"לגרמניה יש השפעה רבה על העמדות האנטי-ישראליות של האיחוד האירופי"
מרקוס פרצל הוא אחד הפוליטיקאים הגרמנים היחידים שתמכו בהכרזה ההיסטורית של טראמפ בנוגע לירושלים. בראיון מיוחד הוא חושף את האווירה שמתחוללת במסדרונות הפרלמנט האירופי, ומבהיר: "יש עוד שורה של פוליטיקאים שחושבים כמוני"
מרקוס פרצל מודה, שבעבר הוא היה אחד מאותם גרמנים רבים, שחשבו שאין יותר אנטישמיות ועיקמו את אפם בסלידה בכל פעם שמישהו העלה את הנושא לדיון - עד שנבחר לפני כשלוש שנים לפרלמנט האירופי מטעם מפלגת הימין ״אלטרנטיבה לגרמניה״.
האווירה האנטי-ישראלית האנטישמית השוררת במסדרונות מוסדות האיחוד האירופי ובאולמות הפרלמנט האירופי גרמה לפרצל, 44, להבין שהוא טעה. כיום, פרצל - שעזב לאחרונה עם רעייתו, פראוקה פטרי, לשעבר מנהיגת ה״אלטרנטיבה״ את מפלגת הימין הפופוליסטית וייסד מפלגת ימין חדשה בשם ״המפלגה הכחולה״ (כחול הוא צבען של מפלגות ״החופש״ הלאומיות באירופה), הוא אחד הפוליטיקאים הגרמנים היחידים, שהביעו תמיכה ב״הצהרת ירושלים״ של דונלד טראמפ.
בניגוד מוחלט לעמדת ממשלת גרמניה. ״ירושלים היא בירת ישראל״, אומר פרצל ל״ישראל היום״, ״היא הוגדרה כך על ידי ישראל. לכן, הכחשת המציאות על ידי גרמניה, מדינות אירופה והאיחוד האירופי אינה רלוונטית. זו יותר בעיה אירופית מאשר בעיה של ישראל. יש עוד שורה של פוליטיקאים שחושבים כמוני. אך, הפחד בגרמניה לבטא זאת בפומבי הוא מאוד גדול.
"זה מעניין לנוכח העובדה, שהקנצלרית שלנו הצהירה בעבר שההגנה על ישראל היא אינטרס לאומי עליון של גרמניה. בה בעת, יש בגרמניה אווירה חברתית, שבה פוליטיקאים רבים מפחדים להודות באופן ברור במציאות הישראלית".
מדוע יש פחד?
"מהתוצאות הפוליטיות שיהיו לנקיטת עמדה כזו. זה עניין, שנוגע לחופש הדעה. הדיון הפוליטי בגרמניה הוא באופן ברור פרו-פלסטיני ואנטי-ישראלי, בניגוד מוחלט לכל ההצהרות הרשמיות. נאומים פוליטיים בסוגיה זו מתחילים תמיד באמירה, שלדובר אין דבר נגד היהודים, אבל - צריך להיות אפשרי להביע ביקורת נגד ישראל.
"ואז, מובעת בדרך כלל הערכה פוליטית שמסתיימת בכך שישראל תיעלם מהמפה תוך כמה שנים. אני שומע את זה לא רק בגרמניה, אלא גם כאן, בפרלמנט האירופי. למעשה, כאן אפילו לעיתים קרובות יותר. ככל שמרחיקים יותר שמאלה בקרב צירי הפרלמנט, כך נעשה יותר קשה לאותם צירים להסתיר את החזות האנטישמית והאנטי-ישראלית שלהם.
"כמעט כל סיעות הפרלמנט אימצו עמדה חד צדדית של גינוי ההתנחלויות והם מזניחים לחלוטין את מה שקורה בצד הפלסטיני, את הפגיעה בחוק ובזכויות שמתבצעת במימון אירופי. ויש התעקשות על תהליך שלום, שישראל מתקשה מאוד לזהות. בכל פעם שנכשל מאמץ להחיות את תהליך השלום מטילים את האשמה על ישראל.
"ויש גם היאחזות ברעיון פתרון שתי המדינות, למרות שברור לחלוטין שהמדינה השנייה רוצה להביא להיעלמותה של ישראל. האירופים לא מקיימים קשרים עם צפון קוריאה, כי היא רוצה להשמיד את דרום קוריאה, אך לא מאמצים את אותה המדיניות מול ארגונים שדוגלים בהשמדת ישראל ברצועת עזה או ביהודה ושומרון".
זה כולל פחד מטרור ואלימות?
"עבור פוליטיקאים רבים באירופה הטרור עדיין אינו נושא בעל נוכחות. אני נדהם לראות עד כמה הטרור, שאנו חווים גם באירופה, לא חדר למודעות האנשים. אם מסתכלים על מה שישראל עברה בשנים האחרונות, אפשר לראות מה עתיד להתרחש באירופה. אנשים עוד אינם מבינים זאת, ולכן אני לא חושב שמדובר בפחד מטרור.
"אם היה פחד מטרור היו כבר ממזמן מיישמים מדיניות אחרת. אני חושב שזה ביטוי של שנאה עצמית, ולישראל יש את המזל הרע שרואים בה אומה אירופית ועושים השלכה של השנאה העצמית האירופית על ישראל".
מה ההשפעה הגרמנית על העמדה האירופית בכל הקשור לישראל?
"ההשפעה של גרמניה עצומה. הרבה ממש שקורה כאן, בפרלמנט האירופי, מגיע מגרמניה. וזו בושה. כאן, בבריסל, מתקבלות החלטות אנטי-ישראליות אחת אחר השנייה. מעניקים להחלטות הללו שמות אחרים: תהליך השלום במזה״ת וכדומה. אך מתחת הכותרת היפה הזו יש עמדות אנטי-ישראליות עקרוניות, שלהן מובטח תמיד רוב גדול.
"גרמניה הייתה יכולה להבהיר שהיא אינה יכולה לתמוך בדברים הללו מסיבות היסטוריות. אם גרמניה, באמצעות הקנצלרית או שר החוץ, הייתה מטילה וטו במוסדות האיחוד, אני בטוח שלא היינו שומעים יותר על החלטות אנטי ישראליות בפרלמנט האירופי. ממשלת גרמניה הייתה יכולה להשפיע באופן ברור".
ואינך רואה הבדל בין נציגי השמרנים של מרקל לסוציאל-דמוקרטים בעניין?
"כלל לא. אין אפילו הבדלי ניואנסים ביניהם, למרות שלזכות השמרנים אני יכול לומר שיש ביניהם עוד כמה קולות בודדים פרו-ישראליים. אבל העמדה הרשמית של סיעת השמרנים כלל לא שונה מזו של הסוציאל-דמוקרטים".
אקו"ם