 |
/images/archive/gallery/179/397.jpg האווארד דין.
האתר הרשמי של האווארד דין  |
|
|
|
|
| מעולם לא מילאה האינטרנט תפקיד חשוב ומרתק יותר מבמערכת הבחירות הנוכחית. ברוח המדיה החדשה, גם הפעם נרשמה התפכחות |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
צביקה בשור
4/10/2004 17:51 |
|
|
|
|
|
|
|
העדכון האחרון
ב-GoogleRace נעשה ב-3 בפברואר. כמו שעון שבור שענד קורבן הרצח, מצביע על הרגע בו פגעה גופתו באדמה, על רגע המוות, גם אתרים קפואים בזמן מדווחים על הרגע בו פג ההגיון שהביא להקמתם. במקרה של GoogleRace, הרגע הזה היה פרסום תוצאות "יום שלישי הגדול" בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית. כשהתברר שג'ון קרי יהיה מועמד המפלגה בבחירות לנשיאות, כשהתברר שיקיר הרשת האווארד דין נמחק כמועמד בתוך שבועיים, עצר לבו של האתר מלכת.
הרעיון שמאחורי המירוץ הגוגלי היה דוגמה להיבריס של הרשת בתחילת המירוץ לנשיאות. האתר בדק, תוך שימוש בחיפושים בגוגל, "נוכחות הרשת" של כל אחד מהמועמדים הדמוקרטים, כמו גם של הנשיא בוש. הגם שהדברים לא נאמרו באתר באופן מפורש, מפעיליו חשבו שנוכחות רשת, יותר מכל סקר ויותר מכל סיקור בעיתונות, מצביעה על תמיכה אמיתית, פעילה וחיה במועמד מסויים.
לא רק זאת, אלא שאנשי האתר הגדילו לעשות ובדקו את ההקשר בו מופיע כל מועמד. מי מהם הוא ה"שקרן" ביותר? מי מהם "מסוכן"? מי "הומוסקסואל"? הגולשים יכלו להוסיף בעצמם מילות חיפוש ופילוח. האינטרנט הוא קולו הבלתי מתווך של העם, חשבו אז מקימיו וגולשיו של האתר, והעם רוצה את האווארד דין.
העם לא רצה את האווארד דין, אבל הרשת ניהלה איתו רומן מהסוג שמנהלים עמים שהודחו מגדולתם עם משיחי שקר. כחצי שנה לפני שהיה לאבק-מועמד החל שמו של דין, מושלה הפורש של המדינה הזערורית וויסקונסין, להופיע באזורים הנחשבים של הרשת. הזמזום התעורר דרך חבורת הילדים המגניבים החדשים של השכונה, הבלוגים. ביומני רשת של עיתונאים עצמאיים ששמו להם למטרה להיות אלטרנטיבה לעיתונות הממוסדת, התחילו לדבר על המועמד שמבין אינטרנט. לא שלדין לא היה מצע, או שחסרה לו כריזמה, אבל הקסם שלו היה בדרך בה בחר לפנות אל המצביעים.
בתכנונו של מנהל הקמפיין ג'ו טריפי הוקם מטה אינטרנט שכלל בלוג כמו-אישי של מטה הבחירות, התומכים הוזמנו להקים אתרים ובלוגים משלהם, שיקושרו מהבלוג הראשי. איסוף התרומות נעשה דרך הרשת, תוך שימוש ברטוריקה של "העם תורם, לא רק העשירים". מפגשים מקומיים של תומכי דין החלו מתארגנים דרך MeetUp, אתר שעד אז היה נחלתם של חובבים "מסע בין כוכבים" בודדים שחיפשו אוזן מחודדת לבכות לתוכה. המספרים גדלו, החיפושים באתר החדשות של גוגלצמחו הרבה מעבר לכמות החומר שסיפקו אתרי החדשות עצמם. כשנודעו סכומי התרומות שאספו המועמדים, התברר שדין אסף יותר מקרי העשיר וגפהארט המקושר. לא עבר זמן רב והאווארד דין היה למועמד הדמוקרטי המוביל. פצצת הרשת הושלכה אל האולם.
הבלוג של ג'ון קריהיה התגובה הראשונה לגל ההדף המפתיע. אחריו הגיעו הבלוגים של שאר המועמדים. כולם התחילו לדבר על הרשת. הרשת. הרשת. ויותר מכולם דיברו אנשיה של הרשת, עליה ועל המשיח החדש שהשכיל לרתום את המהות הדמוקרטית הטבועה בה כדי להפוך לנשיא הבא של ארצות הברית. גם עבדכם, בפרץ של רומנטיקה סהרורית, הימר על האווארד דין כנשיא הבא של ארה"ב.
היה ברור אז ש-GoogleRace הוא באמת המדד לרגשות הציבור האמריקני.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
האווארד דין מתפלץ. צילום: אי.פי
|
|
|
 |
|
 |
|
הושתק ע"י המסך הקטן
|
|
|
 |
|
|
|
ואז האווארד דין הפסיד באיווה, ששיטת הבחירות בה מעניקה כוח רב יותר למועמד המאורגן, ומול מצלמות הטלוויזיה נתן מופע אימים צרחנישהבאיש את ריחו בקרב הציבור האמריקני. הזמזום הטורדני, שהפך לגל תמיכה רועש דרך מאות אלפי נימי רשת, הושתק על ידי המסך ה"קטן". זו היתה תבוסה להאווארד דין, זו היתה תבוסה למחשבה שמשהו אחר באמת קרה שם, שמשהו אחר קורה בפוליטיקה האמריקנית ויקרה גם בשאר העולם.
השבועות והחודשים שחלפו מאז הוכיחו כמה תקיפה אחיזתה של התקשורת הישנה והטובה במוחו של המצביע האמריקני, של המועמד האמריקני. הראשון להפנות גב לרשת היה דין עצמו, שפיטר את מנהל הקמפיין שלו בגלל שתשדירי הבחירות הטלוויזיוניים שלו לא היו אפקטיביים דיים. אחר-כך הגיע סיפור חבריו הלוחמיםשל קרי, שפקפקו בגבורתו המוכרזת מימי וייטנאם, ונוהל כולו דרך פרסומות טלוויזיוניות ודרך ערוץ החדשות Fox News.
אפילו רגע השיא הבא של הרשת ואנשיה, חשיפת המסמכים המזוייפים שרשת CBS פרסמה כאמיתיים, רכבה למעשה על סיפור טלוויזיוני. השבוע הצליח ג'ון קרי להפוך פיגור לא מבוטל ליתרון מול ג'ורג' בוש, אחרי הצלחה בעימותטלוויזיוני.
מעולם לא היתה מערכת בחירות שלרשת היה בה תפקיד חשוב ומרתק יותר. היכולת של דין לעלות מהכלום לעמדת הובלה תוך התעלמות התקשורת הישנה, הצמיחה וההצלחה של התקשורת האישית-קבוצתית בבלוגים ובפורומי החדשות, גיוס הכספים המבוזר, העברת המידע היעילה דרך רשתות אתרים שחשפה גולשים רבים למידע שלעולם אל היו מגיעים אליו בלעדיהן, כל אלה חסרי תקדים בפוליטיקה העולמית. ודווקא מול ההתבגרות וההצלחה הזו, צריך להודות שבסופו של דבר, כל כוחה הפוליטי של הרשת אינו מתקרב לזה של מהדורת חדשות אחת, של עימות מתוכנת בפריים טיים הטלוויזיוני.
|
|
|
|
|
|
|  | | האוורד דין קובר את עצמו. צילום: אי.פי | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
