ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

הערבים מאיימים? ירושלים היא מטרה ראויה

מבחינה משפטית ארה"ב מעולם לא הכירה בישראל כמדינה ריבונית עם גבולות ועיר בירה. כל זה צפוי להשתנות הערב, על אפם וחמתם של שגרירים בדימוס שניסו לעצור את המהלך. זה מסוג האירועים ששווה לספוג קצת זעם בשבילם. פרשנות

אכן זוהי שמחה גדולה שארצות הברית עומדת להכיר בירושלים כבירת ישראל. אבל על השמחה הזאת כתב מי שכתב שיר מיתולוגי שנקרא "שמחת עניים". מה שהוא בסך הכול הנורמה והמובן מאליו, עבור כל עם ומדינה בעולם, עבור הישראלים זה סיפור היסטורי ודרמטי: הכרה של המעצמה הגדולה בעולם בעיר הבירה של מדינתם.

קודם כל זה יפתור את הבעיה של אזרחי ארה"ב שנולדו בירושלים, אך הממסד האמריקני מסרב לרשום את ישראל כמדינת הולדתם. בגלל שירושלים, על פי מחלקת המדינה, איננה בשטח ישראל. רוב הישראלים לא שמו לב לפרט הזה בפרשת היחסים בין שתי המדינות. אבל אם ארצות הברית לא הכירה בירושלים כחלק מישראל אז היכן החלה הכרה זו?
 
מכל בחינה משפטית ארצות הברית לא הכירה בישראל כמדינה ריבונית עם גבולות ועיר בירה אלא רק כקהילה מסוימת. כזאת שיש לה זכות להגנה עצמית אבל לא הרבה יותר מזה. הם נתנו לנו נשק רב, כדי להגן על עצמנו, ופה ושם העניקו מטרייה דיפלומטית באו"ם ובמועצת הביטחון כנגד החלטות אנטי-ישראליות.

אבל זה בעיקר משרד החוץ האמריקני שקבע את הכללים ביחסי המדינות. למשרד החוץ האמריקני נוח שמקבילו בירושלים יוציא מתוכו 25 שגרירים לשעבר שיתחננו בפני נשיא ארצות הברית לא להכיר בבירת ישראל.

אחד מהם הוא אילן ברוך, שגריר ישראל בדרום אפריקה לשעבר. לפני כשבוע כשנשיא זימבבואה רוברט מוגבה עמד בפני הדחה בהפיכה צבאית, הוא דיבר עליו בהערכה שגבלה בהערצה. "אישיות מרשימה ביותר", הוא קרא לו וכינה אותו מנהיג חזק. ברוך לא היה מעז לדבר ככה על נתניהו או דונלד טראמפ.

כך שביום הזה צריך לזכור גם את קבוצת השגרירים הזאת. שמסתדרת בתור בכל מוסד בינלאומי כשאפשר לנגב עוד כמה טיפות של התרפסות, עוד תרגיל אקרובטי של מי שהקרקע המוסרית נשמטה מתחת לרגליהם. מה שחשוב הוא, שממשלת ישראל לא תחוש מחויבת לשלם לאמריקנים בוויתורים כאלה ואחרים בתמורה למה שמגיע לה בדין. לא צריך לספח את מעלה אדומים וגוש עציון לתחומי הבירה. אבל הגברת הבנייה למגורים בירושלים לא צריכה לעמוד למיקוח.
 
ההכרזה היום של טראמפ תתקע, ככל הנראה את המשא ומתן להסדר מדיני בין ישראל לפלשתינים. היה לאבו מאזן שנה לדשדש וקשה לראות אותו חוזר בזמן הנראה לעין לשולחן המשא ומתן. הכרה בירושלים זה התחליף לתהליך המדיני.

אם נשיא טורקיה, ארדואן, חושב שמהלך של מדינה שלישית כלפי ישראל הוא עילה לניתוק יחסים – עם ישראל, שיתייעץ עם אלון ליאל. לפחות לירושלים אי אפשר לשלוח משט עם המרמרה. נראה שמצב הרוח בישראל בתקופה הקרובה יהיה כזה, שהתגובות הנזעמות מצד עמי ערב יתקבלו כמעט בסלחנות. זה מסוג האירועים שבשבילם אפשר גם קצת לספוג ואם צריך להילחם – אז ירושלים היא מטרה ראויה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אמנון לורד

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים ביניהם ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי, 'רצח בין ידידים'. ספרו האחרון: "הדור האבוד" על מלחמת יום הכיפורים.

לכל הטורים של אמנון לורד