 |
/images/archive/gallery/120/891.jpg האיש המואשם בהטרדה המינית. פניו טושטשו למניעת זיהוי
 |
|
|
|
|
| בחברה הישראלית האלימה, האינטרנט ממלא את הוואקום שמותירה משטרה חסרת אונים; מכתבה של האנונימית שהוטרדה מינית הוא דוגמה אחרונה ברצף של נקמות אינטרנט עצמאיות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עם איכות עולה ומחירים צונחים, המצלמות הדיגיטליות חורגות מעבר לשימוש שנעשה בקודמותיהן האנלוגיות: פוטובלוגים בהם היוצר מתעד את עולמו ויזואלית, ביטול אלמנט ההפתעה בדייטים אינטרנטיים ומציצנות – בין אם מדובר בזוג שמפיץ תמונות אינטימיות שלו, ובין אם המצולם כלל לא מודע לחשיפת צנעתו ברבים.
לרשימת
השימושים הזאת מצטרף השיפוט מהיר. מישהו חושב שפגעת בו? הוא מצלם אותך ומעביר לרשת בליווי הסיפור. בניגוד לעולם המשפט, בו נטל ההוכחה הוא על המתלונן, אימייל עם תמונתו של החשוד הופך מיד לכתב אישום, ולמצולם אין דרך יעילה להתמודד עם התפוצה האקספוננציאלית שלו.
באימייל שמתרוצץ בימים האחרונים בפורוורדיה הישראלית, מספרת כותבת אנונימית בגוף ראשון על בחור שהטריד אותה מינית. בתחילה חשה חוסר אונים, אך משנזכרה בכלי הנשק רב העוצמה שבתיקה – המצלמה הדיגיטלית – מיהרה להנציח אותו לטובת הדורות הבאים.
"תוך כדי ההתלבטות, נזכרתי שהמצלמה הדיגיטלית שלי איתי", כתבה האנונימית. "רצתי לעבר החבורה (שהספיקה להתקדם בקולות ובצלצולים כמה עשרות מטרים לתוך נחלת-שבעה) והצלחתי לצלם את הבחור המלטף. (הוא לא הספיק לקלוט מי זו שמצלמת אותו והוא אפילו די נהנה לחייך למצלמה). לאחר שצילמתי אותו, אמרתי לו שעכשיו יש לי את התמונה שלו בשביל להעביר למשטרה. למען האמת, למשטרה אני לא מעבירה אותה. אבל חשבתי שכיוון שאנחנו מדינה קטנה, ובסופו של דבר כולם מכירים את כולם, אז אם תעשו לי טובה, ותעבירו את המייל הזה למקסימום האנשים שאתם מכירים, יש סיכוי טוב שבסופו של דבר תמונת המטריד תגיע גם לאנשים שמכירים אותו אישית".
מעבר לחוסר האונים שחשה הכותבת אחרי שהוטרדה, עולה באימייל תחושה ברורה של ייאוש מהמשטרה: "מה אפשר לעשות? לקרא לשוטר ולהגיד לו שהבחור ליטף אותי??? דבר ראשון, מביך אותי לדווח על זה (הרי לכאורה לא קרה כלום...) וחוץ מזה, מה השוטר יעשה? בטח יבקש ממני להגיש תלונה במשטרה. וזה כבר באמת מאמץ גדול בשביל ה"שטות" הזאת. הרי סביר להניח שהמטורטר היחידי בהגשת התלונה יהיה אני ואילו המטריד אפילו לא ידע על כך".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אוזלת יד? מפכ"ל המשטרה, משה קראדי. צילום: יהודה לחיאני
|
|
|
 |
|
 |
|
צולמו בשעת מעשה
|
|
|
 |
|
|
|
חנן כהן, שפרסם את המכתב באתר הפרכת השמועות שלו, "לא רלוונטי", כתב שם שהוא כועס על האנונימית: "לדעתי המכתב הזה הוא אלים, פחדני ושפל. הכותבת לא מזדהה. היא (אולי) נפגעה פעם אחת אבל המצולם ימשיך להיפגע כל עוד המכתב והתמונה מסתובבים".
אלא שכהן עצמו השתמש בשיטת השיפוט המהיר, כשפרסם ברשת תמונות של אנשים שהיכו אותו וחירבו עפיפונים שיצר עם כתובות נגד אלימות. הוא מודה כי הפרסום נבע מרצון לקדם את המסר שלו, איך "תהליך שבו אי הסכמה הופכת מהר מדי לאלימות". אבל יש הבדל בינו לבין האלמונית: "אני ראיתי אותם עושים את זה, צילמתי את זה בשעת מעשה, והשם שלי הופיע שם. היא עשתה את זה בעילום שם, ואי אפשר לדעת שאותו בנאדם עשה לה את זה. היא יכולה היתה סתם לנקום בבן-זוג".
לאחר ששוחחת איתה באימייל, אתה מאמין לה?"כן, ואני חושב שמה שגל מור כתב קידם עזר לי להבין מה מרגיז אותי בזה: היא לא מודעת לזה, היא תמימה בהבנה של המשמעות של זה בעידן האינטרנט. היא אמרה, 'הוא יכול לשלוח אימייל משלו'.בתור אדם שדוגל באי-אלימות, ומנסה ב'לא רלוונטי' לנקות את הרשת מזבלים למיניהם, אני חרד מזה שהאימייל יהפוך לעוד זירה של אלימות למהלומות".
"כן, ואני חושב שמה שגל מור כתב קידם עזר לי להבין מה מרגיז אותי בזה: היא לא מודעת לזה, היא תמימה בהבנה של המשמעות של זה בעידן האינטרנט. היא אמרה, 'הוא יכול לשלוח אימייל משלו'.בתור אדם שדוגל באי-אלימות, ומנסה ב'לא רלוונטי' לנקות את הרשת מזבלים למיניהם, אני חרד מזה שהאימייל יהפוך לעוד זירה של אלימות למהלומות".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
התוקף של חנן כהן. פניו טושטשו למניעת זיהוי. צילום: חנן כהן
|
|
|
|
|
|
|
"יש אנשים שמבינים רק כוח. הפצת מידע זה כוח"
|
|
|
|
|
|
|
כהן צלצל למשטרה עוד לפני המכות, כי חזה לאן יתפתח האירוע, שהתחיל בניסיונות של התוקפים להתיר את החוטים שקשרו את העפיפונים. אבל במקרה של פעיל הרשת הלמו (משה הלוי), כמו אצל האלמונית, מדובר באופן הכי גלוי בפעולה שחותרת תחת המשטרה.
הלמו טען שבחודש מרץ הותקפו הוא ואביו בידי אלמוני, אותו מיהר הלמו לצלם ולהפיץ ברשת. "אני מחפש מידע על בחור צעיר מעכו שאינני יודע כרגע את שמו, אך ברשותי נמצאת תמונתו", כתב במכתב שהפיץ. "אם אתם מכירים את הצעיר הזה שבתמונה, כנראה תושב עכו, אנא גלו לי את שמו המלא ותבוא עליכם הברכה".
הלמו הביע אי-אמון במשטרה, שבחדרי החקירות שלה בילה לא מעט בפרשיות אינטרנט שונות. במכתבו סיפר על פעילות עבריינית בשכונה בעכו וטען כי "משטרת ישראל בכלל, ומשטרת עכו בפרט, מתעסקת עם דברים אחרים ובעיקר עם עצמה ועם תדמיתה. משטרת עכו אינה משרתת תמיד הציבור הפשוט, אלא דואגת רק לתחת של עצמה ואינה מפסיקה את הפעילות העבריינית בחלקים שונים בעיר". הלמו מספר שבעקבות הפרסום קיבל פרטים מלאים על הבחור, אבל אין לו כוונה להתלונן במשטרה או לתבוע: "יש לי כלים להתמודד עם זה לבד. לאחר שהבנתי שמדובר בבחור צעיר בן 18 שעדיין לא עשה צבא, ירדתי מהנושא שלו. אין לי רצון להתעסק עם ילדים".
האלמונית נהגה כראוי, גורס הלמו: "חוק זה דבר יחסי. אם מישהו פוגע בך על ידי עבירה על החוק, זכותך המוסרית לפגוע בו בדרך לא אלימה פיזית. אם היא מכפישה, אז הוא יוכל לתבוע אותה על לשון הרע. לצערנו, יש אנשים שמבינים רק כוח. הפצת מידע זה כוח".
פרסום ראשון : 10/6/2004 18:51
|
|
|
|
|
|
|  | | התוקף מתעמת עם אביו של הלמו. פניו טושטשו למניעת זיהוי. צילום: הלמו
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
