 |
 |
|
|
|
|
| רישיון ה-Creative Commons, שטיוטה עברית שלו הוצגה אתמול, יעזור ליוצרים לנצל את הקלות הנסבלת של השעתוק |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
עידו קינן
15/6/2004 20:39 |
|
|
|
|
|
|
|
גירסה עברית ראשונית של רישיון Creative Commons הושקה אתמול (ב'). המשמעות המעשית היא שיותר ויותר יוצרים דוברי עברית יוכלו לבחור באלטרנטיבה לזכויות היוצרים הרגילות, שנותנת להם חופש בחירה גדול יותר לגבי מה מותר ומה אסור לעשות עם היצירה שלהם.
כל יוצר מחזיק, חוקית ומוסרית, בזכויות על היצירה שלו. השנים האחרונות ייחדו לעניין הזה את הביטוי
"קניין רוחני", שיוצר קשר בין הבעלות על מידע ורעיונות לבין הבעלות על קניין גשמי, כמו כסף ונדל"ן. תאגידי בידור אמריקאיים הגדילו לעשות והפעילו שתדלנים אצל המחוקק כדי להאריך את תוקף זכויות היוצרים, מה שהעניק לחוק את הכינוי "חוק מיקי מאוס" – בכל פעם שעמדו לפוג הזכויות על העכבר הריווחי, הן הוארכו בחקיקה.
קונספט ה-Creative Commons נולד בשנת 2001 בהשראת תנועת התוכנה החופשית, שבהמשך הולידה את תנועת הקוד הפתוח. ראשי התיבות של Creative Commons הם CC, כקונטרה ל-©, סמל ה-copyright (זכויות היוצרים). אם ה-© משמעותו "כל הזכויות שמורות", הרי שה-CC אומר ש"חלק מהזכויות שמורות". אחת מהסיבות להולדת ה-CC היא החופש לשעתק שהביאה עמה רשת האינטרנט. מה קל יותר מלעשות copy-paste לטקסט, תמונה או כל יצירה אחרת, לפרסם אותה באתר, לשלוח אותה באימייל לרשימת תפוצה, להפיץ ברשתות ה-P2P? ואם ההפצה הופכת כל כך קלה וזולה, למה שהיוצרים לא ינצלו זאת?
יוצר המעוניין שיצירתו תוגן ב-CC יכול לבצע התאמה אישית של הרישיון: האם הוא דורש לקבל קרדיט על יצירתו? האם הוא מרשה שימוש מסחרי ביצירתו? האם הוא מרשה לאחרים לבצע שינויים ביצירתו? אם כן, האם הוא דורש שגם היוצרים שביצעו שינויים ירשו לבצע שינויים ביצירתם?
סופר ישראלי משפיע אמר לנו פעם שהוא מרשה לאתרים קטנים לפרסם את סיפוריו בחינם, בעוד מהאתרים הגדולים והמסחריים הוא דורש תשלום, כי "הם יכולים להרשות לעצמם". היינו ממליצים לו להשתמש ברישיון CC שמתיר שימוש למטרות לא-מסחריות, ובכך לסייע לאתרים הקטנים בכך שהוא תורם להם יצירות, בלי להרגיש שנדפק כלכלית מכך שסיפק לאתר מסחרי יצירות בחינם.
חלק חשוב מאוד ברישיון ה-CC הוא שבכל פרסום של היצירה, יש לפרסם גם את תנאי הרישיון, מה שמשרת שתי מטרות שקשורות זו בזו במעגל קסמים: האחת היא שרשור של היצירה, כך שכל מי שיראה אותה יידע מיד שמותר גם לו להפיצה לפי תנאי הרישיון, והיא תזכה לתפוצה נרחבת ותעשיר את עולם היצירה החופשי (בניגוד לזה הקנייני); והשניה, שהפצת היצירה תסייע להפצת האידיאולוגיה של ה-CC.
הטיוטה הישראלית של הרישיון [PDF], שנכתבה תחת פיקודו של אוהד מייבלום, הושקה אתמול בכנס קניין רוחני וגלובליזציה שערך המרכז למשפט וטכנולוגיה של אוניברסיטת חיפה. מעבר לתרגום לעברית, הותאם הרישיון גם למערכת החוקים הישראלית. הנוסח הסופי ייקבע לאחר דיון בהצעות לשינויים ושיפורים, אליו אפשר להצטרף כאן.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
