 |
/images/archive/gallery/175/177.jpg אתר רדיו כל השלום
 |
|
|
| לפתוח רמקולים, בלי סימני קריאה |
|
| הילה שרון האזינה לתחנת הרדיו האינטרנטית "כל השלום", וגילתה שם אלטרנטיבה אמיתית, תאמינו או לא |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
הילה שרון
29/9/2004 10:58 |
|
|
|
|
|
|
|
מחזהו המשובח של טום סטופארד, "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", נפתח בהטלת מטבע. "עץ", מכריז רוזנקרנץ, או שמא גילדנשטרן, ומטיל שוב. "עץ". ושוב: "עץ". "עץ". "עץ". וכך הלאה – הטלות שאמורות לסמן את עליונות הגורל על ההסתברות, ולהטרים את היסחפותם של שני הסטטיסטים בידי כוחות גדולים וחשובים מהם, אל עבר הקטסטרופה של הסוף; מרחץ הדמים שחותם את "המלט" של
שייקספיר ("ורוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", כתוב שם).
כמה מאות שנים וקילומטרים, ובאופן לא פחות א-הסתברותי, נשחקות מטבעות-הלשון הפוליטיות שלנו ("אל תעקור נטוע", "אל תגידו יום יבוא") בעיקר בצדן השמאלי (פלשתין?). "רדיו 'כל השלום' הישראלי-פלשתיני יאפשר לכל אדם, ללא קשר לעמדותיו הפוליטיות, להכיר את הצד השני מקרוב, ובדרך ייחודית ושווה", נכתב בעמוד הפותח של הרדיו האינטרנטי, שהחל לשדר בשבוע שעבר, "שיתופי פעולה ישראליים-פלשתיניים מעבירים מסר אופטימי בימים חסרי אופטימיות אלה ומשדרים תקווה לסיום הסכסוך", אהה. ממול צץ קול פנימי, עייף והרסני, מתי הטלתם לאחרונה מטבע?
לוקח זמן להבין שהאינרציה הדכאנית לא סוחפת את "כל השלום", לפחות בינתיים, ולא שאין לו סיבות להיסחף (היוזמה המקורית של מנהלי הרדיו היתה להחיות את "קול השלום" של אייבי נתן, והיא הצליחה ממש כמו הניסיון לשדר בתדר החוקי שקיבלה התחנה). לוקח עוד יותר זמן להבין שאי-הכוחניות שמאפיינת את הרדיו, על רקע סביבה סופר-כוחנית, אינה חולשה, אולי להפך.
ההחלטה לשדר באינטרנט, למשל, היא לכאורה תבוסה פוליטית. לתחנה הוקצה תדר בשמיים הצפופים של ישראל, אבל המשדר שהזמינה מחו"ל מעוכב במכס כבר כמעט שנה. הפתרון (הזמני, אומרים בתחנה) שעליו הוחלט הוא כאמור מעבר לרשת, תחת הסיסמה "רדיו ללא גבולות", ותוך ויתור על הכרה ממשלתית ונוכחות ציבורית – פיזית ממש – על הסקאלה, אי-שם בין רדיו קול-חי לגלגל"צ. "ללא גבולות" עשוי להפוך בקלות ל"ללא מקום"; אבל הנה, יש מקום. וחשוב מזה: מקום פתוח ליוזמה אזרחית, ריק מ"ממשלה" מסדירה ומגוננת (נניח), ובכל זאת לא "אנרכי ומסוכן".
מעניין לראות איך הוויתור על תדר מוסדר יצר אינרציה חדשה. יש משהו שקט ובלתי-מתלהם ברדיו "כל השלום", שונה מאוד מהרדיו הפאנצ'י שאנחנו מורגלים בו. השדרנים שם לא נשמעים כאילו הם צריכים להילחם על קיומם – על מאזינים, על סקופים. במידה מסוימת, הם באמת לא, הם באינטרנט. באופן עמוק יותר, הם פשוט לא באו בכדי להילחם. התוצאה היא רדיו שמקשיבים בו; יש זמן להקריא את כל כותרות הבוקר של אל-קודס, לראיין אנשים פחות מוכרים וצפויים מאלה שעל הספיד-דייל של תחקירניות הבוקר, ובכלל, להתחיל את הבוקר ב-11:00 (ועד אז להשמיע אבבה ושנאיה טווין).
אם לחזור להצהרת כוונות: "הרדיו ישמש במה לקולות אלטרנטיביים, שאינם מקבלים ביטוי באמצעי התקשורת הקיימים", נכתב בה. ראוי לשים לב שהרדיו הוא-הוא, בשל הטונים הרכים שלו, קול אלטרנטיבי. כנסו לשמוע, לפני שיתקלקל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
על "אמש באינטרנט"
|
|
|
 |
|
|
|
מדי שבוע נבקר כאן אתר אחר, ונפרק אותו משל היה תופעה תרבותית, ולא רק ממשק ועיצוב. המדור מתפרסם מדי יום רביעי. | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
