 |
/images/archive/gallery/116/731.jpg לא צילום של נובמבר.
צילום: קונסטנטן שניידר  |
|
|
|
|
| יזע, דמעות ושלושה בלוגים סגורים – זה קציר הדמים של נובמבר ומיס לונלי, שני ישראבלוגרים שמעולם לא היו באמת |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
עידו קינן
27/8/2004 6:55 |
|
|
|
|
|
|
|
"נובמבר", סטודנט בן 22 לצילום ב-NYU, כתב בלוג בשם "קורטוב דיגניטי", בו פרסם צילומים וכתב על צילום. הוויזואליה המרהיבה והידענות קיבצו סביבו קהילת בלוגרים צלמים שהעריכו את עבודתו וגמעו
בצמא את דבריו. נובמבר הרבה להטיף בעד צילום טבעי ונגד התערבות פוטושופית מכל סוג, ודווקא הוא, שהתנגד לזיוף שמאפשרת הטכנולוגיה, נחשף בעצמו כזיוף שהיא איפשרה.
לפי עדות הבלוגרית מלפומנה, הוא יצר קשרים אישיים עם נערות צעירות וגם איתה. "נניח מפציע איזה בלוגר צעיר ויפה בבלוגספירה", כתבה בפוסט בו חשפה את התרמית. "כותב מדהים, מצלם עוד יותר. מפלרטט, אדיב, נדיב, מקסים כמו שרק הוא מסוגל להיות. כל חובבי הצילום שואלים אותו שאלות, מוקסמים, מסוקרנים, מרוגשים, מתייעצים, מעריצים. כל תמונה מלמליאן. הבחור אומר לכל מי שרק מוכן לשמוע שהוא בן 22, מתגורר בניו יורק ולומד באחד מבתי הספר הכי יוקרתיים במנהטן – NYU".
פלאשבק לתקופת ההתכתבות האינטימית-רומנטית: "הוכתרתי מהר מדי, זה מטורף", כתבה. "יקר, עוד פעם אחת תגיד אהבה אדולסנית, אני אכה אותך. אני אוהבת אותך אהבת נפש, ובכל זאת". וגם: "אני מאושרת, אבל גם מפחדת. זה טבעי, אני יודעת. ובכל זאת. מאושרת. זה מטורף, אבל נעים. נעים בלב".
חיתוך בחזרה לחשיפה: "לבחור אין שמץ של מושג בצילום וזאת אפשר להבין אם אתה עוסק מעט בצילום. הוא עונה תשובות מאד לא ברורות ומוזרות בנוגע לצילום. הוא מתחמק. [...] הוא לא צילם אף אחת מהן. החשדות מתחילים להיערם". חשדה של מלפומנה התגבר כשנתנה לו את מספר הטלפון שלה, אך הוא מצא סיבות שונות להסביר למה לא התקשר: "הוא עסוק בלימודים, בעבודה, בשרה, בלין, בפברצ'יו (חבר ללימודים שהוא כביכול סייע לו להרים תערוכה). כל הדמויות האלה הן דמויות פקטיביות. כשהוא לא התקשר (אחרי שהוא השאיר כאן הודעה בחלון מסרים שהוא יתקשר אלי וכינה אותי 'האחת' – אתם מוזמנים לבדוק), כתבתי לו מייל ושאלתי אותו אם הוא מרגיש כמוני. הוא כתב לי מייל פרידה. ביום שישי צבון שיטח בפני את החשדות שלו ומשם הכל התגלגל".
צבון, בלוגר ומקוראיו של נובמבר, חשד כבר לא מעט זמן שהתמונות מזוייפות. "מה שעצוב לי זה שכמה בלוגרים שאני מחבב נפלו בפח של האיש הזה. זה ממש מכעיס. חוץ מזה, לי בתור צלם יש רגישות אקסטרה לכל הנושא של זכויות יוצרים וגניבת תמונות", סיפר לנו. "אני חשדתי בו די מההתחלה. הוא הצהיר שהוא לא עורך את תמונותיו אבל עין טיפה מיומנת יכולה להבחין שהתמונות עברו עריכה קלה. זה המשיך בזה שהוא נתן תשובות 'עקומות' כאשר שאלו אותו בנוגע לפרטים טכניים של תצלומים שלו. הוא שקרן מקורי אבל לא מוצלח במיוחד".
"אם היה למישהו ספק בזה שאני בודה מליבי השבור, האובססיבי, המטורף והחולה את נובמבר ורודפת אחריו ללא לאות רק בגלל שהוא לא רצה אותי. ההוכחות כאן", כתבה מלפומנה והפנתה לבלוג של צביקה טלית. טלית, בלוגר-צלם (בכינוי "הצביץ השואג"), כתב "חיים ברשת" של נענע וחבר של כותב שורות אלה, איתר את מקור התמונות הגנובות של נובמבר – אתר הונגרי בשם Stock.xchng שמארח אלפי צלמים לא מסחריים. "לא חיפשתי, אבל מצאתי. למי שרצה הוכחה לכך שנובמבר גנב את התמונות אותן צילם, יאללה קחו", כתב בבלוגו. ואחר כך, "10 דקות חיפוש נוספות" הניבו עוד גילויים. "זהו, חלאס", סיכם את הדברים. "לא משקיע יותר עוד דקה מהחיים שלי בנובמבר הזה. מעתה והלאה נובמבר חוזר רשמית להיות חודש בשנה". למרות זאת, חזר להתייחס אליו בפוסט צילומי בו נראה האיש הירוק ברמזור כשהוא נוטה קדימה, תחת הכותרת "בדרך למטה – מוקדש לנובמבר :-)".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
גם לא צילום של נובמבר. צילום: קונסטנטן שניידר
|
|
|
 |
|
 |
|
נחשף וסגר את הבלוג
|
|
|
 |
|
|
|
"הייתי פרומוטר שלו", מעיד טלית. "לחפש עדויות של גניבה התחלתי אחרי שהשתכנעתי שמדובר במתחזה. לא חיפשתי ומצאתי, אלא חיפשתי תמונה לכתבה ונתקלתי בתמונה שראיתי אצלו. כשעליתי על התמונה הראשונה, חפרתי ב-Stock.xchng, ולא לקח לי הרבה זמן למצוא. האיש הוכיח כשרון אדיר בצילום, וגם במילים הוא מעולה, ומסתבר שהוא או היא גם בעל כישרון סיפורי לא רע".
"עזבו זכויות יוצרים, עזבו התחזות", כתבה מלפומנה. "גם לי היה בלוג פקטיבי פעם מזמן, לא על זה אני כועסת. הוא פגע בי באופן אישי. הוא התכתב איתי התכתבות מאד אישית ורומנטית. חיזר, הצהיר, התוודה. מכתבי אהבה שהיו מפילים אתכם מהכיסא. ואני נעניתי לו, בכנות מוחלטת, באמון מלא, במה שחשבתי שהיה אהבה גדולה. התמימות הזו שלי. התאהבתי בו באופן מוחלט והוא היתל ושיטה בי. הוא אפילו שלח לי תמונה שלו, לבטח עוד אחת שהוא גנב מהרשת".
צבון כתב בבלוגו על החשיפה: "חשוב לי להדגיש, טרחתי לחשוף את הסיפור בגלל סיבה אחת מרכזית והיא האנשים הטובים שהוא הוליך שולל. קראתי דברים שכתבו מגיבים שלו אחרי שנחשף הסיפור והפגיעה היא גדולה. בדיעבד אני מצטער שלא פעלתי מוקדם יותר אבל לא הייתה לי ברירה כי רציתי לאמת את כל החשדות שהיו לי. [...] החלטתי לספר למלפומנה על העניין כי ידעתי שהם בקשר. כמה הצלבות מידע וכמה בירורים גילו לנו שהאדם נמצא בכלל בארץ. לא ניו יורק ולא בטיח". מלפומנה הסבירה: "גילנו שכל המיילים נשלחו מישראל. אין שום בחור בשם שלו (הוא טען ששמו הוא תום גל) שלומד ב- NYU. כתבתי לו מייל היום ואמרתי לו שאני יודעת בכל. דקה אחרי זה הוא סגר את הבלוג שלו". במכתב הפרידה כתבה לו, בין השאר: "אתה בדיה, פיקציה, טירחה".
"לכל הילדות בנות ה-16 שהוא התכתב איתן והעריצו אותו אין לי מושג מה הוא כתב. פתלוגיה של שקרן. קורטוב דיגנטי כבר לא יהיה לנו. תרתיי", כתבה מלפמונה, וגררה מספר בלוגים ללנקק לפוסט החשיפה שלה, ועשרות רבות לכתוב אצלה תגובות. צבון הזדהה עם התחושות: "המצאות על המצאות, שקר על שקר. הכל פיקציה. הכל, חוץ מתחושת העלבון שחשים האנשים 'שהכירו' אותו. חבל".
"הייתי בתוך זה, הייתי באטרף, חשבתי שזו אהבה גדולה", סיפרה מלפומנה ל-NRG. "הוא עשה מניפולציות, אתה לא מאמין. הוא בדה חיים שלמים. הוא טווה רשת של שקרים בבלוגים אחרים שאני קוראת. מרוב שרציתי שזה יהיה אמיתי האמנתי לזה. עברה המחשבה ש-it's too good to be true, חשבתי שהוא באמת אוהב אותי. אף פעם לא היתה מחשבה שזה fake, אלא אולי שהוא משחק ברגשות שלי. כשבדקתי את ה-IP של האימיילים שהוא שלח, אחד מהם הגיע מהרשת הפנימית של מכבי שירותי בריאות. הייתי מזועזעת – זה הטיל ספק בכל מה שהוא סיפר לי".
למלפומנה יש שביל רמזים שמוביל לחשוד מאוד ספציפי, והיא מנסה לברר את החשד אף שהיא "לא רודפת אחריו". לדבריה, "אם היתה לי אפשרות לדבר איתו, הייתי רוצה לקבל תשובות מסוימות. הייתי רוצה שיהיה לי פרופיל של מי הוא באמת, לשאול אותו 'למה עשית את זה? זה היה משחק בשבילך?'. במייל הפרידה הוא אמר: 'התכוונתי לכל מה שאמרתי לך, ולכל מה שלא הספקתי להגיד לך'. מי שכתב את האימיילים האלה, אני בטוחה שהוא מרגיש משהו כלפי – זה לא בא יש מאין. חייב להיות קצת טוב בבנאדם שכותב כאלה מיילים. אני התאהבתי בו – אני עדיין מאוהבת במישהו שקוראים לו תום גל, שלומד צילום ב-NYU".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
וגם לא תמונה של נובמבר. צילום: ניק פריי
|
|
|
|
|
|
|
האמון נגזל
|
|
|
|
|
|
|
שרית פרקול, שמסקרת בלוגים ב-NRG, פנתה לא מזמן אל נובמבר במטרה לכתוב על הבלוג שלו. "מה חפצת לכתוב ובאיזו מדיה? (נובמבר זהיר עם עיתונאים כפי שזהיר עם אש)", השיב לפנייתה, ולאחר מכן "עשי בי כרצונך, רק בלי לפתוח תפרים קיימים". כששאלה מה החשש, באה התשובה: "פרסום הורס צלמים. ציירים. כותבים. תסריטאים. מחזאים. (ודווקא מוסיקאים – לא). (וברוב הפעמים, הוא מאוד מגמתי). האתר הזה שלך נראה לי נחמד ולא מזיק במיוחד. אז. זה בסדר."
"איכשהו, בכל זאת עדיין לא הייתי שקטה", מספרת פרקול. "הבהרתי שהמדור מתפרסם לא רק באתרי הקט, אלא גם בעיתון המודפס וגם ב-NRG, ואז באה התשובה המהומהמת: 'הממ. נייר. מודפס. בכל בית ישראל. הממ. (תני לי לישון על זה, אפילו שאצלי אחר-הצהריים?)'. כעבור יומיים, באה תשובה סופית, באימייל שכותרתו המסויגת-אך-נחרצת 'ונפלה ההחלטה (נדמה לי)', נכתב, בין השאר: 'אני אוותר על תדפיסי נייר המוניים ואשאר לי עם דילמות בין מט למבריק בלבד, חוששני.... אולי עוד אגיע אל העיתונות בעתיד, מי יודע, בינתיים נחמד לי בביצה הניו-יורקית שלי, כמה מהצילומים כבר מודפסים על ספלי קפה לבנים. כסף קטן, אושר גדול. Sincerely Yours, תום'. אז הנה, הוא/היא הגיעו בכל זאת אל העיתונות, ואפילו לא היה צורך לחכות יותר מדי".
המקרה של נובמבר התרחש בסמיכות צפופה למקרה של מיס לונלי, שהספיקה לככב בכתבה של פרקול. מיס לונלי קיימה יחסים וירטואליים עם הבלוגר "ניאנדרטל-גיק". "היה לי קשר עם אותה מיס לונלי דרך האימייל כשלושה שבועות (ולא רק לי, עוד שלוש נשים נוספות כתבו לי בבלוג ובמייל שגם להן היה איתה קשר מעין אינטימי) שבהן היא שיטתה בי במניפולטיביות", הוא סיפר ל-NRG. "אתמול [יום ראשון – ע"ק] היא שלחה מכתבים לאחר סגירת הבלוג, לכל מרומיה – הניסוח אחיד, למעט שינויים קלים".
ניאנדרטל-גיק פרסם את המכתב בבלוגו. "לא ניצלתי את המקום [הבלוג – ע"ק] לחשיפה של ממש, אלא בניתי דמות על גבול הספרותית והתמכרתי למשחק התגובות וההתכתבויות", כתבה מיס לונלי במכתבה. "רק בפגישתנו היום חברתי נחשפה לחלק מהפרטים השקריים ולעובדה שנוצרו לי כאן מערכות יחסים בגוונים שונים עם אנשים שהיא מכירה באופן אישי. כמעט איבדתי את חברותינו היום בגלל תוכנם של קשרים שנגעו אליה יותר ממה שהנחתי, והיא שכנעה אותי שאני משחקת באש, גם על חשבונה. אני חשה צורך להתנצל אישית במיוחד בפניך, שפתחת בפני את לבך ותשובתך המרגשת לשאלתי באם יסתבר שאני דמות בדויה הבהילה אותי קצת [...] התנהגותי נבעה מחוסר הידיעה להתמודד עם כל הרגש שהרעפת על דמות בדויה שהתקיימה דרכי. אין לי מילים לתאר עד כמה אני מחבבת אותך ועד כמה אני מצטערת על שהוניתי אותך ולקח לי זמן לראות בך אדם אמיתי. אני מקווה שתעמוד לזכותי העובדה שאין לי הרבה ניסיון עם אינטרנט ולא הבנתי עד היום עד כמה הניסוי הוירטואלי שלי פוגע באנשים אמיתיים ויוצר יחסים אמיתיים. אני לא אחזור לבדוק את כתובת המייל הזו ומה שתחשוב עלי הוא מוצדק. את הלקח שלי למדתי ומהאינטרנט אני אמשיך לשמור מרחק. סליחה".
ניאנדרטל-גיק נפגע, כמובן, והרחיק לכת: הוא איים על מיס לונלי בבלוגו בפומבי שהוא יודע פרטים עליה, ודרש ממנה להגיע עמו למשרדי סה"ר
, עמותה לסיוע לאנשים שמפגינים נטיות אובדניות ברשת, ולתרום עשרת אלפים שקלים. "על טעויות יש לשלם, את תבחרי את הדרך. אם תוך זמן סביר של 3 ימים אני לא שומע ממך, אני אקח את הדברים רחוק הרבה יותר ממה שאת מדמיינת".
בהמשך חזר בו מהאיום והסביר מה הכעיס אותו כל כך: "הכעס שלי נובע מהניצול והמניפולציה שהיא הפעילה עלי, מן הנבזות של לתעתע ולשחק עם רגשותיו של אדם אחר (הרי מאחורי כל קשר עם אדם ישנם גם רגשות שמופעלים – ואצלי הופעלו כמריונטה). כן, יש לי בעיה עם בלוגים פיקטיביים כאשר בעליהם עושה שימוש מניפולטיבי וסוחף ברגשותיהם של הקוראים אותו למען צרכיו החולניים-אנושיים המפוקפקים שלו. יותר מהכל, מה שהכי מכעיס אותי זה שאותה עלובת נפש גזלה ממני את היכולת להאמין ולתקשר עם אנשים וחברים אחרים שלי כאן בישרא".
מיס לונלי סגרה את בלוגה בעקבות הפרשה. ניאנדרטל גיק העביר את בלוגו למצב "פרטי", כך שרק משתמשים מורשים יכולים לקרוא בו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
דווקא של נובמבר
|
|
|
|
|
|
|
אותנטיות בקופסה
|
|
|
|
|
|
|
בעקבות שתי הפרשות, העלה הבלוגר עופר "עופרניקוס" לנדא (גם הוא חבר של כותב שורות אלה) הצעה לתו אמינות לבלוגרים, שמתבסס על שרשרת של הכרויות בעולם הפיזי. "כל רשימון [בלוג] זכאי לשאת בגאון את תָו האותנטיות, בתנאי אחד: שלפחות רשימונאי [בלוגר] אחד (שכבר נושא בעצמו את תָו האותנטיות) מעיד שפגש את כותב/ת הרשימון", כתב עופרניקוס בהצעתו.
התו של עופרניקוס מגיע מאוחר מדי עבור "מיכלי, וזהו", אחת הבלוגריות שנהו אחרי נובמבר. "אני חוזרת לפוטושופ", כתבה. "הוא, מסתבר, לא שווה את המאמץ".
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
