה היא שהיא תיכנס לסל ללא תוספת עלות - כלומר, היא תוכל להחליף תרופות אחרות קיימות, ללא עלויות למטופל או לקופה. כמו כן, בימים אלה התרופה מתחילה להינתן בישראל באמצעות ביטוחים פרטיים ובאישור מיוחד ליבוא.
אקו"ם