 |
/images/archive/gallery/216/480.jpg עירום גותשיקהילתי.
מתוך אתר Suicide Girls  |
|
|
|
|
| איתי נאור שוטט ב-Suicide Girls והביא משם את בשורת הקוּל של הפורנו הגותי-קיטשי-קהילתי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1. יש הרבה מאוד בחורות קוליות בעולם. למעשה, נראה לי שבמקום המסוים שאנחנו עומדים בו, ואני מתכוון מבחינה תקופתית, יש הרבה יותר בחורות קוליות מבחורים. הצד הנשי של הקפסולה מנכס לעצמו בשנים האחרונות הרבה יותר נקודות זכות, בעוד שבחורים שווים נהיה יותר קשה למצוא - או שהם משעממים או שהם פתטיים, שזה גם משעמם.
בהנחה שאני צודק, הסיבה לשינוע התנודתי הזה טמונה בשילוב מלבלב של פיקחות ואינסטינקטים מרחביים מוצלחים,
שתמיד היה חזק משהו באזורים הנשיים, אבל מגיע בזמן האחרון בתדירות קצת יותר גבוהה. יש הרי כל מני דרכים לנתב את המאווים האסתטיים שלך, וההצלחה הנשית פה היא של הרבה בחורות שהשכילו לזקק מתרבות הפופ בדיוק את האלמנטים המסוימים שלעטות אותם מגדיר אותך הכי טוב. אולי נשמור על פלורליזם, ולא נכתיר כאן את הסטייל הנכון ביותר, אבל אסכם שיש סוג מסוים של גרוב שאותו אני הכי אוהב, ושהוא נמצא כעת בפריחה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
Bracket, בת 21 מישראל. צילום מאתר Suicide Girls
|
|
|
 |
|
 |
|
***
|
|
|
 |
|
|
|
2. זה אתר תמונות עירום. בואו נקרא לילד החרמן בשמו ונמשיך עם זה הלאה. SuicideGirls.com הוא אתר עם 46 וחצי אלף תמונות, חלקן הגדול עירום, של 461 וחצי בחורות שבחלק גדול מהזמן הן עירומות. וזה כמובן לא סתם אתר, משום שהאוכלוסייה שלו מורכבת מהסטטוס הנכון מאוד שהוזכר לעיל. הבחורות שם הם תמצית אותו קול, עם שתי וערב רב של השפעות פאנק ופופ, הקפדה על קשיחות גיקית ואווירה מפורסנגת ומשורבבת קעקועים במידה זו או אחרת. הפגנה של, מה שנקרא, אטיטיוד - יתרון.
אבל זה לא רק אתר לדברים האלה. לכל בחורה שם יש פרופיל משתמש באווירת פרנדסטר, והיא כותבת בלוג, ואפשר להשאיר לה תגובות או לשלוח מסרים פרטיים. וגם לכם יכול להיות שם פרופיל משתמש, אם תירשמו, ותוכלו לכתוב בלוג ולהעלות תגובות ולהכיר אנשים חדשים וללמוד על מסיבות ולמצוא דייטים ולהשתתף בפורומים (ולראות את התמונות, שזה כלול ב-9.90 דולר של ההרשמה). שיטוט באתר, אפילו מרופרף, מבליט את הדחיפה שמקבל הקטע הקומוני-אנושי בכל מקום שרק אפשר. זה עובד, ויש קהילה חזקה של בנים ובנות מאחורי האתר.
"כי פרנדסטר מת" הוא הטיעון הראשון שמוטח בקטגוריה שנקראת "12 סיבות נוספות להצטרף". באותו אזור, שמטרתו לשכנע לשלם ולהצטרף כמנוי לאתר, יש גם הרבה ציטוטים מכלי תקשורת שמנסים להסביר כמה הדבר הזה הוא יותר תופעה תרבותית מסתם חרמנות. הציטוט של MTV מכנה את זה "פרנדסטר עם טבעות לפטמות". ספין מגזין מדבר על "הבנות של השכן, אבל יותר צבעוניות ועם אוסף דיסקים יותר טוב". וויירד אומר שזה "כמו הווג של פאנק רוק". יש גם המלצה של דייב גרוהל, אבל היא ממש בנאלית.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מדיסון, בת 21 מאוהיו. צילום מאתר Suicide Girls
|
|
|
|
|
|
|
***
|
|
|
|
|
|
|
3. האסתטיקה הזאת היא סטטוס. להיות אחת מארבע מאות שישים ואחת הסואיסייד גירלז באתר זה סמל סטטוס. הגרסה המעודכנת של השאיפה לרוקסטארדום או לתהילת די.ג'יי. כשעוברים על הפרופילים של בנות-העם ששילמו כסף וקנו מנוי ונרשמו לאתר ופתחו בלוג, רואים שהרוב המוחלט מחזיקות באותו סולם ערכים אסתטי משותף. הרבה מהן גם מעלות לפרופיל שלהן תמונות פרובקטיביות, חושפות את עצמן באותו סגנון מצועצע שבו מצולמות תמונות הסטודיו של בנות-ההתאבדות האמיתיות, הכוכבות – רק שאצלן ההפקה פחות מהודרת.
יש גם סקציה באתר ובה הבחורות שרוצות לנסות את עצמן לתפקיד סואיסייד גירל מוזמנות למלא שאלון ולשלוח תמונות לדוגמא. באזור הגיוס ליחידת העילית הזאת נכתב לבנות כי "מלבד התשלום על התמונות שנצלם... תקבלו גם מנוי חינם לאתר, את התחתונים הוורודים של suicidegirl, סטיקרים וכל מני דברים טובים אחרים מהחנות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
***
|
|
|
|
|
|
|
4. להיות סואיסיידגירל זו זכות. הוכחה לכך שהצלחת באימוץ והטמעת הערכים. לכן זה גם לא ממש ניצול, מנסים להגיד לנו. והחוויה הזאת, חפה כביכול מכל האלמנטים הנוראיים שנמצאים בכל כיוון אינטרנטי-או-לא שמתחיל בפורנו, הופכת את suicidegirls למשהו הרבה יותר נגיש למשורר הרגיש. גם הן נהנות מזה, הרי. יש פה סימביוזה נדירה של השלמת פערים וחסכים.
ויש פה גם משהו מעגלי, כי suicidegirls לקח הגדרה מסוימת של קול ואימץ אותה אל חיקו כל כך חזק עד שהפך בעצמו למייצג הכי בולט של הסטיילינג הזה. העיניים המחפשות נשואות כעת אליו, ולא אל המרחב. כמו תאגיד טוב, הוא שלף את האסתטיקה הדו-איט-יורסלפית ושיבט אותה לכדי משהו קטלוגי ומשוכפל. כמו אחת מהבחורות שלו, הוא זיקק את האלמנטים, סימן וי בבוקסות הנכונות ויצר תדמית ראוותנית. שבגרסה הזאת, קל מאוד לפרק אותה לשורת קודים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קליסטו, בת 84 (ככה היא אומרת) מבריטניה. צילום מאתר Suicide Girls
|
|
|
|
|
|
|
***
|
|
|
|
|
|
|
5. גם פלייבוי ניסח בתחילת דרכו הליכות קול. אבל שם, ההנחיות היו לגברים: המכונית הנכונה, המשקה הנכון, הפנטזיה הנכונה שמרוחה בצבע גזר על גבי שני עמודים. המהפכנות של suicidegirls היא בכך שהניסוח הוא כביכול נשי. הגברים באים כדי להעריץ את התמונות, הבנות הן אלה שבאות "בשביל הכתבות".
רק שאין יותר מדי כתבות, ולמרות שיש ראיון מלפני יומיים עם הנרי רולינס, ברור שהעסק מעורבב, אם לא מנוער: גם הבנים וגם הבנות מגיעים כדי להעריץ, כדי ללמוד, כדי להטמיע, כדי לנסות לתרגל את זה באזור הקהילתי, וכדי להצליח או להיכשל אחר כך במבחן המציאות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על "אמש באינטרנט"
|
|
|
|
|
|
|
מדי ראשון, שלישי וחמישי נבקר כאן אתרים ונפרק אותם משל היו תופעה תרבותית, ולא רק ממשק ועיצוב. | | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
