מקדם את הסייבר הישראלי? נתניהו כשר הבריאות מעדיף חברות מודיעין סייבר זרות

צילום: קובי גדעון, לע?מ - facebook.com/Netanyahu IsraelDefense

משרד הבריאות פרסם מכרז לרכש מודיעין סייבר ושלח אותו ל-14 חברות ישראליות (מספר מכרז 37/2016). אולם, בתנאי הסף של המכרז, אף חברה ישראלית לא יכולה לעמוד. אין פשוט חברות מודיעין סייבר ישראליות עם 150 אנליסטים, שעובדות בשלוש יבשות, 12 מדינות ותומכות בעשר שפות. במשרד הבריאות רוצים שהחברה הזוכה תעמוד בכל התנאים יחד. "חברה אשר אינה מסוגלת לספק את המענה באופן עצמאי, רשאית לרכוש שירות מקבלן משנה גלובאלי המרכז תמונת מודיעין סייבר מרחבי העולם", כותבים בתגובה משרד הבריאות.

ראוי לציין כי בישראל הוקמו בשנים האחרונות חברות מודיעין סייבר המספקות שירותים בכל העולם. עולה השאלה האם מתפקידו של משרד הבריאות לקבוע את זהות החברה (מקומית או זרה) או שתפקידו לציין מה הוא רוצה כפי שאכן עשה בחלקים המקצועיים של המכרז.

גורם בכיר באחת מחברות המודיעין סייבר בישראל אומר בתגובה לתנאי הסף במכרז: "חברות מודיעין הסייבר הישראליות מספקות מודיעין איכותי למאות גופים בישראל מכלל המגזרים כולל מגזר הבריאות. החברות הישראליות עומדות בשורה הראשונה של ספקי מודיעין הסייבר בעולם. החברות הללו מתמחות באיתור תקיפות על ישראל ועל חברות בישראל בצורה טובה בהרבה מחברות בינלאומיות שמקדישות מעט מאוד זמן לאזור שלנו.

"במקום לבקש הוכחת יכולת כולל נסיון קודם, מבקש המכרז לפסול בצורה גורפת את כלל החברות בארץ. מדובר במכרז שעל פניו נראה כמכרז תפור, או לפחות כמכרז שמחברו (משרד הבריאות) החליט באופן פזיז ואולי ממניעים בעייתיים יותר שהוא לא רוצה להעסיק חברות ישראליות ואולי אפילו בחר מראש את הספק שאותו הוא רוצה כזוכה במכרז. למיטב הבנתנו, ממשלת ישראל ובראשה ראש הממשלה פועלים בדיוק בכיוון ההפוך  ומנסים לייצא את הידע שלנו לכלל מדינות העולם."

להלן חלק מדרישות הסף הכתובות במכרז:

• על הספק או קבלן המשנה להעסיק יותר מ-150 אנליסטים

• על הספק או קבלן המשנה  להעסיק אנליסטים ביותר מ-12 מדינות בלפחות שלוש יבשות

• על  הספק או קבלן המשנה  להעסיק אנליסטים הבקיאים בכתיבה קריאה ודיבור שותף של יותר מ-10 שפות זרות. ביניהן: אנגלית, ערבית, רוסית, סינית, פרסית

• על הספק או קבלן המשנה  להעסיק יותר מ-100 אנליסטים המתמחים בלעדית בפעילות חקירה Forensics Incident Response.

באופן כללי במכרז מבקש משרד הבריאות מודיעין סייבר רלוונטי למיכשור רפואי, מודיעין סייבר ממוקד, לנושא תרופות, מודיעין סייבר הרלוונטי לתשתיות מערך הבריאות, מאמרים בנושא סייבר בעולם הרפואה, התראות על כלל סוגי ההתקפות. מודיעין ממוקד על פגיעויות מכשור רפואי, פגיעויות ברשתות SCADA ובקרים, מיקוד בחיפוש מודיעין על ארגוני בריאות בישראל.

יש גם דרישות ממוקדות כמו סריקת הרשת בחיפוש אחר סחר ומכירת סטרואידים אנאבולים, סריקת הרשת בחיפוש אחר מכירה לא חוקית של תרופות מרשם וסמי פיצוציות, איתור מתחזים לרופאים המציגים עצמם במרמה בתור רופאים ומטפלים באופן לא חוקי באנשים ועוד.

אין ספק כי הטענה אינה כלפי דרישות המשרד בנוגע לאפיון המידע שהוא מחפש.  אלא כלפי קביעת תנאי סף המכתיבים את אופי החברה הזוכה ככזו שאינה ישראלית. בסופו של דבר, המשרד צריך לקבל את המידע שהוא מבקש. אם החברה הזוכה אינה מסוגלת לספקו, היא תעשה לבד שיתופי פעולה עם חברות בחו"ל. גם  בלי תנאי סף שמגדירים מראש יכולות של חברות בינלאומיות בלבד.

נקודה נוספת קשורה לקידום הסייבר הישראלי. אם ראש הממשלה מקדם את הסייבר הישראלי בכל העולם, מה חושבים על האמונה שלו בסייבר הישראלי אותן מדינות אחרות שרואות כי בסופו של דבר הוא כשר בריאות בוחר ביודעין חברות זרות.