ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

מדינה מחפשת משמעות

ח"כים בקואליציה מסבירים מדוע דווקא הם מתנגדים לחוק הלאום: בג"ץ יפרש את מורשת ישראל לפי שירי טשרניחובסקי, למיעוטים לא מובטח שוויון, והחוק בעיקרו הצהרתי. ח"כ דיכטר: "החוק יעבור בקריאה ראשונה במושב החורף"

זה שנים ארוכות לא היה מקרה כמו זה של הצעת חוק הלאום: ח"כ ממפלגת השלטון יזם אותה (אבי דיכטר), ראש הממשלה וכמה משריו (בעיקר יריב לוין ואיילת שקד) תומכים בה, ח"כ אחר מהליכוד מקדם אותה (אמיר אוחנה) - ובכל זאת היא מעוררת כל כך הרבה התנגדויות בקרב השותפות הקואליציוניות.
 
על פניו נראה שכמעט כל הח"כים בכנסת, לרבות מסיעות האופוזיציה (למעט מרצ והרשימה המשותפת), תמימי דעים שיש הצדקה לחקיקת חוק לאום שיעגן במסמך חוקי את החזון הלאומי של ישראל ויפרט את ערכי המדינה. השאלה היא מה ייקבע בחוק - כיצד יבטיח את השוויון של אזרחי ישראל שאינם יהודים, וכיצד יבטיח את צביונה היהודי של המדינה. על השאלות הללו יש אינסוף מחלוקות.

ח"כ בני בגין (הליכוד), ה"אשם" בהקמת ועדה מיוחדת לקידום החוק (בליכוד לא רצו שוועדת החוקה תדון בהצעת החוק, רק משום שהוא חבר בה), מעריך ש"הצעת החוק בדרך לקבורה, משום שהיא מעוררת קשיים רבים. בראש ובראשונה משום שאין בה אמירה מפורשת שישראל מקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה. אני הצעתי בהצעת החוק שהגשתי לכתוב נוסח המתבסס על מגילת העצמאות, ולפיו 'ישראל מדינת הלאום של העם היהודי... מקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה', אך היא לא זכתה לתמיכה".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) סבור ש"החוק הזה מיותר משום שהוא לא ייתן שום דבר באופן מעשי. כבר היום הוא מעורר מחלוקות וקיטובים. החוק הזה נועד לצרכים פוליטיים ולא אמיתיים". מקלב אומר כי "לכאורה החוק נועד לתת מעמד גבוה יותר בחוק להיותנו מדינה יהודית מאשר מדינה דמוקרטית, אבל באופן מעשי הוא מעביר להכרעת בג"ץ נושאים רבים. אין לי ספק שבג"ץ יתערב בכל מיני פרשנויות שיינתנו לחוק. למשל, מדברים בחוק על כך ש'המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית'.בג"ץ יכול לפרש זאת שהכוונה לשירים של טשרניחובסקי".
 
ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, אומר כי "אנחנו תומכים בחוק הלאום, אולם לצערי הנוסח שהוצג בפנינו מלא 'באגים' וצריך להכניס בו תיקונים לכל אורכו. הפגם העיקרי בחוק הוא בנושא זכויות האזרחים. הצעת החוק מדברת רק על זכויות ליהודים, אבל אי אפשר להעביר חוק כזה בלי להכיר בזכויות של הלא־יהודים שחיים פה. יש להעביר את החוק הזה בהסכמה רחבה ולא במחטף".

גם ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) מוצא פגמים בנוסח החוק. "מבחינתנו חשוב לחוקק את חוק הלאום, אבל בניסוח הנוכחי מפריעה לי העובדה שלא מעניקים בו מעמד שווה לאזרחים הדרוזים", אומר פורר, "מדוע אב שכול דרוזי שבנו נהרג בפיגוע צריך לחוש שהוא מופלה לרעה לעומת אזרחים יהודים?"

יוזם החוק, ח"כ דיכטר, אומר כי "הרעיון שלי לחוקק חוק יסוד בנושא הלאום לא נבע מרצון ליצור מסמך הצהרתי (דקלרטיבי), אלא בשאיפה ליצור חוק ביצועי (אופרטיבי) שיעמוד על שתי רגליים: האחת - מדינת הלאום של העם היהודי, והשנייה - זכות קיום ייחודית לעם היהודי, שעם אחר לא יוכל לראות בישראל את הלאום שלו".
 
השאלה הגדולה היא אם לאור הבקיעים בקואליציה, היא תצליח לגייס רוב לאישורו. יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן אמר באחרונה שאין סיכוי שהצעת החוק תאושר במושב החורף. לעומת זאת, ח"כ דיכטר משוכנע שהצעת החוק תאושר בקריאה ראשונה עוד במהלך מושב החורף, "משום שזהו חוק דגל של הקואליציה ורה"מ תומך בו".

יו"ר הוועדה המיוחדת, ח"כ אמיר אוחנה, משוכנע אף הוא שיצליח להתגבר על חילוקי הדעות. "בשבועות הקרובים נסיים את דיוני העומק ונכין את הנוסח לקריאה ראשונה. חשוב ש-70 שנה אחרי הקמת המדינה תהיה לה תעודת זהות שתפרט את החזון שלה כמדינת הלאום של העם היהודי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg