 |
/images/archive/gallery/160/798.jpg מולטי מסכיה.
צילום: טים ספנס  |
|
|
|
|
| המסך הגדול לא מספיק גדול? רוצים לעבוד על כמה יישומים במקביל מבלי לעבור מחלון לחלון? המדריך לעבודה עם שני מסכים |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
ארז בן-ארי , עסקים און ליין
29/8/2004 9:01 |
|
|
|
|
|
|
|
פעם, לכל משפחה היתה מכונית אחת בלבד. כיום מחזיקות משפחות רבות גם שתיים ושלוש מכוניות. על אותו משקל, פעם מחשב עם מסך אחד נחשב די והותר. היום, יותר ויותר אנשים עוברים לעבוד עם שני מסכים. נשמע מוזר? בכלל לא.
רובנו תמיד שוברים את הראש לגבי גודל המסך: לקנות מסך שפופרת 19 אינץ', או אולי לבחור דווקא מסך דק וקטן יותר. הגדלת שטח המסך בשני אינצ'ים עשויה להכפיל או אפילו לשלש את מחירו. לעומת זאת, חיבור שני מסכים או יותר למחשב אחד מאפשר להכפיל את שטח העבודה, ובמחיר צנוע יחסית.
היתרונות באים לידי ביטוי בעבודה השוטפת. אם אנחנו רואים סרטים בעזרת המחשב, אפשר להעביר את תוכנת האימייל
למסך הנוסף וכך לעקוב אחרי הדואר הנכנס תוך כדי צפייה בסרט. אם אנחנו מכינים עבודה במעבד תמלילים, אפשר להחזיק את הדפדפן פתוח במסך הנוסף ולעבוד במקביל. ריבוי משימות במלוא מובן המילה.
לחלונות על גרסאותיה השונות אפשר לחבר עד תשעה מסכים במקביל. כאשר המערכת מזהה כמה מסכים, היא מאפשרת לנו להגדיר היררכיה ביניהם ולהחליט מהו המסך הראשי שממנו המערכת תתחיל. לאחר מכן, שולחן העבודה של חלונות גדל וממלא את כל שטח המסכים, וכאשר גוררים את העכבר לקצה המסך, הוא פשוט עובר למסך שליד. בצורה כזו אפשר למתוח חלונות כך שיתפסו שני מסכים או יותר, ואפשר גם להעביר אותם ממסך למסך בגרירה פשוטה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
איך עושים את זה?
|
|
|
 |
|
|
|
בשביל לחבר מספר מסכים צריך קודם כל מספר כרטיסי מסך. במחשב ממוצע יש כרטיס מסך אחד המשולב בלוח האם, ו-4-6 חריצי הרחבה. חלקם כבר בשימוש על-ידי חומרות אחרות, אבל בדרך כלל יש לפחות 3-2 חריצים פנויים, ובכל אחד מהם אפשר לשים כרטיס. מי שרוצה להשתולל עם יותר מסכים יצטרך לקנות כרטיס מיוחד, ואפשר תמורת סכום סביר להשיג כרטיס שמאחד בתוכו 2 או 4 כרטיסים. ככה אפשר להגיע לניצול מקסימלי של ריבוי המסכים שחלונות מציעה. באופן עקרוני, אפשר לחבר עוד יותר מסכים, אבל יש צורך בתוכנות מיוחדות כדי לשלוט בהם, מכיוון שלוח הבקרה של המערכת לא מסוגל לעשות את זה.
מבחינת מערכת ההפעלה, הכרטיסים הללו הם פשוט חומרה נוספת. המגבלה היחידה: הם חייבים להיות מסוג PCI ולא ISA. יש אפילו כרטיסי מסך עם חיבור USB מתוצרת חברת Telegnosis היפנית. אחרי שהמערכת התקינה את הדרייברים הדרושים לכל הכרטיסים, נצטרך להפעיל את המחשב מחדש. לאחר שחלונות נטענה, אפשר להיכנס ל"מנהל הגדרות התצוגה", אבל הפעם יהיה שם ציור של כמה מסכים במקום אחד. המסכים יהיו מסומנים במספרים, ועל-ידי גרירה עם העכבר אפשר לשנות את המיקום שלהם כך שיהיה תואם למצב במציאות.
אחד המסכים הוא המסך הראשי, ועליו נראה את סרגל המשימות. בדרך כלל זה יהיה המסך הראשון שלנו, לפני שהתחלנו להוסיף כרטיסים ומסכים. אם נרצה, אפשר להגדיר כל אחד מהמסכים האחרים כראשי, אבל בדרך כלל אין צורך בכך. לסיום בוחרים את האפשרות "הגדל את שולחן העבודה שלי למסכים האחרים", ופתאום כולם יידלקו והרקע של המסך הראשי יועתק אליהם. כעת, כאשר נזיז את העכבר אל קצה המסך, הוא פשוט יקפוץ למסך הבא, על-פי ההיררכיה שהגדרנו. אם נגרור חלון לגבולות המסך, הוא פשוט יעבור בחלקו או במלואו למסך הסמוך.
לפני שמשקיעים כסף במסכים נוספים, כדאי לשחק קצת בטכנולוגיה עם מסך 14 אינץ' ישן מהבוידעם. לרוב האנשים יש שריד כזה במחסן או במרתף, ואפשר גם להשיג מסכים משומשים בגרושים. ברגע שאתם מרגישים מוכנים לדבר האמיתי, מומלץ להקפיד שכל המסכים וכרטיסי המסך יהיו זהים – זה משפר את אמינות המערכת במידה משמעותית וגם נראה יותר טוב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מותחים את המסך
|
|
|
|
|
|
|
מעצבי תוכנה ומשחקים שוברים את הראש לגבי גודל המסך בדיוק כמונו. בתוכנות גרפיות, למשל, חלק גדול מהמסך מוקדש לסרגלי הכלים ובקרות שונות, וכך חלק מזמן העבודה שלנו מוקדש לסגירת ולפתיחת תיבות בקרה, או שאנחנו נאלצים להסתפק בעבודה רק על חלק מהמסך.
משחקים כמו X2 ומדמה הטיסה 9 תומכים בכמה מסכים. במקרה של X2, המסך או המסכים הנוספים מציגים מידע נוסף על המשחק, כמו חלליות אויב. במדמה הטיסה אפשר למקם תצוגות שונות במסכים הנוספים במקום על המסך הראשי, ואפשר גם לפרוס את תמונת המסך הראשי על פני כל המסכים הללו. באינטרנט מסתובבת תמונה של אדם שבנה לעצמו סימולציה היקפית של המשחק בעזרת מסכים רבים.
במשחקים, ביצועי כרטיס המסך הם גורם חשוב, וכרטיסי PCI רגילים עלולים להיות חלשים מדי בשביל הנאה מושלמת. אם השימוש העיקרי שלכם בריבוי מסכים הוא לצורך משחקים, כדאי לקנות כרטיס מיוחד המתחבר ישירות ל-2 או ל-4 מסכים . בנוסף, כרטיס עם כמה יציאות יעזור אם תרצו לשחק במשחק שלא מתוכנן לריבוי מסכים. במקרה כזה אפשר למתוח את התמונה על כל המסכים כאילו הם מסך אחד גדול.
גם בעבודה שגרתית ריבוי מסכים יכול להיות כיף. החל במתיחת הטפט על כל שולחן העבודה וכלה בסרגלי כלים מיוחדים לניהול תוכנות, מתכנתים בכל העולם חושבים עלינו. בכתובת הזו מוסבר איך למתוח את הטפט של שולחן העבודה על כמה מסכים.
עניין נוסף הוא ניהול החלונות. סרגל המשימות של מערכת ההפעלה מופיע בדרך כלל רק על המסך הראשי, וסידור החלונות על כל המסכים הוא משימה קצת מייגעת לפעמים. תוכנת UltraMon נועדה לפתור את הבעיות הללו וכוללת מבחר טריקים שעוזרים. אפשר, למשל, ליצור קיצור דרך להפעלת תוכנה מסוימת על מוניטור כלשהו באופן קבוע. את התוכנה אפשר להוריד באתר במחיר 40 דולר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
החיסרון שביתרון
|
|
|
|
|
|
|
עד כאן הכל נשמע נפלא, אבל לריבוי מסכים יש גם חסרונות. מנהלי ההתקן של רוב כרטיסי המסך (מלבד הכרטיסים המיוחדים לדבר) לא תוכננו למצבי עבודה כאלה, וגם אם כן, לרוב הם לא נבדקו בכל המצבים האפשריים. ברוב המקרים זה גורם לירידת ביצועים מסוימת של כל המחשב (לא יותר מאחוזים בודדים), ובמקרים מסוימים המחשב עלול להיתקע ואף לקרוס. הבעיה הזאת משמעותית יותר בגרסאות הישנות של חלונות. בחלונות 98, למשל, ביצוע צילום מסך עלול לתקוע את המחשב בקונפיגורציות מסוימות.
מגבלה נוספת היא אלקטרונית במקורה. הצבת שני מסכים אחד ליד השני עלולה לגרום הפרעות מגנטיות ביניהם, במיוחד כאשר אחד המסכים ישן. לפעמים אפשר לפתור את זה על ידי שינוי קצב הרענון, ולפעמים הפתרון הוא כיסוי המסך בנייר אלומיניום או הפרדה גבוהה יותר. בכל מקרה, אם נכנסתם חזק לעניין, תוכלו למצוא שפע של קישורים ועצות בנושא באתר הבא.
(ארז בן-ארי)
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
