 |
/images/archive/gallery/125/224.jpg קווין קוסטנר בתפקיד רובין הוד
 |
|
|
|
|
| מצד אחד, שיתוף הקבצים הוא חגיגה לכל תעשיית הטכנולוגיה. מצד שני, הוא גומר את רוחב הפס. הפתרון היה שווה לסיסקו 200 מיליון דולר |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
דרור גלוברמן, עסקים און ליין
6/9/2004 9:10 |
|
|
|
|
|
|
|
הגולשים הפיראטיים שנשמו לרווחה לפני כשבועיים,
כשבית המשפט האמריקני לערעורים הכשיר את שירותי שיתוף הקבצים, לא היו היחידים. לידם שחררה כמעט כל תעשיית המחשוב והתקשורת אנחת רווחה חשאית. ההורדות הפיראטיות, שרוכבות על גבן של חברות התקליטים ומחרבות להן את העסקים, הן אחד הממריצים הגדולים של כל התעשיה הענקית שמעורבת במחשוב הביתי-יצרני המחשבים, חברות החומרה והתוכנה, ספקיות התקשורת, יצרניות חומרים מתכלים, ממש כולם.
שאלו את ספקיות האינטרנט, את יצרני התקליטורים הריקים לצריבה, את יצרני הצורבים ונגני ה-MP3, את יצרני הכוננים הקשיחים, את הרשתות והחנויות שמוכרות מחשבים. אפילו את יצרני המחשבים עצמם, יצרני המסכים האיכותיים ומערכות השמע המתקדמות למחשב, וכן את יצרני נגני התקליטורים, ה-DVD ומערכות השמע החדישות לרכב. אם, בדרך פלא, היו כל שירותי החלפות הקבצים נעלמים מחר מן העולם, חצי מאלה היו סוגרים את הבאסטה, והחצי השני היה מוכר את המכנסיים כדי שיהיה לו מה לאכול.
היקפו העצום של הביזנס שהתפתח על חשבונן של חברות התקליטים, הסרטים והסדרות, כבר לא יכול להיות עניין של מה בכך. 90%-70% מהיקף תעבורת האינטרנט של הספקיות מושתת על שירותי החלפות קבצים, שמפירים זכויות יוצרים. כמעט כל אדם פרטי שרוכש קו אינטרנט רחב יותר מהחבילה הבסיסית (256 קילוביט), עושה זאת כדי להאיץ את קצב ההורדה בשירותים הללו. בלעדיהם, ספקיות האינטרנט יהיו במצב קשה. באופן פרדוקסלי, שירותי הורדת הקבצים גם מקשים מאוד על ספקיות האינטרנט, משום שהלקוחות הכבדים משתמשים בכל רוחב הפס לאורך כל שעות היממה, ועל כך בהמשך.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
להוריד בשיא הקצב
|
|
|
 |
|
|
|
אותו הכלל תקף לגבי התקליטורים הריקים לצריבה. חלק עצום מאלה נמכר במטרה להפוך למקום אחסון לסרטים ושירים לא חוקיים שהורדו. עבורם צריך גם לקנות צורבים מהירים וחדישים, כי מהירות ההורדה העצומה לא מאפשרת לצרוב במהירות האיטית של פעם. אותו הדבר תקף גם לגבי הכוננים הקשיחים גדולי הנפח. לא מעט רוכשים מחשבים חדשים וחזקים יותר כדי שיוכלו להוריד בשיא הקצב ולהמשיך לעבוד בזמן הזה. כך גם לגבי נגנים למיניהם. אפשר להניח בביטחון רב, שלולא האפשרות להשיג כל שיר בתוך כמה דקות באופן פיראטי, היו נמכרים בעולם הרבה פחות נגני MP3.
זמינות קובצי המדיה לכל גולש הניעה גם עולם שלם וחדש של מכשירים ייעודיים, שכל תפקידם הוא להקרין ולהשמיע מדיה מקבצים שהורדו למחשב. כזה הוא, למשל, המכשיר "ניוטון מדיה סנטר", שמשווקת בישראל חברת נאוקום. זהו מכשיר שפותח בישראל ובסינגפור, שמסוגל להתחבר למחשב באמצעות הרשת (קווית או אלחוטית), לשאוב ממנו קובצי וידיאו ואודיו ולהקרינם או לנגנם על גבי הטלוויזיה או מערכת הסטריאו. חברות לא מעטות עוסקות בייצור נגנים ניידים מתקדמים, הכוללים מסך קטן וזיכרון רחב או כונן קשיח של ממש, ומסוגלים להקרין סרטים באיכות לא רעה בכלל. הם הולכים ונעשים פופולריים, דבר שלא היה קורה בעולם ללא הורדות חופשיות.
היקף העסקים שההורדות הפיראטיות מניעות לא נשאר רק בייצור ובמכירה של מוצרים ושירותים לקהל הסופי. הוא הופך לשיקול מנחה חזק יותר ויותר גם בקרב חברות ענק, שמשפיעות על תהליכים כלל-עולמיים. לפני שבועיים קיבלה ההנחה הזו חיזוק אדיר, כשסיסקו רכשה את חברת פי-קיוב הישראלית. פי-קיוב מציעה לספקיות האינטרנט פתרון שיאפשר להגן על שירותים קיימים ועתידיים מפני זלילת רוחב הפס על-ידי יישומי שיתוף הקבצים. לסיסקו העסק הזה היה שווה 200 מיליון דולר.
יואב סאמט, מנהל הפיתוח העסקי של סיסקו ישראל, רואה את הדברים בהקשר רחב יותר: "התחרות בין ספקיות האינטרנט, וספקיות השירותים בכלל, דוחקת אותן לשכלול המודלים העסקיים וחבילות השירותים שהן מציעות ללקוחות השונים", הוא אומר. סאמט הוא זה שהוביל את הרכישות האחרונות של סיסקו בישראל, ביניהן של חברת פיקיוב. הטכנולוגיה של פי-קיוב מנתחת את סוג השימוש ברשת האינטרנט ומאפשרת ליצור תעדוף של שירותים, ולהקצות לכל סוג שירות רוחב פס שונה ותמחיר נפרד. סיסקו, הגדולה שבין ספקיות ציוד התקשורת, מתכוונת לארוז את הטכנולוגיה הזו בתוך הקופסאות שלה כדי להיות מוכנה כשתבוא הדרישה מצד הספקיות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שני צדדים למטבע
|
|
|
|
|
|
|
גולשים בישראל זוכרים ניסיון שנעשה לפני כשנתיים על-ידי ספקית האינטרנט 012 קווי זהב, להגביל את רוחב הפס שהוקצה להחלפות קבצים. הניסיון גרר תגובות זועמות מצד הגולשים, והחברה משכה מיד את ידיה ממנו. אבל הצפי שמציע סאמט לא משאיר לחברות הללו ברירה.
יש שני צדדים למטבע של פיקיוב. בידול בין השירותים השונים שחיים אחד ליד השני על גבי קו האינטרנט יאפשר לחברות לתת יישומי ערך מוסף במחירים שונים, ולמעשה ליצור אפליית מחירים. "זוהי אבולוציה טבעית של התחרות המשוכללת בין הספקיות", מסביר סאמט. "כרגע ה תחרות היא על מכירת 'גוש' של רוחב פס. אבל בעתיד הלא-רחוק ייכנסו שירותים של טלוויזיה על גבי הרשת ושירותי טלפוניה בטכנולוגיות של VoIP, ואז החברות יתחרו על איכות השיחה ועל מתן חבילות ערוצים וכדומה. כדי לתת שירות איכותי חייבים להבטיח רוחב פס מסוים לשירות ספציפי, וזה מה שהטכנולוגיה של פיקיוב יודעת לעשות".
הצד השני של המטבע הזה הוא מניעת הפרעות לשירותים הללו - וההפרעות הללו מגיעות בעיקר מ"הילד הרע" של הגלישה באינטרנט: שירותי החלפות קבצים. בנוסף לעובדה שבמרבית המקרים מדובר בהחלפת קבצים פיראטיים ובמפירי זכויות יוצרים, הרי שהם יישומים זוללי רוחב פס, ובולעים 90%-70% מרוחב הפס של ספקיות האינטרנט. "לא ייתכן שכאשר הבן שלך מוריד סרט של 700 מגהבייט במשך 10 שעות, אתה לא תוכל לדבר בטלפון", אומר סאמט. הפתרון, כמובן, הוא שמירה על רוחב פס מינימלי עבור שירותים קריטיים כמו טלפוניה, ומנגד, הגבלת רוחב הפס המקסימלי ששירותי החלפות קבצים יכולים לנצל. החלפות הקבצים, אם כן, הן שיקול משמעותי מאוד במודל העסקי ובהתנהלות העסקית של כל שוק התקשורת.
ההפרדה בין השירותים השונים אמורה להציל את המודל העסקי של ספקיות האינטרנט. המחירים שהן מציעות לגולשים פרטיים נמוכים בהרבה מעלותו של קו תקשורת פרטי, ומושתתים על ההנחה שלא כל הלקוחות הפרטיים (בניגוד לעסקיים) משתמשים בכל רוחב הפס בכל רגע נתון. ברגע שיישומים כמו P2P תופסים חלק ניכר מרוחב הפס לאורך שעות וימים רצופים, החברות כבר לא יכולות להציע מחירים אטרקטיביים, משום שאין כאן חלוקה של הקו בין כמה משתמשים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הפרדוקס של ספקיות האינטרנט
|
|
|
|
|
|
|
הנה הפרדוקס: שירותי החלפות הקבצים הם אלה שדחפו את האינטרנט המהיר לכל בית והזרימו המון כסף לספקיות, אבל הם גם אלה שחונקים להן את קווי התקשורת ואת תזרימי המזומנים. היכולת לנתח את התעבורה של הרשת ולדעת באילו יישומים מדובר, תאפשר לבצע בידול של השירותים השונים, ולמכור ללקוחות חבילות שירות שונות בעלות כללים, תנאים ומחירים שונים. לקוחות מסוימים ירצו חבילה של טלפוניה וגלישה בלבד, למשל, וישלמו בהתאם. אחרים יבקשו חבילת מדיה, שבה יקבלו ערוצי טלוויזיה ורדיו ו רוחב פס משמעותי להורדות,וישלמו מחיר אחר.סאמט: "ברגע שהטרנד הזה יתפשט, הוא יהפוך לצורך בוער של ספקיות האינטרנט. לכן, מבחינת סיסקו, הטכנולוגיה של פי-קיוב היא עניין מתבקש".
לפני כמה חודשים הועבר בקנדה חוק, לפיו הוטל מס על מכירת נגני MP3, מס שהועבר לחברות התקליטים, בהנחה שהמשתמשים בנגנים האלה מאזינים בכל מקרה לקבצים שרובם בלתי חוקיים. חוק דומה תקף גם בישראל לגבי קלטות אודיו ריקות. כשחברות התקליטים יתייאשו מהאפשרות לחסום את הורדות הקבצים דרך בית-המשפט או באמצעות חקיקה, אולי יעלה בדעתן לפנות למי שבאמת מרוויח סכומי עתק מכל הסיפור הזה. חוק שיטיל על החברות הללו מס כלשהו שיועבר לטוב ת תעשיית המוזיקה והסרטים - שבעקיפין מפרנסת אותן יפה מאוד - עשוי להיות עניין הגיוני, צודק, ואולי אפילו בלתי נמנע.
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
