ראשי » חדשות » משפט ופלילים

"ללא שינוי מיידי, לא נוכל לקלוט אסירים"

בשב"ס מזהירים: אי-יישום החלטת בג"ץ להפחית את הצפיפות
בבתי הכלא יוביל לצמצום קליטת האסירים החל מחודש מארס 2018 ולהפסקת קליטתם מדצמבר. גורמים בארגון: "אזרחים שיישלחו למאסר - ייכנסו לרשימת המתנה. כדאי שהמערכת תתחיל להתרגל לזה"

בתי הכלא מלאים עד אפס מקום: גורמים בכירים בשב"ס (שירות בתי הסוהר) מזהירים כי לאור החלטת בג"ץ להרחיב את שטח המחיה של האסירים והעצורים, ומאחר שלטענתם מערכת אכיפת החוק אינה פועלת ליישום ההחלטה שהתקבלה לפני כחצי שנה להפחית את הצפיפות במתקנים - החל מחודש מארס תצומצם קליטת האסירים והעצורים למתקני השב"ס ובדצמבר הבא ינעלו את שערי בתי הכלא לקליטת עצורים ואסירים חדשים.

"לא נעבור על החוק", מבהירים בכירים בארגון בשיחה עם "ישראל היום", "אם חוקר יחליט להאריך מעצר לחשוד, נבהיר לו שאין לנו מקום ושעצם ההחלטה הוא עבירה על החוק. אזרחים שיישלחו למאסר בהחלטות שיפוטיות ייכנסו לרשימת המתנה. כדאי שהמערכת תתחיל להתרגל לזה".
 
בחודש יוני השנה קיבל בג"ץ את העתירה נגד הצפיפות בבתי הסוהר וקבע לוח זמנים לצמצומה בהדרגה. בפסק דין שניתן על ידי הרכב שופטים בראשות המשנה לנשיאת בית משפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, נקבע כי שטח המחיה המזערי לכל אסיר ועצור יועמד על 4 מ"ר ללא שירותים ומקלחת, או 4.5 מ"ר כולל. בשלב ראשון נקבע כי בתוך תשעה חודשים ממתן פסק הדין (חודש מארס הקרוב) יועמד שטח מחייתו של כל אסיר ועצור על 3 מ"ר לפחות - לא כולל שירותים ומקלחת, ובתוך 18 חודשים יורחב שטח המחיה ל-4.5 מ"ר. בג"ץ לא הפריד בין אסירים ועצורים פליליים לבין אסירים ביטחוניים, ובשב"ס נערכים כעת לממש את ההחלטה ולרווח את תאי המחיה גם בבתי הכלא הביטחוניים.

בדיון שהתקיים בנושא לפני כשבועיים, הדהימה סגן גונדר קתרין בן צבי מאגף התכנון בשב"ס את חברי הוועדה, כשאמרה ש"כדי להגיע לפסיקת בג"ץ צריך לשחרר אלפי אסירים - יותר מ-8,000 מיטות: "אם היום בתא של 22 מטר יש 10 מיטות, לפי התקן החדש נוכל להציב שם רק 5 מיטות. לפי המצבה הנוכחית, זה אומר שיש 6,000 אסירים ללא מקום כליאה. אין לי מענה חוקי לזה כי אני לא יכולה לשחרר אותם. התביעה ומשרד המשפטים נדרשים לומר מה לעשות בדצמבר 2018, איך להקטין עד אז את זרם הנכנסים ולהגדיל את זרם המשתחררים".

ואכן, בכירים בשב"ס טוענים בשיחות סגורות כי "מערכת אכיפת החוק מגמגמת סביב מימוש ההחלטה". לטענתם, מדובר בבעיה לאומית ואם לא יימצא פתרון, החל מחודש מארס 2018 - המועד ליישום השלב הראשון של ההחלטה, שבמסגרתה יש להקצות לכל אסיר ועצור שטח מחיה של 3 מ"ר לפחות - יחלו לצמצם את זרם כניסת העצורים והאסירים. על פי מנהל התכנון בשירות בתי הסוהר, שטח התא המוצע כיום לכל אסיר עומד על 3.16 מ"ר. במסגרת זו, 21% מהאסירים מוחזקים בשטח תא גדול מ-4.5 מ"ר, כ-18% מוחזקים בשטח תא בין 4 ל-4.5 מ"ר, כ-61% מוחזקים בשטח תא קטן מ-4 מ"ר, כששני שלישים מתוכם מוחזקים בשטח תא הקטן מ-3 מ"ר.
 
גורמים במערכת אכיפת החוק טוענים כי "המשטרה מבצעת מעצרים בסיטונות ושולחת למעצר חשודים שאינם חייבים להימצא מאחורי סורג ובריח. שולחים לבתי הכלא עצורים שאחרי 24 שעות משתחררים, ובינתיים הם מקבלים אוכל, סל קליטה, לוקחים אותם ברכב לבית משפט וכו'. מדובר בבזבוז מקום וכסף". טענות מופנות גם לבתי המשפט, על כך ששופטים ממעטים להחליט על חלופות מעצר כמו עבודות שירות ואיזוק אלקטרוני. "בסוף", אומרים בכירים בשב"ס, "גם האוצר צריך להבין שמדובר בבעיה מדינתית. זו לא בעיה רק של שב"ס".

חלק מהפתרונות שהשב"ס מציע לפתרון הצפיפות הם חלופות מאסר כמו הגדלת מספר האסירים בפיקוח האלקטרוני ושליחת יותר אסירים לעבודות שירות. מכסת האסירים שבפיקוח עומדת על 750, כשבפועל רק 500 נמצאים תחת איזוק. "אפשר להגדיל (את המכסה), אבל צריך שהפתרון יהיה מערכתי", אומרים בכירים בשב"ס, "ברגע שיש הפרה של מרחב הפיקוח, שוטר צריך לבוא ולטפל. כנ"ל לגבי עבודות שירות - יש מקומות תעסוקה מוגבלים וצריך להגדיל אותם. וכשיש הפרה צריך לוודא שהמשטרה תטפל".

אותם בכירים מוסיפים כי שופטים צריכים ולהתחיל לפעול ברוח דו"ח ועדת דורנר, שבדקה את מדיניות הענישה והמליצה בין השאר להפחית את זרם הנכנסים לבתי הסוהר.
"עד כה מערכת אכיפת החוק מגמגמת בעניין", אומרים בשב"ס, "חלק מהדברים מחייבים שינוי מדיניות ושינויי חקיקה ואם זה לא יקרה באופן מיידי שערי הכלא יינעלו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg