 |
 |
|
|
|
|
| הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) מטפל בסכסוכי דומיינים בלי בג"צ ובלי בצלם |
|
|
|
 | דפדף בהרשת |  | |
טל אהרוני, מגזין עסקים
3/11/2004 11:26 |
|
|
|
|
|
|
|
אחד הנושאים המסחריים המרכזיים הנוגעים לרשת האינטרנט הוא נושא שמות המתחם (Domain Names, כתובות אתרי האינטרנט), וכמו בכל עניין שיש לו פוטנציאל מסחרי – גם אליו מתלווים סכסוכים. בימים הראשונים של האינטרנט לא היתה הקפדה על רישום שמות מתחם, במיוחד בכל הקשור להפרת זכויות. כל אחד יכול היה לרשום לעצמו שם מתחם, והכלל היה שמי שרושם ראשון – זוכה. כך נוצר מצב שבו לא היה כל קשר בין שם המתחם לבין
האדם שרשם אותו, ואנשים רבים רשמו שמות מתחם זהים או דומים לשמותיהם של מותגים מוכרים, רק מתוך תקווה שיוכלו למכור אותם בעתיד לבעלי המותג תמורת סכום גדול. הפעולה של חטיפת שמות מתחם ידועה בכינוי Cybersquatting (הסגת גבול מקוונת או התנחלות רשת). כדי להילחם בתופעה נדרשו בעלי מותגים לנהל משפטים ארוכים ויקרים, שנמשכו זמן רב והתישו את כל המעורבים בהם.
אולם בשנת 1999 חל שינוי, וארגון ICANN (ר"ת של Internet Corporation for Assigned Names and Numbers), האחראי על חלוקה וניהול של שמות המתחם, פרסם מדיניות רשמית לגבי יישוב סכסוכים הנוגעים לשמות מתחם באינטרנט – UDRP (ר"ת: Uniform Domain Name Dispute Resolution Policy). יש לציין שמדובר רק בשמות מתחם ברמה העליונה (Top Level Domains), כלומר רק שמות עם סיומות עולמיות כמו com ,net ,org וכד'. בשמות בעלי סיומות מקומיות (Country Code Domains), כגון סיומת co.il, רשאית כל מדינה להחליט אם היא נוקטת את המדיניות שקבע ICANN. איגוד האינטרנט הישראלי, האחראי לחלוקה ולניהול של שמות מתחם עם סיומת il, למשל , החליט שלא לפעול על-פי מדיניות UDRP.
הארגון המוכר ביותר המטפל בסכסוכים לגבי שמות מתחם הוא הארגון העולמי לקניין רוחני – WIPO (ר"ת: World Intellectual Property Organization). מטרת הארגון היא להציע פתרונות מספקים לשאלות שמתעוררות בעקבות התפתחויות חדשות בתחומי הכלכלה, החברה, התרבות והטכנולוגיה. הארגון עוסק בכל תחומי הקניין הרוחני, ומנסה לאזן בין זכותם של בעלי הקניין הרוחני (למשל בעלי שמות מתחם) לבין האינטרס הציבורי הרחב.
מספר מקרים מעניינים מהתקופה האחרונה: במאי הקולנוע ספייק לי זכה בשם המתחם www.spikelee.com. הרכב בוררים של WIPO קבע כי לבעליו הרשום של שם המתחם, תושב הפיליפינים, אין אינטרס לגיטימי בשם המתחם, וכי הוא רשם אותו בחוסר תום לב. עזבונו של הסופר ג'.ר.ר טולקין, שכתב את טרילוגיית "שר הטבעות", קיבל לידיו את שם המתחם WIPO .www.jrrtolkien.com קבע כי החברה הקנדית שרשמה את שם המתחם, והשתמשה בו על-מנת לקשרו לאתר סלברטיז מסחרי שהפעילה, איננה בעלת אינטרס לגיטימי בשם. WIPO דחה את טענות האוניברסיטה העברית, שלפיהן היא בעלת הזכויות על שמו של אלברט איינשטיין ועל שמות מתחם העושים שימוש בשמו, והשאיר את שם המתחם ברשות בעליו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אתר WIPO
|
|
|
 |
|
 |
|
משפט בזק וירטואלי
|
|
|
 |
|
|
|
עורך-הדין אסף ביגר, ממשרד עורכי-הדין עמית פולק מטלון & בן נפתלי ארז ושות', הוא מומחה בתחום סכסוכי שמות מתחם, ומייצג בימים אלה את עודד צוקר מרעננה, שנגדו הוגשה תביעה בפני WIPO בידי החברה הגרמנית Deutsche Telekom AG על רישום שמות המתחם www.t-shops.net ו-www.tshops.net. עו"ד ביגר מתאר את ההליך שמנהל WIPO כמשפט בפני בית משפט מקוון, המתנהל כולו דרך האינטרנט במהירות וביעילות. המהירות שבה מתנהל ההליך, טוען עו"ד ביגר, פוגעת בדרך-כלל בנתבע: "התביעה נשלחה ב-17/9 והגיעה אלינו כעבור מספר ימים. לנו יש 20 יום בלבד להגיב, וההחלטה מתקבלת תוך שלושה שבועות לכל היותר. תוך פחות מחודשיים כל ההליך מסתיים, והכל קורה, כמובן, בצורה וירטואלית. אדם מן היישוב, המקבל ביום בהיר אחד תביעה מסוג כזה, קשה לו מאוד להגיב. אנחנו רגילים לדחיות ועיכובים אינסופיים במשפטים, אך בהליך הזה, אם אתה לא מגיב לתביעה בזמן שהוקצה לך, 20 יום, מתקבלת החלטה נגדך ולוקחים ממך את שם המתחם".
עו"ד ביגר מציין שבשנים האחרונות הוגשו אלפי תביעות במסגרת ההליך הזה, אך מוסיף שעדיין אין תביעות רבות נגד ישראלים, ובוודאי לא באמצעות עורכי-דין ישראלים: "כל הנושא הזה נמצא בראשית דרכו וקיים שנים ספורות בלבד, ולכן אין כמעט מודעות להליך הזה אצל האנשים הקונים שמות מתחם. על מנת לטפל בתביעות בצורה טובה, צריך ללמוד את ההליך בצורה יסודית, ובנוסף יש צורך בשילוב של ידע נרחב בקניין רוחני, שיטות משפט זרות ויכולת לנהל לטיגציה מורכבת בשפה האנגלית. השילוב של כל המרכיבים הללו הוא די נדיר בארץ. "חשוב להבין שההליך אינו נדון על-פי הדין המהותי של מדינה זו או אחרת, אלא על-פי הדין שהתפתח ב-WIPO בעניין זה. אין כאן עניין של ברירת דין במובן הקלאסי, אלא משפט בינלאומי פרטי אמיתי. בנוסף, ההליך מטפל רק ברמה העליונה של שמות המתחם, ואילו בארץ רוב האנשים קונים שמות עם סיומות מקומיות. בסכסוכים הנוגעים לשמות הללו מטפל בית המשפט או איגוד האינטרנט הישראלי, ולא ההליך של ICANN".
"הקשר בין עודד צוקר לחברה הגרמנית החל כבר בשנת 2002", מספר עו"ד ביגר. "כאשר החברה קנתה ממנו את שם המתחם שרשם, www.my-t.net". לאחר הקנייה החתימה החברה את צוקר על חוזה, אך לטענת עו"ד ביגר לא נאסר עליו בחוזה לרשום שמות מתחם אחרים. כאשר רשם את שמות המתחם www.t-shops.net ו-www.tshops.net פנתה אליו החברה, אך הפעם כבר סירב צוקר למכור לה את שמות המתחם. התגובה לא איחרה לבוא, בצורת פניה של החברה ל-WIPO בבקשה לקחת מצוקר את שמות המתחם הללו ולהעבירם לרשותה.
עו"ד ביגר מסביר כי התביעות הללו מסתיימות, בדרך-כלל, כשהחברות הגדולות מרוויחות והאיש הקטן מפסיד: "החברה הגרמנית רוצה, בעצם, להשתלט על כל שמות המתחם שמתחילים ב-t, ויש לה האמצעים לעשות זאת. כמעט כל אדם שירשום שם מתחם המתחיל ב-t יקבל תביעה למסירת השם. זה נכון שכל ההליך הזה נוצר על מנת למנוע מצבים של חטיפת שמות מתחם מחברות ידועות, אך נוצר מצב שבו החברות הגדולות יכולות בקלות להשתלט על קבוצות שלמות של שמות, תופעה המכונה Reverse Highjacking. במקרה הזה לא היתה ללקוח שלנו כל כוונה לחטוף שם מתחם, ואין כל סיבה לקחת ממנו את השם. אני מאמין כי במקרה הזה הסיכויים של האדם הקטן לנצח במשפט הם לא רעים".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
צילום הדמיה: אלכס פיורה
|
|
|
|
|
|
|
אין מה להשוות לבית משפט רגיל
|
|
|
|
|
|
|
עו"ד חיים רביה, המנהל משרד עורכי-דין המתמחה במשפט ובאינטרנט, אומר שההליך הזה הוא דוגמה יוצאת דופן לבוררות מקוונת שהצליחה מאוד, ואשר זוכה לאמון ולאלפי פניות תוך זמן קצר יחסית. עו"ד רביה טוען כי חלק מההצלחה נובע מהעובדה שבעת ההרשמה לקבלת שם מתחם כופים על הנרשם מראש להסכים לבוררות: "כל מי שפותח אתר ורושם שם מתחם, חותם על מסמכים שונים. החתימה היא דרך האינטרנט, על-ידי אישור קריאת ההסכמים. כמובן שרוב האנשים לא באמת קוראים את מה שהם מאשרים, וכך נוצר מצב שאנשים קונים שם מתחם ולא מודעים להליכים שיכולים להתלוות לכך – הליך הבוררות, למשל".
עו"ד רביה מציין כי הבוררות המקוונת היא הליך מהיר ותכליתי, המביא להוזלה ניכרת של עלויות ניהול הסכסוכים, ומביא למצב של ודאות משפטית מהירה וברורה. "תוך זמן קצר הסכסוך נפתר, ואין צורך לחכות שנים רבות. כמובן שלמי שמפסיד יש זכות לפנות לבית משפט רגיל, שבו העניינים מתנהלים לאט יותר. לדעתי, אין מקום להשוואה בין בית משפט רגיל לבית משפט מקוון, וכל השוואה כזו תהיה פופוליסטית. האמצעים שונים לגמרי, ולא כל מה שאפשר לעשות דרך מערכת בתי המשפט אפשר לעשות דרך האינטרנט". אז אולי באמת מוקדם להשוות, אך אפשר לפחות לחלום על היום שבו הליכים משפטיים יתנהלו במהירות וביעילות ויסתיימו תוך פחות מחודשיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כיצד פועל ההליך?
|
|
|
|
|
|
|
• כל אדם או גוף שרוכשים שם מתחם מחויבים להסכים ל-UDRP .UDRP קובע את הכללים המהותיים ליישוב מחלוקות בנושאי שמות מתחם באינטרנט. הכללים הפרוצדורליים קבועים בהוראות מיוחדות שהוצאו לשם כך בידי ICANN.
• כל תלונה בנוגע לשם מתחם תתברר בידי בורר אחד או שלושה בוררים.
• הזמן העובר מהגשת התלונה ועד להחלטה של הבוררים לא יעלה על חודשיים.
• במהלך הזמן הזה יישמר הסטטוס-קוו בכל הנוגע לשם המתחם שבמחלוקת.
• על מגיש התלונה להוכיח שלושה תנאים מצטברים:
(1) שם המתחם השנוי במחלוקת זהה או דומה באופן מבלבל לסימן מסחר שבבעלותו.
(2) לרושם שם המתחם השנוי במחלוקת אין כל זכות או אינטרס לגיטימי בנוגע לשם.
(3) שם המתחם העומד במחלוקת נרשם ונעשה בו שימוש בחוסר תום לב.
• אם הבוררים פוסקים לטובת מגיש התלונה, שם המתחם יוצא מרשותו של הנתבע.
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
