 |
/images/archive/gallery/204/816.jpg בר, ליאל והגר אלון בכנס ההאקרים Y2hacK4.
צילום: עידו קינן  |
|
|
|
|
| מה עושים אמא, אבא ואחות גדולה באמצע כנס האקרים? הכירו את משפחת אורן, חבורת המעריצים הצמודה של ליאל, האקר בן 13 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הוא התחיל עם קומפי, אבל זה היה בגיל שלוש", מספרת איה, אמו הגאה של ההאקר ליאל אורן (13), על ימיו הראשונים של העולל בממלכת הפירוק והפריצה. "אמא!!", מוחה ליאל על האיזכור המביך, ומיד מנסה להציל
את כבודו: "אח"כ בניתי קראקים לקומפי".
לא כל יום רואים משפחה בהרכב מלא בכנס האקרים אפלולי במועדון אופנתי רועש. הכירו את משפחת אורן – אבא בר, אמא איה והאחות הגר – שהגיעו ללוות את ליאל לכנס Y2hacK4, שהתקיים אמש במועדון ה-TLV בת"א.
"הם לא הבינו למה אני מכור למחשב", מסביר ליאל. "מצד אחד, אני רוצה שהם ידעו כמוני. מצד שני – מה זה מעניין אותם?" "זו לא היתה בעיה, אני לכל הטיולים יוצאת", אמרה האם איה, שהתלוננה על המוזיקה הרועשת שכבר שנים לא חוותה כמוה. "עדיף שאם ילד בא למקום כזה, הוא יבוא עם ההורים או עם האחות הגדולה מאשר לבד". "ראינו פה עוד שלושה-ארבעה בגיל שלו. יש פה עוד כמה ילדודס, כאלה שעוד לא מתגלחים", משתפת איה. "ראיתי ילד עם אבא, אבל האבא אמר שהוא בא בשביל עצמו".
לא קל להיות בן 13. להיות האקר (או סתם גיק מחשבים) בגיל הזה – קשה עשרות מונים. ולהיות ילד בן 13 שלהורים שלו אכפת מספיק בשביל לבוא איתו לכנס האקרים – זה אולי מחמם את הלב, אבל ממש לא פשוט. איה מדברת על בנה בהרבה חום ואהבה, וזה, כמובן, מביך אותו. כמו הסיפור על הקומפי. כמו הרצון שלה להדגיש שיש בחייו של בנה עוד דברים: "הוא גם מאוד עסוק חוץ מהמחשבים, הוא מופיע עם סקסופון בקונסרבטוריום. היה בג'ודו שמונה שנים, ואפילו זכה במדלית זהב". ליאל מתעצבן. איה רואה שהעיתונאי כותב את מה שאמרה וצוהלת: "אכלת אותה, הוא כתב את זה!". ליאל: "אתה יכול לכתוב את זה עכשיו, אבל אתה לא חייב לפרסם את זה".
"הגעתי למצב שאני רואה את האינטרנט כמו בניין לגו, שאני יכול לפרק ולבנות", מתפייט ליאל. "אני רואה את עצמי בעבודה בחקירה במחשב, באבטחת אתרי אינטרנט". אמא איה מבהירה שחיידק הממוחשב הוא בכלל עניין תורשתי. "אני למדתי מחשבים עוד ב-73' באיטליה" ("כשה-PC של היום היה חדר", מעיר אבא בר). "נכון שאני לא עובדת בזה, אבל היה לי כיף". היא אומרת שאף שלא דחפה את בנה לכיוון המחשבים, היא מרוצה מהבחירה שלו: "בלי מחשב לדעתי אין עתיד. זה לא משנה באיזה עבודה הוא יעסוק, מחשב תמיד יהיה. זה לא יכול להיות דבר שיזיק לו בחיים. היום אפילו רופאים צריכים מחשב".
אז את בעצם רוצה שהוא יהיה רופא.
"דווקא לא. אני רוצה שהוא יהיה בריא ומאושר".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ליאל אורן בקרב בני מינו. צילום: עידו קינן
|
|
|
 |
|
 |
|
אין לנו שליטה על זה
|
|
|
 |
|
|
|
למרות נטייתה של התקשורת, בעיקר הלא-אינטרנטית אבל לא רק, להציג את האינטרנט כעיירת מערב פרוע ואת ההאקרים כאנשים המפוקפקים שלא תרצו לפגוש בסמטאותיה האפלות, משפחת אורן עירנית לתחביב של הבן, אבל לא מזועזעת ממנו. איה: "הוא יושב בבית וזה צריך להדאיג אותי? הילדים האחרים יושבים בגינה ומעשנים סמים. זה לא מפחיד אותך? בשכונה שלנו הסתובב פדופיל – זה לא מסוכן?"
האחות הגר: "החיבור לאינטרנט נמצא אצלי בחדר, אז יש הגבלה ושמירה. לפעמים אני צריכה לסלק אותו מהחדר – בכל זאת אני בחורה. המחשב יכול להישאר פתוח ימים, הוא מוריד דברים". איה: "זה מוריד את שעות הגלישה. הכמות יורדת. אני לא חושבת שצריך לשים לילדים בגיל כזה אינטרנט בחדר".
אז באיזה גיל?
ליאל, בסרקאזם: "עשרים, שלושים".
איה: "16".
ליאל הפעלתן נעלם לאנשהו, ואיה שואלת אותי: "אתה מבין באינטרנט. אפשר לחסום אתרים מסויימים?"
כן, אבל הוא יפרוץ אותם יותר מהר ממה שאת תספיקי לסגור אותם.
"תיארתי לעצמי".
איה מודה בכנות שבנה מסתובב בטריטוריה שאינה מוכרת לה. "כשילד גולש, אתה צריך לסמוך על האינטליגנציה שלו. אתה לא יודע מה הוא עושה שם. אין לנו מושג מה הוא עושה שם. יש דברים שאנחנו יודעים איך להזהיר אותם, אבל במחשב אנחנו לא יודעים. אני פשוט אומרת לו להיזהר. אני חושבת שצריך לעשות בבתי ספר קורס להורים, שנדע מה הם עושים שם". היא פונה לליאל: "אתה לא חושב ככה?".
ליאל: "ממש לא".
איה: "אני חושבת שצריך להיות מקום או אתר שהורים יוכלו להיכנס ולשאול. הגיע הזמן שבבית הספר יהיה מישהו שהורים יוכלו לפנות אליו בשעות הערב, שעה שעתיים, פעמיים בשבוע".
בר: "זה לא משהו פרטי שלנו, צריך גוף ממשלתי או רשות שתוכל למנוע גלישה לאתרים מסוכנים לצעירים".
איה: "הרמה שהוא הגיע, אין לי שליטה על זה. אז מה, למנוע ממנו אינטרנט לגמרי? האמון והשיחות עם הילדים מתחילים בגיל אפס. בגיל שנתיים הילד צריך לבוא מהגן ולספר מה היה. שלא יגלו פתאום אחרי שנים שהיה שם ניצול מיני. לא מתחילים שיחות עם הילד בגיל שלושים, אלא בגיל אפס".
"עד הכנס, רציתי להיות מבודד בקשר למחשבים", מתוודה ליאל. "עד שהתחלתי להקים ארגון קטנצ'יק, Pass & Port, שעוסק בגישה למחשבים. Pass זה סיסמה ו-Port זה גישה לפורטים".
ואיה מזרזת את בנה: "ילד, מחר יש בית ספר".
|
|
|
|
|
|
|  | | ליאל אורן לומד להיות האקר. צילום: עידו קינן | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
