 |
/images/archive/gallery/144/377.jpg יוסף גוריון, החשוד ששלח תמונות עירום של חברתו באימייל.
צילום: צח שפיצן  |
|
|
|
|
| צולמתם בעירום? התמונה עלולה להתגלגל לרשת; מה אומר החוק בעניין, למי יש אחריות פלילית ואיך אפשר להתגונן |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
דרור גלוברמן, משה כהן ועמי בן-דוד, המגזין
28/7/2004 10:21 |
|
|
|
|
|
|
|
"היי, רציתי לשתף אתכם באירוע שקרה לי אתמול בערב (יום שלישי ה-1 ביוני 2004) בכניסה למדרחוב נחלת שבעה בירושלים. הלכתי לתומי משוחחת בפלאפון עם חברה, כשלפתע הגיחה מולי חבורה משועשעת של ארבעה בחורים, כנראה בשנות העשרים לחייהם. אחד הבחורים, לקול צהלות חבריו ולעיני העוברים ושבים, שלח את ידו 'ללטף' את גופי (אין צורך לפרט, אך המטרה והתוצאה היתה פיזית הטרדה מינית). הרגשתי פגועה ומושפלת אך ללא יכולת תגובה. עד שאתה קולט מה קרה, מתעצבן על החוצפה וחושב על תגובה, הבן אדם כבר מזמן לא ברדיוס שלך ואתה נשאר עם העלבון והכעס. לאחר שהתפכחתי מההלם, החלטתי שעברתי את הגיל של להתבאס ולשתוק. מצד שני, מה אפשר לעשות? לקרוא לשוטר ולהגיד לו שהבחור ליטף אותי? ?? תוך כדי ההתלבטות, נזכרתי שהמצלמה הדיגיטלית שלי איתי. רצתי לעבר החבורה, שהספיקה להתקדם כמה עשרות מטרים, והצלחתי לצלם את הבחור המלטף. "כיוון שאנחנו מדינה קטנה, ובסופו של דבר כולם מכירים את כולם, אז אם תעשו לי טובה, ותעבירו את המייל הזה למקסימום האנשים שאתם מכירים, יש סיכוי טוב שבסופו של דבר תמונת המטריד תגיע גם לאנשים שמכירים אותו אישית (מבית הספר, מהשכונה, צבא, משפחה, אולי הבוס שלו בעבודה... אולי אפילו חברה שלו)"
מכתב זה של גולשת,
שהופץ בדואל, לווה בתצלום ברור שאל אותו מטרידן, שעוד לא הבין שהוא עומד להפוך לסוג של סלברטי, וחייך בעליצות אל המצלמה. ימים ספורים מאוחר יותר, אחרי שהמכתב והתמונה הופצו באלפי עותקים בכל רחבי הארץ, דיווח גולש אחר כי קלט את המטרידן במסעדה ירושלמית, כאשר שאר היושבים בה נועצים בו מבטים, ואילו הוא מנסה להיבלע בתוך כסאו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ה"מטריד", פניו טושטשו למניעת זיהוי. צילום: המוטרדת האלמונית
|
|
|
 |
|
 |
|
"במקום קיר בשירותים"
|
|
|
 |
|
|
|
האינטרנט נתן לגולשים חופש ביטוי מעשי כמעט חסר גבולות, ולו בגלל העובדה שכמעט בלתי אפשרי להתחקות אחר מה שכותב כל אחד בכל אתר או בהודעות הדואר האלקטרוניות הפרטיות שהוא שולח. החופש הזה יצר הרבה מאוד בעיות. אם ניקח למשל את הדואל ששלחה הגולשת האנונימית, קשה לפספס את הבעייתיות שבו, שכן הוא עלול לספק השראה לאינספור נוקמים ונוקמות, שיפיצו תמונות מלוות בסיפורים (שהקשר בינם לבין האמת לא תמיד ברור).
ואגב, גם הסיפור של אותה גולשת לא אומת מעולם, היות שבניגוד לבחור שפרצופו נחשף, היא עצמה נשארה מאחורי מסך האנונימיות האינטרנטי. דוגמה אחרת היא תמונות עירום מתגרות של צעירה נאה ובהירת שיער שהופצו לפני כמה חודשים באמצעות הדואר האלקטרוני. השמועות סביב אותו דואל טענו כי מדובר בתמונות שצילם חברה לשעבר, ומשנפרד הזוג, הוא החליט לנקום בה עלידי הפצת התמונות, שזכו לפופולריות רבה בין הגולשים.
סיפורים מן הסוג הזה הפכו לתופעה נפוצה. רק שלשום נעצר יוסף גוריון בחשד שששלח בדואר האלקטרוני תמונות של חברתו, בהן היא מתועדת מקיימת יחסי-מין איתו, למכריה, כנקמה על כך שעזבה אותו. ויש גם דוגמאות פחות בוטות, כמו תיירות סקנדינביות שצולמו באיי יוון כשהן משתזפות בעירום באמצעות מצלמות בטלפון סלולרי, ללא ידיעתן, וגילו אחר-כך שתמונותיהן הופצו באינטרנט.
"יש מקרים שבהם רשת האינטרנט מחליפה את קירות חדרי השירותים בבתי-הספר", אומרים במפלג עבירות המחשב ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה). "אם פעם היו משמיצים מורה בבית-הספר על-ידי כתיבת קללות בשירותים, היום מכניסים תמונה שלה לאינטרנט לאחר עיבוד, באופן המזכיר פרסום לשירותי ליווי, בתוספת מספר הטלפון האמיתי שלה".
|
|
|
|
|
|
|  | | "האינטרנט מחליפה את קירות השירותים בבתי הספר". צילום הדמיה: יוסי אלוני, למצולמים אין קשר לכתבה | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
