 |
/images/archive/gallery/119/858.jpg לוגו שבוע הספר 2004. שמח!
 |
|
|
| הארי פוטר ושמחת גני התערוכה |
|
| הילה שרון שוחרת האינטימיות נכנסה לאתר שבוע הספר, וקיבלה שם מנת קרנבליזם סהרורית ומטופשת |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
הילה שרון
9/6/2004 12:27 |
|
|
|
|
|
|
|
אחים שלי, חג שמח. איזה חג? חג שבוע הספר העברי! הוא מתחיל היום, ומה נגיד, "המלים שמחות! האותיות רוקדות! הפסיקים בטירוף!" והסימניות בג'ננה. מאז שהציבה המייסדת, ברכה פלאי ז"ל, דוכן ספרים עם השלט "25% הנחה" באמצע תל-אביב (שדרות רוטשילד, 1921) לא נצפתה כאן סבביה כזאת. ואם אתם מתקשים להיכנס לגרוב, אתר שבוע הספר פה כדי לעזור.
באופן כללי, משתייך האתר למערך השיווקי, המטפטף במרץ את השינוי שעבר האירוע. לפני שנה החליף שבוע הספר התל-אביבי – עדיין ראש וראשון בקנה מידה ארצי – מיקום וקונספט; מכיכר רבין עמוסת הקונוטציות, אל פארק הירקון המאוורר. במקביל, ואחרי שנים של שמירה על סטטוס-קוו עדין בין אידיאולוגיה לקופה רושמת ("גם במלחמת לבנון ובששת הימים", לפי האתר), הוכרעה המשוואה לטובת הקופה. דוכני הספרים עובו בשלל אירועים, חלקם לכל המשפחה חלקם יותר מסטולים, האווירה השתנתה למה שבבית-הספר קראנו "הפסקה פעילה", והשיטוט, הפעיל דווקא, שהופרע פעם רק על-ידי מערכת הכריזה ("שימו לב, שימו לב, X חותם על ספריו בדוכני אהממ"), יצטרך עכשיו לפלס דרך בין דיונים על ספרות אלטרנטיבית, למיצגים, ל"נשים כותבות שירה".
האתר, מהבחינה הזו, הוא הכנה טובה לשטח (אם כי המעדיפים להתכונן באופן יותר ליטראלי, ימצאו בו גם מפה ורשימות דוכנים). הוא צבעוני מאוד, במסך הפתיחה, כאמור, "המלים שמחות, האותיות רוקדות", והוא משופע באיורים שיקרצו לילדים, אבל גם ללוסי-בשמיים. צילומים, לעומת זאת, ולמעט בחלק ההיסטורי על שדרות רוטשילד – אין. לא של סופרים, לא של קונים, לא של מוכרים. מצד אחד, מדובר בהבעת אמון נדירה למדי במלים; מנגד, נכפית עליהן כזו דיאטת צירופים, שלא הייתם קונים באף ספר: "לאוהבי הספר שלום", "תרבות במחיר שווה לכל נפש, באווירת מסיבת צהריים לוהטת", והפייבוריט: "יריד הפיתויים והקסם", ובו "שיר אישי המוגש בתאי פיתוי", "מופע מחול על אכילה מבוקרת" ו"צוות המעריצים של סרט הפולחן 'מופע הקולנוע של רוקי' בהעמדה ייחודית".
קשה לראות איך משתלבים בכל אלה סופרים פחות מעמידים. או קוראים מעל גיל 45. או המפגשים הלא-מתווכים, הפשוטים, בין קוראים לכותבים, המאפיינים את שבוע הספר, שהם לפעמים משמחים ומרגשים, ולפעמים לא.
והיות שבכל זאת, חגיגות, לא נשאל למה (לפי האתר) אין שבוע-הספר באופקים, או דיונים על סופרים ערבים, או רב-שיח עם הסופרת ההיא, שמדברת לאט ומציתה סיגריה בסיגריה. התחושה, וייתכן שזו רק תחושה, היא שהאתר לא מתחמק, אלא באמת מאמין באופציית השימחו. קצת כמו בהצגת הילדים "זה קורה אם אני קורא", שהוא מפרסם: מעשה ב"שוטר קשוח, המגיע לחנות 'אוטוספר' ודורש מהמוכרת להציג רשיון למכירת ספרים. המוכרת מציעה לו את הקסם המסתתר בספרים. השוטר נשבה בקסמיה ובקסמי הסיפורים". והמסקנה: "כאשר כל הילדים יקראו ספרים יהיה לסיפור סוף טוב".
רק שיעברו בשבוע הספר, בדרך. בכל זאת צריך להתפרנס.
---
אתר שבוע הספר נמצא כאן
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
|
| |
|
|
|
