ראשי > הרשת > החיים 2.0 > כתבה





האנציקלופדיה של המדינה
במלאות שנה להיווסדה חובקת האנציקלופדיה הפתוחה "וויקיפדיה" 8,000 ערכים. הכל על אחד הפרויקטים התרבותיים החשובים בישראל
  שרית פרקול, המגזין
29/7/2004  11:15
מדברים לא מעט על התרבות בארץ, ולמעשה מדברים לא מעט על העדרה. המדינה חונקת את המוסדות, ההמונים מדירים את רגליהם ונשאבים אל המסך הקטן. הכל רע, אומרים שוחרי התרבות כאן. הכל רע, ואף אחד לא עושה שום דבר. אף אחד, מלבד עשרות הכותבים העוסקים בהקמתה של אנציקלופדיה עברית, פתוחה לכל קורא, ועוד יותר מכך - פתוחה לכל מי שרוצה לתרום לה. תכירו את הוויקיפדיה.
 
וויקיפדיה, או בכינוי החיבה שלה "וויקי‭,"‬ היא
מפעל בינלאומי שמרכזו בארצות-הברית, ושבמסגרתו נכתבות באינטרנט אנציקלופדיות בשפות העיקריות בעולם. וויקיפדיה מנצלת את האינטרנט ליצירת אנציקלופדיה שיתופית, שנכתבת בידי הגולשים באופן הפתוח ביותר – כל אחד, מכל מקום בעולם, יכול להיכנס אליה‭,‬ להוסיף ערכים חדשים ולערוך ערכים קיימים. כל אחד גם יכול כמובן להשתמש בה, לגמרי בחינם.

בוויקיפדיה האנגלית, הפועלת מאז ינואר ‭,2001‬ יש כבר יותר מ‭300-‬ אלף ערכים בכל תחומי הידע. בגרסה העברית של האנציקלופדיה, החוגגת בימים אלה שנה להיווסדה, מצויים כבר כ‭8,000-‬ ערכים, כשמדי יום נוספים עוד כמה. "זה עסק לאנשים עם אגו מסוג אחר‭,"‬ מסביר דוד שי, אחד הפעילים בוויקיפדיה העברית. אנשים שאומרים 'גם אני יכול לכתוב אנציקלופדיה‭,'‬ ולא משאירים זאת רק לפרופסורים מהאוניברסיטה‭."‬
 
תורם ידוע
"כל ערך משוכתב ‭6.5‬ פעמים"
"וויקי" העברית ניזונה מכ‭100-‬ כותבים פעילים. לפי נתונים שמוסר שי, מספר המבקרים היומי הוא יותר מ‭4,000-‬ איש, והעברית נמצאת במקום ה‭14-‬ מבין הוויקיפדיות בשפות השונות, לפני רומנית, סלובנית, פינית ונורבגית. הערכים ב"וויקי" נחלקים למדעי הטבע ומדעים מדויקים, מדע שימושי והנדסה, מדעי החברה, מדעי הרוח, תרבות ואמנות, ורובם עוסקים בתחומי ידע קונבנציונליים, כמו אלה המופיעים בכל אנציקלופדיה המכבדת את עצמה. אלא שב"וויקי‭,"‬ בשל טבעה המיוחד, אפשר למצוא גם ערכים איזוטריים. למשל, בשעת כתיבת שורות אלה, בעיצומה של חגיגת יום ההולדת, התנוסס בראש האתר הערך "מחיצה עלידי פיל" – עונש מוות שהיה נפוץ בדרום ודרום מזרח אסיה במשך כ‭4,000-‬ שנה.
 
שי, מפתח תוכנה במקצועו, שמודה בהתמכרות לוויקיפדיה (הוא מקדיש לה בממוצע שעתיים שלוש ביום‭,(‬ אומר שדווקא אין באנציקלופדיה יותר מדי דברים מוזרים. ובכל זאת, באיזו עוד אנציקלופדיה תמצאו את הערך בעל השם המלבב "יש לך שתי פרות‭."‬ מאחורי השם המוזר מסתתר ניתוח מאוד מעמיק של סדרת בדיחות פוליטיות שנולדה בקורס מבוא לכלכלה, המתחילות במילים האלה. למשל, הגדרה של סוציאליזם: יש לך שתי פרות, אתה נותן אחת לשכן שלך. או ליברליזם: יש לך שתי פרות. למדינה לא אכפת מקיומך, ובוודאי שאינה מתעניינת בפרות שלך.
 
אם כל אחד יכול לכתוב, איך שומרים שהאנציקלופדיה לא תהיה מלאה שטויות?
"קוראים אחרים כל הזמן בודקים. כל ערך משוכתב בממוצע ‭6.5‬ פעמים. אם משהו יהיה שטות גמורה, סביר להניח שימחקו אותו. אם זה יהיה גרעין שרק צריך להרחיב אותו, יהיה מי שידאג להרחיב אותו ולהפוך אותו לערך שאכן יש לו ערך. יש כאלה שמלכתחילה נכנסים כדי לבדוק. הם רואים בזה חלק מהשליחות, המוטיבציה היא לא להיות קטנוניים ולהצביע על טעויות, אלא לתרום למפעל הזה‭."‬
 
הערכים לא מבוססים רק על ידע אישי, או על הגיגיהם של הגולשים. לדברי שי, מקובל לכתוב ערך בוויקיפדיה על בסיס של בין שניים לשלושה מקורות מבוססים אחרים. "כשלוקחים מקור ומעתיקים אותו מילה במילה, זו פגיעה בזכויות יוצרים, ומובן שאנחנו נלחמים בזה בתוקף. חלק גדול מהמאמרים הם הצגה יפה של ידע שמישהו אחר אסף‭."‬
 
ואפשר ממש להסתמך על זה?
"כשמחפשים מידע, באינטרנט או באנציקלופדיה מודפסת, תמיד טוב להצליב. גם באנציקלופדיות ממוסדות עם מערכת כבדה וחשובה נופלות טעויות, אז כדאי להצליב מידע, וגם להיות ספקן, להתייחס בגישה ביקורתית ולדעת שלכותב ולעורך יש אינטרסים‭."‬בינתיים לא ידוע על מאמרים אקדמיים שמצטטים ערכים מתוך וויקיפדיה, אבל לדברי שי, יש בהחלט מספר גדל והולך של אתרים המפנים לוויקיפדיה, כולל אתרים של ארגוני מורים, שרואים בה מקור מידע חשוב. 
 
פרויקט חינוכי. צילום: אלי דסה
משיח לא בא
לדברי שי, לפעמים נוצר פינג-פונג, כשהכותב המקורי של הערך מתעקש להחזיר את הטקסט לקדמותו לאחר שמישהו תיקן לו אותו. כשנוצר קונפליקט כזה, אפשר לפתוח דף שיחה, שבו כל אחד מהכותבים מנסה לשכנע את השאר בצדקת דרכו. אם זה לא נגמר בשכנוע, למשל בנושאים כמו דת או פוליטיקה מזרח-תיכונית, מנסים להגיע לנוסחה שמקובלת על הכל. במקרים מאוד קיצוניים, יש אפשרות למפעילי המערכת לחסום ערך לעריכה, כך שרק המיוחסים – כ‭15-‬ "מפעילי המערכת" – יוכלו לשנות אותו.

דוגמה לערך חסום שכזה מתחום הדת הוא "משיח‭,"‬ שם הבעיה מתחילה כשמישהו מנסה להפוך דעה לעובדה. כשמישהו קובע עובדתית שהרבי מנחם מנדל שניאורסון חי עד עצם היום הזה, קשה לקבל את זה כקביעה עובדתית.

בתחום הפוליטי, היה גולש שהתעקש מאוד כי באר-שבע היא חלק מפלסטין, ובסופו של דבר הערך היה חסום לעריכה במשך כמה ימים. היו, כמובן, גם ויכוחים בשאלה אם יש"ע היא "נחלת אבותינו" או "שטחים כבושים‭,"‬ אבל בסופו של דבר, מוצגות שתי הגישות.

באופן כללי, אומר שי, בעיית הוונדליזם באתר די זניחה. לדבריו, חלק גדול מה"וונדליסטים" הם בני-נוער, שבאים ורואים שהערך שחיפשו עדיין איננו, ואז רושמים משהו כמו "תכתבו סופסוף את הערך הזה, יש לי שיעורי בית למחר‭."‬ מאוד נדיר שיש אנשים שבאים בכוונת זדון.
 
לוחמים בכיבוש או בנחלת אבותינו?
איפה הבנות כולן?
יש בוויקיפדיה חסך בשני תחומים עיקריים: אמנות, ומצד שני טכנולוגיה שאינה מחשבים, כמו הנדסת מכונות והנדסה אזרחית. לדברי שי, "לפעמים מספיק גולש אחד או שניים בעלי אהבה לנושא מסוים, שמסוגלים לשנות את התמונה מקצה לקצה‭."‬ חסך נוסף, מתמיה, הוא בנשים בין הכותבים. רוב הוויקיפדים (תורמי ערכים לאנציקלופדיה) הם סטודנטים, בין השאר גם לתארים מתקדמים, ויש גם עורכי-דין ואנשי מחשבים, לצד תלמידי תיכון. הכותב הצעיר ביותר הוא בן ‭,15‬ והמבוגר ביותר בן ‭.69‬ אבל למרות הגיוון, בגרעין של 100 הכותבים הבולטים יש רק שתי נשים: Xslf, שושנה פורבס, פעילה ותיקה באינטרנט, ו‭,"F16"-‬ שמטיילת בהודו וממשיכה לעדכן משם במרץ.

‭,"F16"‬ אגב, תרמה מאמר שעיקרו כיצד ניתן לשלב את ויקיפדיה בהוראה. לדבריה, תלמידים יכולים לתרום מהידע שלהם לערכים בתחומים כמו משחקים (יוגי-הו, פוקימון וכדומה‭,(‬ ספרי ילדים ואגדות (דמויות בהארי פוטר, ג'ינג'י וכדומה‭,(‬ היסטוריה של היישוב שלהם ועוד.

אפשרות מעניינת אחרת שמציעה הכותבת, היא להשתמש בוויקיפדיה לצורך תרגול תרגום מאנגלית. כך, ניתן לתת לתלמידים בתיכון, הלומדים במגמת תרגום או בהקבצת אנגלית מוגברת, לתרגם ערכים מתוך ויקיפדיה האנגלית ולהכניסם לוויקיפדיה העברית.

שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך


  
  
  
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך
בתחום הפוליטי, היה גולש שהתעקש מאוד כי באר-שבע היא חלק מפלסטין, ובסופו של דבר הערך היה חסום לעריכה במשך כמה ימים. היו, כמובן, גם ויכוחים בשאלה אם יש"ע היא "נחלת אבותינו" או "שטחים כבושים‭,"‬ אבל בסופו של דבר, מוצגות שתי הגישות