ראשי » חדשות » בארץ

שוב: המדינה תעניק מעמד תושבות ל־300 מסתננים

בג"ץ קיבל עתירה למתן המעמד למסתננים הסודנים, אף שכבר לא נשקפת סכנה לאלה מהם שישובו למולדתם • המדינה: "ההחלטה - מטעמים הומניטריים"

הלחץ על הממשלה התגלה שוב כאפקטיבי: בצעד תמוה החליטה המדינה להעניק מעמד תושבות ל־300 מסתננים נוספים מסודאן. זאת למרות נתונים שאסף המרכז למדיניות הגירה ישראלית, המלמדים שבעולם גוברת ההכרה שבסודאן לא נשקפת סכנה - גם לא ליוצאי דארפור.

מדובר במקרה השני בתוך פחות מחצי שנה שהמדינה מעניקה בהוראת בג"ץ מעמד תושבות ארעית, המקנה תעודות זהות וזכויות סוציאליות מלאות ללא הגבלת זמן. בחודש יוני השנה זכו 200 מסתננים מסודאן למעמד. הם טענו כי הגיעו מחבל דארפור. אלה מצטרפים לכ־600 מסתננים שקיבלו מעמד תושבות בשנת 2007. לפי ההערכות שוהים בישראל יותר מ־2,000 מסתננים במעמד דומה, מתוך כ־8,000 מסתננים מסודאן.
 
העולם שינה את עמדתו

ההחלטה הנוכחית התקבלה בתגובה לעתירה לבג"ץ שהגיש המוקד לפליטים ומהגרים בשם 24 מסתננים מדארפור. העותרים דרשו לאמץ חוות דעת פנימית משנת 2014, שנכתבה על ידי פקיד ברשות האוכלוסין וההגירה, הקובעת שיש לתת מעמד פליטות לכל חברי השבטים האפריקניים מדארפור.

מנגד, נתונים שגיבש המרכז למדיניות הגירה ישראלית, עמותה לא־ממשלתית העוסקת במחקר וקידום מדיניות, מראים כי המקורות המופיעים בחוות הדעת מיושנים ואינם רלוונטיים - ודו"חות עדכניים יותר מגיעים כיום למסקנה הפוכה.

כך, לדוגמה, אחד המקורות המרכזיים בחוות הדעת הוא פסק דין של בית הדין העליון לעררים בבריטניה משנת 2009, שקבע כי חברי שבטים אפריקניים שיוחזרו לסודאן עלולים להיות בסכנה. ואולם, במארס 2016 נשלחה משלחת משותפת לממשלות דנמרק ובריטניה לח'רטום, בירת סודאן. מדו"ח המשלחת עולה כי על אף חוסר היציבות באזורי הסכסוך במדינה (דארפור, דרום קורדופאן והנילוס הכחול), חיים בבירה ח'רטום מאות אלפי יוצאי אזורים אלה בבטחה, עם גישה לחינוך ולטיפולים רפואיים. לפי דיווח של שגרירות בריטניה, חברי שבטים אפריקניים מדארפור אף מחזיקים בתפקידי מפתח בממשלת סודאן.
 
ממצאי המשלחת אומצו באוגוסט השנה על ידי משרד הפנים הבריטי בקובץ הנחיות שפרסם. "יש ראיות רבות לכך כי באופן כללי לא נשקפת סכנת רדיפה או פגיעה על רקע אתני לדארפורים לא־ערבים המגיעים לח'רטום", נכתב בקובץ.

בהתפתחות נוספת מאוגוסט, אותו בית דין בבריטניה שינה את פסק הדין מ־2009 ודחה בקשת מקלט של מהגר סודאני מדרום קורדופאן, אף על פי שהוא חי שנים רבות בבריטניה. באוגוסט השנה אף פורסם כי איטליה גירשה חזרה לסודאן קבוצה של 48 מהגרים מחבל דארפור. אירוע דרמטי נוסף שמשלים את התמונה אירע באוקטובר השנה, אז החליט נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להסיר את הסנקציות על סודאן מכיוון שחל שיפור במצב זכויות האדם במדינה. מכל מקום, מעמד התושבות יינתן ל־300 המסתננים באופן גורף וכלל לא תיבדק בקשת המקלט.

נוסף על כך, אף שאי אפשר להרחיק בכפייה ובאופן ישיר מסתננים מישראל לסודאן, מכיוון שאין לישראל יחסים דיפלומטיים עם המדינה, בארבע השנים האחרונות חזרו יותר מ־6,000 מסתננים סודאנים לאחר שעברו דרך מדינות מעבר שלישיות וללא שדרכונם הוחתם בחותמת ישראלית. מכאן, שהחלטת המדינה מעוררת שאלות קשות.

פנינו למשרד המשפטים עם השאלה: מדוע, למרות המידע החדש שהתקבל זה מכבר כמדיניות רשמית באירופה, ממשלת ישראל ממשיכה להעניק באופן סיטונאי מעמד ליוצאי סודאן? בתשובה נמסר מהמשרד כי "ההחלטה התקבלה מטעמים הומניטריים". במילים אחרות: לא מדובר בשיקולים משפטיים או מדיניים מבוססי עובדות.

יונתן יעקובוביץ' מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית מגיב על כך ואומר כי "מדובר בהחלטה תמוהה שאין לה על מה להסתמך. חמור מכך, לפי כל הדו"חות, גם קבוצות המורדים בדארפור ביצעו פשעי מלחמה חמורים - ומתן מעמד גורף ללא בדיקת הבקשות עלול לתגמל אנשים שהם למעשה פושעים בעצמם". לדברי יעקובוביץ', "אם המדינה חפצה בכך, יש לבדוק את הבקשות באופן פרטני במהירות ולהעניק מעמד רק למיעוט מתנגדי המשטר או ניצולי רצח העם הזכאים לכך".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "ככלל, טרם ניתנה הודעה רשמית בנושא מטעם המשרד, הן בבית המשפט והן בפלטפורמות רלוונטיות אחרות, ומשכך לא נוכל לפרוט את הסוגיה בכלי התקשורת".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg