 |
האתר החדש של ממשלת צפון קוריאה – כן, זו שאך אסרה על אזרחיה את השימוש בסלולריים, והרואה ב"שירותי טלפון, טלוויזיה, וטלקס" אטרקציה קבילה למודעת תיירות – הוא כנראה ההיתקלות הנעימה ביותר שעשויה להזדמן עם המדינה כיום. מדובר באתר ניסיוני, אשר ניאות להכיר באנגלית כבשפה אוניברסלית (יש הפניה צנועה לדוברי צרפתית. מדובר בחידוש, האמינו), ובאופן כללי משתדל ביותר שגולשיו יחושו רצויים. אמנם תתבקשו, בנימוס כמובן, להשאיר פרטים בכניסה (אופס), אך מיד תפוצו בכתובת דואר בעלת סיומת אקזוטית. ואם הרמקולים שלכם ינהמו, לפתע, מארשים ברוסית, נו, ככל הידוע אין זה בקולו של קים ג'ונג איל עצמו. אודה: כאשר ניסיתי לפתוח את החלון "שופינג מול", ומולי קפצה ההודעה "פליז וויט!" נלחצתי (הייתכן שזו מלכודת לפתאים קפיטליסטיים?), אך זה כנראה רק משום שלא חושלתי בתנועות הנוער של מר איל.
כדי לאמוד את גילוי האדיבות – הגובל בליקוק – של האתר הנוכחי, יש להשוות אותו לאתר הקודם של הממשלה/מדינה. מדובר במה שאין להגדיר אלא כאתר סנאף מצויר. על רקע שחור משחור, נפרסים דיוקנותיהם של שני המנהיגים המכהנים: לידר קים ג'ונג איל, ואביו המת, הנשיא קים איל סונג, אות נוסף לחיבתו של איל הצעיר לגוויות, אפילו ביחס לרודן. בנקיק הצר שבין הדיוקנאות מפולסת בקושי הדרך אל התוכן. זה, מוצע לפחות בעשר שפות, וחלונותיו השונים הופכים, במגע עכבר, לסמלי המגל-פטיש הקומוניסטיים. מה אומר, מעולם לא נראה מגל (מצויר!) מוכן יותר לקציר.
האתר הנוכחי, לעומת זאת, בהיר ואסתטי, ומקושט בפרחים ונבערות עובדות. אגף ה"פוליטיקה" כולל דף לכל מפלגה ("תנועת הנשים של קים ג'ונג איל", "תנועת הצעירים ע"ש קים איל סו" ו"חקלאים למען מנהיגים", פחות או יותר), והכלכלה לשלל כל בתי-החרושת העומדים לרווחת וחדוות העם. חוץ מאלה, יש צילומים (קטנים) של אזרחים נהנים (כנראה) בפארק מים, והרבה עלילות גבורה פטריוטיות.
חסרונו המרכזי של האתר הוא שאין בו כל מידע על צפון קוריאה. אמנם הידידותיות כלפי הרשת מבורכת, ואם יורשו גם אזרחי המדינה לגלוש בו, תמיד יש סיכוי שיגיעו בשוגג ל"בחן את עצמך: האם אתה רודן?" או "איך מפילים משטר דיקטטורי, סיפורה המדהים של סרביה". אבל הבעיה הופכת סבוכה יותר כאשר בוחנים את שאר האזכורים של צפון קוריאה ברשת. ההתייחסות אל המדינה נעה בין אויב משוקץ (ויש בכך מן הצדק) לטריטוריה הזויה ומשעשעת (שוב, יש בכך מן הצדק), ומגדיל כנראה לעשות משחק המחשב Mercenaries, עליו מדווח אתר Vgames, המתאר את צפון-קוריאה כאדמת מריבה מאפיוזית, בה יורים אלה באלה יפנים חמדנים, סינים גונבי טכנולוגיה, ורודן אחד (המכונה, בטעות חיננית, "קים איל פו"). כך או כך או כך, מדובר (לרוב) בהתייחסות שטחית-כותרתית, אשר חוטאת לעם הצפון-קוריאני במחיקתו והשתקת קולו כמעט כמו ממשלתו שלו.
עקב כך, קצת קשה לבוא בטענות לאתר של צפון קוריאה. אז אין בו דיבורים על רעב, עוני, מחנות והשמדה בגז, אז מה. זו בסך הכל פרסומת (נפלתם, קפיטליסטים?). בפעם הבאה שיזכירו את הבעלים במערב, לפחות לא יקראו לו קום איל פו.
|
 |
 |
 |
 |
|
|