
הרשות לניירות ערך מציבה תנאי סף לכניסת חברות מטבעות וירטואלים לבורסה. היא רק לא מגדירה מהם

הרשות לניירות ערך פרסמה הצעה לתיקון תקנון הבורסה בנוגע לפעילות מטבעות קריפטוגרפים. "על רקע זה ההצעה המובאת להערות ציבור היא הגבלת הכללתן של חברות שעיקר פעילותן הוא השקעה, אחזקה או כרייה של מטבעות קריפטוגרפיים במדדי הבורסה והגבלת כניסתן של חברות אלה לבורסה למקרים בהם התקיימו תנאי סף המצביעים על פעילות עסקית משמעותית", כותבים בהצעת התיקון.
"הסמכות להתקנת הגבלות מסוג זה בתקנון הבורסה קבועה בסעיפים 46 ו-48 2 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968. ההצעה היא לבצע את התיקון במתכונת של הוראה זמנית, לתקופה מוגבלת של שנתיים, במהלכה תוכל להתבצע בחינה ואסדרה ייעודית, בהתאם להתפתחויות המהירות בתחום".
ברשות ההון חוששים, ובצדק, שאין מודלים מתמטיים שמסוגלים למדוד כראוי את הסיכונים בתחום המטבע הוירטואלי. בטח שלא בICO, שאין שום דרך לדעת האם המוצר המובטח כנגד המטבע ישמור על ערכו. "קיים ספק אם יש בדרישות הגילוי לבדן כדי להתמודד עם הסיכונים החריגים והייחודיים האמורים [המפורטים במסמך בהקשר מטבעות וירטואלים]. במצב הדברים הנוכחי יש חשש כי הכנסת השקעות אלה לשווקים ראשיים בהם פועל הציבור הרחב עלולה להוביל לפגיעה משמעותית במשקיעים, בכלל החברות, בבורסה, ובאמון המשקיעים בשוק ההון ובבורסה".
במסמך יש בעיה מובנית קריטית מהותית אחת - מה הייתם מצפים למצוא במסמך לשינוי תקנון הבורסה שמבוסס על תנאי סף כמרכיב עיקרי לקביעת כניסת חברה לבורסה? נכון, צודקים. את תנאי הסף. או לפחות דרך לחשב אותם או איזו שהיא הגדרה כלשהי. אז זהו, שאין.
המושג "תנאי סף" מופיע שלוש פעמים במסמך. אף אחת מהן לא לצורך פירוט מהם. במצב כזה, שיקול הדעת של הבורסה לא חשוף לציבור שנשאר בחשכה. אז נכון שמדובר במהלך חיובי של הרשות, אבל קצת יותר שקיפות לא הייתה מזיקה. כמו כן, אם לא מוגדרים תנאי הסף, כיצד רוצים מהציבור התייחסות רצינית?
את ההצעה כתבו עו"ד עדן לנג, רו"ח אורלי קורן ותגובות יש לשלוח עד לתאריך 25.1.2018 למייל seclaw@isa.gov.il. למסמך המלא.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg