תושבים בעוטף עזה קוראים לתגובה צבאית קשה: "מבורך שמגלים ומשמידים מנהרות"
התקיפה החריגה הלילה ברצועה נשמעה היטב ביישובים סמוכי הגדר בישראל: "כל הזמן שומעים פיצוצים" • התושבים ממשיכים בשגרת החיים, אך נערכים להתפנות במקרה הצורך: "לא ישאירו אף אחד הפעם" • ובמפתיע, תושבים חדשים ממשיכים להגיע: "אנחנו בעיצומה של קליטה"
לאחר שהלילה (חמישי) תקפו מטוסי חיל האוויר מטרה מרכזית ברצועת עזה, כשעל פי הערכות מדובר במנהרת טרור, תושבי העוטף מגיבים להתחממות באיזור בחודש האחרון בכלל ובימים האחרונים בפרט.
בשבוע האחרון בלבד שוגרו ארבע רקטות לשטח ישראל, שלוש מהם אתמול. למרות ההתחממות המשמעותית, אין הנחיות מיוחדות לתושבים בעוטף. במהלך הלילה, הפגזות צה"ל ברצועת עזה הורגשו בקרב התושבים, כפי שמספר יגאל פיין המתגורר בקיבוץ ניר יצחק במועצה אזורית אשכול: "שמענו פיצוצים חזקים מאוד, אני ישר התעוררתי, ואחר כך גם אשתי התעוררה".
פיין הסביר שעל כל נפילה בשטח הארץ יש שיגורים רבים שאת הדי הפיצוץ שלהם שומעים התושבים באופן קבוע: "כל הזמן יש בומים ולא על כולם מדווחים, יש נפילות ואנשים שומעים בומים אבל אין צבע אדום או אזעקות. אלה יכולות להיות נפילות בשטח שלהם. הצבא אומר שאם הרקטה לא בטווח סכנה לא מפעילים אזעקה כדי לא להלחיץ את התושבים, אבל את הבומים אנחנו שומעים כל הזמן. אני לא יודע מה זה יעשה לילדים בעתיד, הם חיים לתוך זה. יש בומים כל הזמן, אם לא מתוך הרצועה אז מתוך סיני".
פיין סבור שאם תהיה פגיעה בחיי אדם, ישראל תצא למבצע נוסף: "אם תהיה פגיעה בתוך יישוב ויהיו פצועים או חס וחלילה הרוגים, צה"ל יגיב יותר חזק ואז המצב יתלקח".
רוני קיסין, תושבת כרם שלום ודוברת הקיבוץ, מספרת גם היא שהפיצוצים מהתקיפה של צה"ל נשמעו היטב: "אתמול היו פיצוצים די רציניים. זה שמגלים מנהרות ומשמידים אותן, זה מבורך". היא הוסיפה כי למרות המתיחות, תושבים חדשים ממשיכים להגיע לקיבוץ: "ההתחממות היא בכל העוטף, נכון יש המתיחות ומרגישים את זה, אבל אצלנו שקט. לא היו נפילות ושגרת החיים ממשיכה, אנחנו בעיצומה של קליטה".
בנוגע לתכנית הפינוי במצב חירום, מסבירה קיסים כי איש לא יישאר בקיבוץ במצב לחימה: "כל היישובים מפונים במצב של מלחמה, לא ישאירו אף אחד הפעם. בצוק איתן זאת לא הייתה סביבה נורמלית להיות בה, אני בחרתי להיות שם בגלל התפקיד של בעלי שחייב אותו להישאר ולתמוך בו. זה חכם שמפנים, אזרחים לא צריכים להיות בכאן מצב של מלחמה, בטח לא ילדים".
שרון שלי, שמתגוררת היום בקיבוץ אור הנר במועצה אזורית שער הנגב, נאלצה להעתיק את ביתה כמה פעמים בגלל הקושי שבהתמודדות עם המצב הביטחוני: "התגובה של הצבא חסרת משמעות, הביטחון האישי של התושבים ספג מכה קשה. בשנים שהיו עשרות רקטות בשבוע זה היה משמעותי".
היא טוענת כי על ישראל לפעול לשינוי המצב: "הבעיה שלנו זה שנזכרים לשאול שאלות על המצב בעזה בכל פעם שיש הסלמה. הסלמה היא תוצאה של נסיבות שאנחנו בעזה יכולים להשפיע עליהם. שיקום עזה יביא שקט לתושבי הנגב המערבי, צריך לדאוג שלתושבים תהיה יותר תקווה ושבבוא היום יוכלו להילחם נגד חמאס. מצד שני חייבים להפעיל יד קשה נגד החמאס".
אשל מרגלית, המתגורר במושב נתיב העשרה במועצה האזורית חוף אשקלון, נזכר בתגובת התושבים ביישוב כשגילו מנהרה במבצע צוק איתן: "בצוק איתן 70 אחוז מהתושבים עזבו את המקום כתוצאה מהמנהרה שגילו לכיוון שלנו, קילומטר אחד בלבד מנתיב העשרה. למחרת האמהות עם הילדים נסעו ועזבו את היישוב, אבל כשנגמר המבצע - משפחה אחת לא עזבה את היישוב".
הוא מוסיף כי למרות הקושי, התושבים חזקים: "זה לא קל, אבל למרות כל מה שקורה היישוב חזק ולא יהיה מוכן לנטוש". גם מרגלית סבור כי תגובת צה"ל אינה מעוררת הרתעה ויש לשנות זאת: "לצערי הרב צה"ל לא מגיב בהתאם, התגובה שלנו לא מספיק קשה, ובעזה צוחקים עלינו. אני זה שקרוב לגדר, אני רואה מה קורה מבחינת ההתבצרות שלהם, צריכה להיות תגובה אפילו כשיורים טיל אחד".
אקו"ם