אפקט אזריה תרם לסטירת הלחי בנבי סלאח
באירוע בנבי סלאח לא היה ברור מה צה"ל מנסה למנוע, אך דבר אחד הוא בטוח מצליח לעשות – לפגוע בביטחון העצמי של הלוחמים, הנדרשים לפעול בנחישות ובחדות. פרשנות
בלילה האחרון טיפל צה"ל בתוצאות התודעתיות של הסרטון, בו צולם קצין צה"ל סופג סטירת לחי מנערה בואדי סלאח - הנערה נעצרה, ונטען על ידי גורמים בצבא כי המפקד פעל במקצועיות, אם כי נדרשה ממנו פעולת מעצר בו במקום, בזמן האירוע. האירוע לכאורה נסגר. אולם בחינה מעמיקה יותר של המצב מצביעה על אמת מרה- ללוחמים בסביבה אזרחית יש קושי בלפעול בנחישות ובחדות, והתוצאות ניכרות.
מעצר הנערה התוקפת מנבי סלאח
צילום: דובר צה''ל
הדרך בה צה"ל נוקט מאז אירוע אלאור אזריה, הן בהקשר התודעתי והן בהקשר המשפטי מהווה שדר חד וברור: הפעלת כוח מדודה, וזהירות רבה בתווך מצולם. ההוראה הזו בסך-הכל הגיונית, רק יש בה בעיה מובנית: כל חייל המצוי בסביבה רווית מדיה יעדיף שלא להפעיל כוח אלא אם כן לא תהיה ברירה, לבטח לאחר הויה דלורוזה שעבר אלאור אזריה. אם תשאלו חיילים בשטח תשמעו ש"מפחדים ממצלמות". אל תתבלבלו, לא מפחדים מכך שמצלמים אותם, אלא מהתגובה הפיקודית שעשויה לבוא כתוצאה ממשהו שלא ייראה טוב.
ברור לחלוטין שבצה"ל ישללו מהיסוד את הטענה המובאת כאן, ואפשר להבין למה. אף אחד לא התכוון לפגוע בביטחון העצמי של הלוחמים המצויים במציאות מסובכת, אבל בפרקטיקה של הדברים זה בדיוק מה שקרה. הבעיה היא שגם הצד השני מבין את המסר הזה, ועשוי לנצל אותו עד תום.
בניגוד לעמדת צה"ל, להבנתי, אותו קצין שנחבט על-ידי אותה נערה לא פעל במקצועיות, ובטח שאין סיבה לשבח אותו, כפי שטוענים מספר בכירים לשעבר שהתראיינו מעל גלי האתר. פעולה מקצועית הייתה מעצר מיידי של אותה "סוטרת", וסילוקה מהשטח. קצין לוחם הנותן את לחיו לסטירה של מתפרעת הוא בעייני תקלה מבצעית. לא בגלל איך שזה נראה, אלא בגלל מה שזה מסמל, ואין לזה שום קשר למוסר.

כל חייל המצוי בסביבה רווית מדיה יעדיף שלא להפעיל כוח אלא אם כן לא תהיה ברירה. אלאור אזריה
צילום: גדעון מרקוביץ
אלפי חיילים וחיילות משרתים בסביבה הזו של יהודה ושומרון. הם מצויים יום-יום, שעה-שעה בדילמות האלו, שלא לדבר על ארגונים בין לאומיים ה"עוטפים" אותם, בצל"ם, ושוברי השתיקה למיניהם. תכלית הפעילות של אותם חיילים בשטח הינו הגנה על המרחב ועל העוברים בו. ברור שאותם חיילים מסמלים משהו- הם הכוח המגן, החוצצים בין הטרור ובין השפיות.
התמונות של אמש מראות לנו סמל חבוט. יש שיגידו "לא נורא, טוב שלא הופעלה אלימות", או "אל תהיה צודק, תהיה חכם", ועוד אמירות נדושות מאין אלו. ועם זאת נסו להיכנס לראשם של החיילים- מי רוצה להיות מושפל בדרך הזו? איזה לוחם יעלה לעמדה עם מוטיבציה כשהוא רואה קצין חוטף מכות מנערה פלשתינית?

פרובוקציה מול חיילי צה''ל בכפר נבי סלאח
צילום: ''החדשות''
יתרה מכך, הצבא, המדווח לנו השכם וערב על בעיות מוטיבציה לשירות קרבי – האם זו הדרך לשפר את המצב? בהבלגה מוגזמת, והגעה כמו גנבים בלילה למעצר הרואי של נערה בביתה? איזה נער או נערה בכיתות יא' או יב' ירצו להיות לוחמים בצבא כזה, שנראה כל כך לא נחוש וכל כך מפוחד מעצמו?
המסר של צה"ל הוא בעייתי. נכון, לא היה צריך להיגרר לפרובוקציה בוואדי סלח, אבל לטעון שהפעולה הייתה מקצועית? ואפילו יותר מכך, לטעון שהפעולה ראויה לשבח? האמירות האלו מבלבלות- הן לא נכונות, לא בהקשר המקצועי, לא בהקשר המבצעי, לא בהקשר הערכי, וגם לא בעיתוי והמציאות שמתחוללת בחברה הישראלית.
אירוע אזריה קיבל מענה מיידי כדי למנוע הישנות המקרה, ובעיקר בכדי לא לתת לפלשתינים קרדום לחפור בו, בדמות מראה חייל המוציא להורג מחבל ללא משפט. באירוע ואדי סלאח לא ברור מה צה"ל מנסה למנוע, דבר אחד הוא בטוח מצליח לעשות – לפגוע בביטחון העצמי של הלוחמים, הנדרשים לפעול בנחישות ובחדות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg