 |
/images/archive/gallery/104/227.jpg ביל גייטס מקבל תמורה בעד המשרה.
צילום: רויטרס  |
|
|
| מובטל הייטק? המשרה שלך בפּוּנה |
|
| בזכות כוח עבודה זול ומוכשר, הודו היא "גונבת המשרות" מספר אחת של תעשיית ההייטק העולמית. איך שגלגל קולוניאליסטי מסתובב לו |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
דרור גלוברמן
30/5/2004 14:00 |
|
|
|
|
|
|
|
מה משותף לחברות AOL, נוקיה , יוניסיס, AMD ו-3COM? כולן הקימו באפריל האחרון מתקני פיתוח חדשים בהודו והרחיבו את השקעותיהן במדינה הענקית. החברות הללו ועוד רבות אחרות הצטרפו לנהירה אדירה של חברות הייטק לכיוון תת-היבשת ההודית, ביניהן גם אמדוקס הישראלית, שמגייסת כעת מהנדסים למרכז הפיתוח החדש שלה בעיר פונה.
ב-3.5
השנים האחרונות, כשתעשיית ההייטק בעולם כולו התרסקה, ההייטק בהודו דווקא החל לפרוח. הוא צומח שם במהירות ומאיץ את הכלכלה ההודית, תוך שהוא מעלה את רמת החיים הכללית ואת רמת השירותים והתשתיות במדינה. אם חשבתם שההייטק בישראל עשה מהפכה גדולה, נסו לדמיין מהפכה כזו עוברת על ארץ ענקית ומסובכת כמו הודו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
שיר אסינג בהייטק
|
|
|
 |
|
 |
|
"בהודו תמיד אופטימיים"
|
|
|
 |
|
|
|
ההודים מודעים היטב למצבם בשוק הבינלאומי ומנצלים את היתרונות היחסיים שלהם על פני מדינות המערב. הם מפתים חברות רבות, בעיקר מתחום ההיי-טק, להעביר להודו פעילויות שונות, כמו מרכזי שירות. חברות הודיות מספקות את השירותים האלה בדרך של מיקור חוץ (אאוטסורסינג), ומציעות יתרונות משמעותיים בעלויות. החברות האמריקניות והאירופיות נוהרות לשם, ובדרך מפטרות אלפי עובדים במדינות המערב.
פריחתה הנוכחית של הודו לא נובעת רק מהמוחות של אנשיה ומהפעילות של ממשלתה, שהשכילה להפוך את המדינה לאטרקטיבית עבור חברות ומשקיעים. חלק גדול מההצלחה נבע ממשבר ההיי-טק עצמו, שאילץ את החברות המערביות לחפש דרכים לקצץ בהוצאות. הודו סיפקה את הפתרון המושלם: מאגר עצום של מהנדסים ואנשי טכנולוגיה ברמה גבוהה (350 אלף מהנדסים הודים מסיימים בכל שנה את לימודיהם), שעולים רק רבע עד חמישית מעלותו של מהנדס אמריקני.
ד"ר מת'וקומאלי וידיאסגאר, סגן נשיא בכיר בטי.סי.אס (טאטה שירותי ייעוץ, Cosnultancy Services Tata), חברת שירותי התוכנה הגדולה בהודו וחברה-בת של תאגיד הענק טאטה, רחוק מלהתנצל על "גניבת המשרות" ממדינות המערב. בביקורו בישראל בתחילת החודש, לרגל שבוע הביוטכנולוגיה, הוא הסביר לנו איך ההודים לומדים מהטעויות של ארצות הברית ואירופה, ואיך הם סוגרים "על הדרך" כמה חשבונות היסטוריים עם המערב. שיעור ראשון בגלובליזציה.
האופציה ההודית לא הפכה לטרנד בן-לילה. למערב לקח קצת זמן להתרגל לרעיון. "בשנתיים הראשונות היתה אווירה שלילית סביב הודו", אומר וידיאסגאר, "הרי הכבישים אצלנו לא איכותיים במיוחד, והטלפונים 'מתים' לפעמים, אבל דברים משתפרים וחברות הטכנולוגיה הבינו את זה. רוב החברות ראו שהשתפרנו באופן ניכר באיכות, ושהעלות עדיין נמוכה. אז אני חושב ששינינו דעות בקהילה, ועכשיו חברות מגיעות בהמוניהן. רבים רוצים לראות בדיוק איפה אנחנו עובדים, כי הם חושבים שאלה'סדנאות ניצול' (Sweatshops). אחרי שהם רואים את המתקנים שלנו, הם אומרים שהם יותר טובים משלהם ".
זו לא הפעם הראשונה של וידיאסגאר בישראל. הוא היה כאן גם לפני 4 חודשים, וכבר מתכנן את ביקורו הבא, באוקטובר, אז יגיע בראש משלחת גדולה של מספר חברות הודיות. למרות שמאז ביקורו האחרון בארץ חלף רק זמן קצר, הוא מצליח לזהות כאן שינוי בהלך הרוח הכלכלי. "לפני 4 חודשים הישראלים היו הרבה יותר פסימיים לגבי הכלכלה הישראלית, ועכשיו הם הרבה יותר אופטימיים", הוא אומר. "אנחנו בהודו תמיד אופטימיים.לא היתה אצלנו שום ירידה בהיי-טק,רק עלייה בקצב של 4.5% עד 8% בשנה ".
ההודים מתכוונים לרכוב על הגל הזה רחוק ככל האפשר, ולתרגם את ההצלחה גם לתחומים נוספים, כמו ביוטכנולוגיה: "רבים אצלנו מקווים שביוטכנולוגיה תהיה הסיפור הבא. זה לא ברור מאליו, משום שזה דורש בסיס מדעי מוצק, ומשום שההחזר על ההשקעה מתבצע בטווח ארוך מאוד, אבל רבים חולמים על זה". ואם חושבים על ביוטק, שיתוף פעולה עם ישראל הוא מתבקש. "באנו לכאן כדי להעביר את המסר לענף הביוטכנולוגיה הישראלי, שאנחנו רוצים להיכנס לתחום הזה ולבדוק אפשרויות לשיתוף פעולה".
|
|
|
|
|
|
|  | | מייצאים שאנטי, מייבאים הייטק | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
