 |
/images/archive/gallery/135/511.jpg ניו זילנדים עצמאיים. סטריאוגרם.
מתוך אתר הלהקה  |
|
|
| מצאתי ברשת. אפשר להחתים אותם? |
|
| רשת האינטרנט והרדיו הלווייני הפכו מזמן לאמצעי להפצת שירים על ידי מוזיקאים, וכעת לומדות חברות התקליטים לחפש אותם שם. מי יהיה הכוכב האינטרנטי הבא? |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
פרנק ארנס, וושינגטון פוסט
8/7/2004 16:22 |
|
|
|
|
|
|
|
ג'ו ברמן מחפש להקות חדשות. בדרך כלל זה אומר לשהות בברים רועשים, להעביר שעות בהאזנה למוזיקה צורמנית של להקות עם חלומות גדולים על רוקנרול ועם אפס כישרון ולהתפלל להיתקל מדי פעם במופע שמראה סימן
כלשהו של הבטחה.
לפני שנה וחצי בערך, התחיל צייד הכשרונות הזה לחפש להקות ברחבי העולם. הוא הקליד במנוע החיפוש החביב עליו את הביטוי "להקות רוק עצמאיות בניו זילנד" וגילה את להקת "סטריאוגרם", המורכבת מחמישה חברים מהעיירה וואנגארי. הם פרסמו באתר שיר וסרטון וידאו וטרם חתמו על חוזה עם חברת הקלטות.
ברמן, נסער ממה ששמעו אוזניו, מיהר לשגר הודעת דואל אל מנהיג הלהקה, בראד קרטר, וביקש לשמוע עוד קטעים. הודעה זו היתה ההתחלה של שרשרת אירועים: קרטר שלח אליו תקליטור דמו. ברמן השמיע את הדמו לדן מק'קרול, מנהל קריאייטיבי בכיר בתאגיד התקליטים EMI. מק'קרול התרשם והשמיע את הדמו לחבר, במקרה נשיא חברת ההקלטות קפיטול רקורדס. כעבור שבועיים כבר היה לסטריאוגרם חוזה לחמישה אלבומים עם קפיטול, ביתם של הביטלס ושל זמר הקאנטרי גארת' ברוקס. עכשיו יש ללהקה הניו זילנדית סיבוב הופעות בארצות הברית וקליפ ב-MTV.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
סיפור סינדרלה
|
|
|
 |
|
|
|
"זה ממש מעניין, הדרך שבה עובדים הרבה ציידי כשרונות", אומר מק'קרול. "אם חמשת הילדים האלה מניו זילנד, שאף אחד לא הכיר אותם, ישחקו אותה בגדול, זה יוכל להיות ממש סיפור סינדרלה".
היום אולי זה עשוי עשוי להיחשב סיפור סינדרלה, אבל בשנים הבאות זו בהחלט עשויה להיות הדרך המקובלת לחיפוש כשרונות. תעשיית המוזיקה, שסובלת מירידה של יותר מ-30 אחוז במכירות בשלוש השנים האחרונות, מתמודדת עם פיראטיות הולכת וגוברת, מפטרת אלפי עובדים ומפסידה מיליוני דולרים, מחפשת דרכים חדשות וזולות יותר למצוא כשרונות ולטפחם.
המקום שבו מתגלות להקות חדשות הוא על פי רוב מועדונים. החברות שמחתימות אותן על חוזים נותנות להן מקדמות ומשקיעות הון בקידום המכירות. אבל הזמנים הקשים כופים על תעשיית התקליטים לשנות את מנהגיה. המקדמות השמנות נעלמו, וחברות התקליטים כבר אינן ששות לאשר את חשבונות ההוצאות של ציידי הכשרונות, הרובצים לילות שלמים בברים. חברות התקליטים אינן מוכנות לבזבז אלפי דולרים כדי להביא להשמעת שיר חדש בתחנות הרדיו הגדולות בארצות הברית. גם תחנות הרדיו עצמן כבר אינן יכולות להרשות לעצמן לפנות זמן שידור לאמנים שלא הוכיחו את עצמם כיצרני להיטים.
המצוקה הזאת פותחת דלת לזן חדש של ציידי כשרונות, כמו ברמן. ברמן הוא פרילנסר מלוס אנג'לס,המבלה את ימיו בשיטוט באינטרנט בחיפוש אחר הסטריאוגרם הבאה. "זה בעצם מה שציידי הכשרונות הגדולים, אלה שמרוויחים סכומים של שש ספרות, היו צריכים לעשות מלכתחילה", הוא אומר. הוא מחפש גם ערוצי קידום חדשים, כמו רדיו בלוויין, כדי לחשוף להקות חדשות למאזינים וליצור סביבן עניין.
|
|
|
|
|
|
|  | | מתרחקים ממועדונים, מתחברים לרשת. | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
